מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת מקץ - חלום פרעה ומשמעותו / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת מקץ - חלום פרעה ומשמעותו / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת מקץ - חלום פרעה ומשמעותו / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפרשה זו, ברצוננו לבדוק, מה הייתה הסיבה לכך, שפרעה מקבל את פתרון החלום שמציע יוסף כפתרון יחידי ואולטימטיבי, כנגד הפתרונות ששמע מחרטומי מצרים וחכמיה. בין המפרשים, התמהים על החלטתו, הלכאורה, חפוזה של פרעה לקבל את פתרונו של יוסף ללא שום בדיקה, אנו מוצאים את דבריו של האברבנאל שם:
" מה ראה פרעה שאמר לעבדיו: 'הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו', ושאמר לו: 'אין נבון וחכם כמוך', ושעשאו אדון לכל ביתו ומושל בכל ארץ מצרים, טרם יידע אם יצדקו דבריו וייצא הדבר לפועל כאשר פתר, אם לא?! כי הנה שר המשקים לא עשה דבר, כאשר פתר לו חלומו לטובה. ואולי לא יהיה הדבר כאשר פתר אותו לפרעה, ולמה אם כן גידלו קודם שינסה הדבר, ונתן לו אישה מטובי הארץ?"
בנוסף, הרי מן המפורסמות הוא, כי גם החרטומים וחכמיו של פרעה הציעו את פתרונותיהם, כמופיע במדרש בראשית רבה, פרשה פ"ט סעיף ב':
" וישלח ויקרא וגו' ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי: פותרין היו אותו אלא שלא היה קולן נכנס באזניו. שבע פרות הטובות - שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות - שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות - שבע מלכויות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות - שבע אפרכיות מורדות בך. הה"ד (משלי יד) 'בקש לץ חכמה ואין' - אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים 'ודעת לנבון נקל' - זה יוסף".
יש, א"כ, לחקור ולבדוק, מדוע פרעה מעדיף את פתרונו של יוסף על פני פתרונותיהם של חכמיו ומדוע מקבל את דברי יוסף באופן כל כך מהיר, ללא שיקול דעת, וללא כל תנאי?
נראה, כי ישנן מספר תשובות לפתרון קושי זה:
ראשית, נראה לומר, כי הסיבה העיקרית לאי הסכמתו של פרעה לקבל את פתרונם של חכמיו, נעוצה בעובדה, כי כל הפתרונות שהציעו לו, עסקו בשני פתרונות שונים. הפתרון עבור הפרות היה קשור לבנות שיוליד או יקבור ואילו השיבולים היו קשורים למדינות שיכבוש או יפסיד.
הווה אומר - החרטומים וכל חכמי מצרים הבינו, כי פרעה חולם שני חלומות: אחד על הפרות והשני על השיבולים.
ברם, מתיאור החלום ע"י פרעה, נראה בבירור, כי הוא חולם אך ורק חלום אחד.
במעבר בין החלום על הפרות לחלום על השיבולים, פרעה איננו מציין כי הוא חולם חלום אחר. הוא אומר: 'וארא בחלומי' – נראה, כי מדובר באותו החלום. בפסוק ח' כתוב: 'ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטומי מצרים ואת חכמיה ויספר להם פרעה את חלומו ואין פותר אותם לפרעה'. פרעה מספר חלום אחד, אך הפתרונות המוצעים ע"י חכמיו הם שניים.
לעומת זאת, אצל יוסף, פתיחת הפתרון מתחילה במילים: 'ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא...'. כבר בפתיחה זו, שובה יוסף את ליבו של פרעה. הרי לכך מצפה פרעה. פרעה לא גילה עד רגע זה לאף אחד, כי מדובר בחלום אחד שחלם, אלא תיאר את הדברים באופן שניתן אף להבין כי מדובר בשני חלומות. הוא ציפה מפותר החלומות להבין, כי מדובר בפתרון אחד. יוסף הוא הראשון המבין עניין זה. כבר בנקודה זו, מבין פרעה כי פתרונו של יוסף הוא האמיתי.
זאת ועוד. פתרונו של יוסף היה ההגיוני ביותר מבחינת הקשר בין החלום לבין פתרונו. העובדה כי הפרות והשיבולים מסמלים עניין הקשור לאוכל, לרעב ולשובע, הוא הגיוני הרבה יותר מן הקשר שניסו החרטומים להעלות – שבע בנות, שבע מדינות וכו'. נראה, כי אף ההיגיון משחק תפקיד מרכזי בהחלטת פרעה להסכים לפתרונו של יוסף.
בנוסף,נחמה לייבוביץ' מציינת על פי דברי השד"ל, כי דברי יוסף, בניגוד לפתרונות חרטומי מצרים וחכמיה, אינם עוסקים רק בגילוי העתיד לבוא על פרעה ועל עמו, אלא אף מציעים את האמצעים להישמר מפניו. בכך, מבין פרעה, כי התמונה הושלמה וזו הסיבה שגורמת לו לקבל את דברי יוסף.
לסיום, נראה לי להוסיף, כי ישנה סיבה נוספת לעובדה כי פרעה מקבל כאן את דברי יוסף כדברים ברורים ללא שום ספק.
עד לרגע היוודע החלום, פרעה משוכנע, כי הוא האלוה או שהוא שותף לאלוה, יחד עם היאור. פרעה מבין, כי החלום בא לבשר לו, כי תקופה זו הסתיימה. עד בואו של יוסף, ואפילו בבואו, עת הוא מספר לו על החלום שראה, עוד מאמין פרעה, בתוך תוכו, כי יתכן שהוא אלוה, יחד עם היאור. ישנם פרשנים המסבירים, כי בתאר פרעה את חלומו לפני יוסף, נמנע הוא מלומר, כי הוא עומד על היאור , אלא 'על שפת היאור', שהרי אין זה מכבוד היאור. פתרונו של יוסף מאיר את עיני פרעה ומבהיר לו אחת ולתמיד, כי הוא איננו אלוה וישנו שליט בעולם - הוא הקב"ה. תחילת התהליך הוא באותו חלום שחולם פרעה, וסופו בפתרונו של יוסף. יוסף בדבריו, מזכיר את האלו-הים כמה פעמים. כבר בתחילת דבריו אומר יוסף: 'ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלו-הים יענה את שלום פרעה' (שם, מ"א, ט"ז). וכן בהמשך: 'ויאמר יוסף אל פרעה ...את אשר האלו-הים עושה הגיד לפרעה' (שם, כ"ה). ובהמשך בפסוק כ"ח: 'הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלו-הים עושה הראה את פרעה', ובפסוק ל"ב: 'כי נכון הדבר מעם האלו-הים וממהר האלוקים לעשותו'.
ואכן בפסוק ל"ח, לאחר שפרעה מבין, כי אכן יוסף הוא שליח ה' והוא מדבר בשמו, אומר פרעה לעבדיו: 'ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלו-הים בו'. ובפסוק ל"ט: 'ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלו-הים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך'.
נראה, כי פרעה מבין, כי יוסף הוא שליחו של ה', המבשר לו, כי תם עידן אלוהותו וכעת צריך הוא להאמין בקב"ה, שהוא האלוקים היחיד בעולם ועל פיו יישק כל דבר. שבע שנות השבע והרעב שיבוא לאחריהן, מוכיחות, מעל כל ספק, מיהו האלוקים האמיתי, היחיד בעולם, כשברצונו מביא שבע בעולם וברצונו מרעיב את העולם. לכן מקבל פרעה את פתרונו של יוסף ללא כל בחינה ותנאי.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה
  • בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית ”ידידיה” של מרכז יב”ע

    בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית "ידידיה" של מרכז יב"ע

    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, חנכה היום את מכינת "ידידה"מרכז ישיבות בני עקיבא בעיר: "המטרה מבחינתנו היא לעודד צעירים להיות בבית שמש"
    המשך לקריאה
  • וועידת החינוך הלאומית 2019

    וועידת החינוך הלאומית 2019

    אל תחמיצו את הועידה שבוחנת את מצב החינוך בישראל 2019
    המשך לקריאה