מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת משפטים - האם כל המצוות ניתנו בהר סיני?!/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת משפטים - האם כל המצוות ניתנו בהר סיני?!/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת משפטים - האם כל המצוות ניתנו בהר סיני?!/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפרשה הקודמת, פרשת 'יתרו', עמדנו על מהות הקשר בין עשרת הדיברות לבין ארבעת הפסוקים האחרונים בפרשה.

בפרשה זו, פרשת משפטים, ברצוננו להתמקד בקשר הענייני בין פרשת 'יתרו' לבין פרשת 'משפטים' ולעסוק בקצרה במהות הקשר הזה.

הפרשה מתחילה בשני הפסוקים הבאים:
שמות, פרק כ"א, פס' א-ב:

א " ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם:
ב  כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חינם".

בתחילת דברינו, ברצוננו לשאול ולברר, מהי מטרתה של ו' החיבור הפותחת את הפרשה – 'ואלה'?

אמנם, ידועים ומפורסמים הם דברי חז"ל, במדרש רבה פרשה ל' סעיף ג', שם נאמר, כי בכל מקום שכתוב 'ואלה' – מוסיף על הראשונים, ובכל מקום שכתוב 'אלה' – פסל את הראשונים, וא"כ יש לברר, מהי מהותה של תוספת הוי"ו, הנזכרת כאן במילה 'ואלה' ומה באה פרשה זו להוסיף על קודמתה?


הרמב"ן, בפירושו לפסוק הראשון מבאר, כי הקשר בין שתי הפרשיות, 'יתרו' ו'משפטים', נובע מהדיבר האחרון, המוזכר בפרשת 'יתרו' – 'לא תחמוד' – וכך אומר הרמב"ן:

" ואלה המשפטים - כנגד לא תחמוד, כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון - יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר: תשים לפניהם, משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין".

בדומה לרמב"ן, מסביר הספורנו ג"כ, כי הדינים המובאים בפרשת משפטים, נובעים מן הצורך של האדם לדעת מהו "כל אשר לרעך", ביחס לאיסור של 'לא תחמוד'. נראה, כי זהו הבסיס לזהירות מפני רוב העבירות או הכישלונות, המוזכרים בפרשת משפטים.

הרב זוין, בספרו לתורה ולמועדים, מחדש כאן נקודה נוספת בעניין זה ומיטיב לבאר את תרומתה הנכבדה של האות וי"ו למילה 'ואלה', הפותחת את פרשת משפטים ובכך אף קושר בצורה נפלאה בין שתי הפרשיות.
בתחילת דבריו, מביא הרב זווין את דברי המכילתא בפרשת משפטים, א':

" ואלה המשפטים – רבי ישמעאל אומר: אלו מוסיפין על העליונים – מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני".

הרב זוין מעיר, כי: " משפטים הם חוקים המסדרים את היחסים שבין אדם לחבירו, ויחסים אלה מסודרים על ידי חוקים קבועים גם אצל אומות העולם התרבותיות, אלא שההבדל בינינו לבינם הוא באות קטנה אחת, באות וי"ו, בוי"ו מוסיף על עניין ראשון, כלומר, אצלנו אף המשפטים שבין אדם לחבירו הם מסיני, צו השם, ואצלם הם חוקים נימוסיים והסכמים".

הרב זווין ממשיך שם וכותב, כי עמי העולם הסכימו ביניהם, כי חייבת להיות נורמה מסויימת של התנהגות, קודים מוסריים מינימליים, כדי שהעולם יוכל להתקיים, שהרי ללא הסכם שכזה – העולם יחזור להיות תוהו ובוהו – עולם שבו אף אחד לא יוכל לחיות את חייו באופן נורמלי.
ברם, אצל הגויים, כיוון שהנורמות והקודים האתיים והמוסריים נקבעים ע"י בני אדם, ופרטיהם ודקדוקיהם אינם מקובלים על כל העולם באותה מידה, ישנה לפעמים פריצה של המסגרות. ישנם אנשים, המוצאים לעצמם כל מיני תירוצים, כדי להצדיק הריגה של איש זה או אחר, או במקרים מסויימים, אף הריגה של קבוצת אנשים או עם שלם חלילה. כל זאת קורה, גם כאשר מוסכם על כולם, כי האיסור לרצוח הינו צו מוסרי, הכולל את כלל האוכלוסיה בעולם.

ברם, בעם ישראל, הכללים האתיים, המוסריים, והקודים של ההתנהגות בין אדם לחבירו לא נקבעו על ידי בני האדם אלא ע"י הקב"ה. זהו צו אלוקי, למרות שבחלקו הגדול הינו הגיוני.
הרב זווין מוכיח את דבריו מן הדברים שאומר יתרו למשה (שמות י"ח פס' ט"ז): "כי יהיה להם דבר בא אלי, ושפטתי בין איש ובין רעהו, והודעתי את חוקי האלוקים ואת תורותיו"  - הווה אומר – המצוות שבין אדם לחבירו הינם מבוססים על חוקי האלוקים ותורותיו, וזה מה שנותן להם את כוחם ויציבותם, ללא כל אפשרות לשינוי או שידרוג. לכן, אומר הרב זווין, אחרי עשרת הדיברות, שקיבלו בנ"י בהר סיני מפי הגבורה, קיבלו אף את המשפטים מסיני- לא בשל היותם הגיוניים ומוסריים אלא מפני שהם מסיני, ואז ורק אז - מובטחת נצחיותם.

מן הדברים הללו עולה, כי כאשר התורה מתחילה לעסוק בפרטי המצווה, חשוב לציין, כי קיים קשר הדוק ומשמעותי בין קיום המצוות, המוזכרות בעשרת הדברות בפרשת 'יתרו', לבין המצוות הפרטניות, המוזכרות בפרשת 'משפטים'.

לאורך הדורות, קמו אנשים שונים, אשר ניסו לנתק בין המצוות שהוזכרו במעמד הר סיני, הווה אומר, עשרת הדברות, לבין המצוות שהוזכרו לאחר מכן בפרשת 'משפטים'. ו' החיבור באה להכחיש רעיון זה וללמד, כי כל המצוות המופיעות בתורה, ניתנו בסיני וכך עלינו להתייחס עליהן.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה