מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת נח תשע"ו/ הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת נח תשע”ו/ הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת נח תשע"ו/ הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

נח שהתורה מעידה עליו בסוף פרשת בראשית- "ונח מצא חן בעיני ה'".
ה' בוחר להציל את נוח ודורו מפני המבול הקרב ובא.
מידת צדיקותו ? ".......איש צדיק תמים היה בדורותיו", פשוט אדם ירא שמיים .
אך , כשאנו רואים את רש"י , הוא מציין "שיש שדורשים את נח לשבח ויש דורשים אותו לגנאי" , ואז מתעוררת השאלה – מה פתאום גנאי ? למה , הרי התורה מעידה עליו שהוא איש צדיק ותמים ומוצא חן בעיני ה' , אז למה לראות באדם זה דווקא את הדברים השליליים ?
והשאלה העיקרית היא – איזה מסר אנו יכולים לקבל מעניין זה?


" אלה תולדות נח ...."
ידועים דברי רש"י על פסוק זה : "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש דורשים אותו לגנאי , לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
רש"י בדבריו התכוון לדברי הגמרא במסכת סנהדרין דף ק"ט. , אך אם נעמיק במה שנאמר שם נמצא שם נוסח אחר : "........א"ר יוחנן בדורותיו ולא בדורות אחרים, וריש לקיש אמר בדורותיו וכ"ש בדורות

אחרים". הגמרא בכלל לא מזכירה את החילוק של דור הצדיקים ולא את דורו של אברהם ( כפי שרש"י חילק בדרשתו).
אלא ייתכן לומר – שרש"י טוען שאין מחלוקת בדברי ר' יוחנן וריש לקיש , אלא – אילו היה נח חי בדור של צדיקים היה צדיק יותר , כי בחברת הצדיקים נח היה מגיע לרמות תורניות הרבה יותר גבוהות , אך אם נח היה בדורו של אברהם – לא היה נח נחשב לכלום.
אך כאן מתעוררת קושיה – איך ניתן לומר על נח שאם היה בדורו של אברהם אבינו הוא לא היה נחשב לכלום, הרי נח ניצל ממי המבול הגועשים, ואיך בכלל ניתן לערער על צדקותו של נח ?

אלא רש"י רוצה לחדש כאן חידוש עצום : נח אמנם היה צדיק תמים, אך הוא היה צדיק לעצמו ולא הרגיש בכלל אחריות כלפי הדור שלו.
נוכל  לראות זאת במאמר חז"ל כפי שמובא במדרש ילקוט שמעוני : "ת"ר , מה השיב ה' לנח, כשיצא מן התיבה וראה את העולם חרב , התחיל לבכות ואמר : ריבונו של עולם , נקראת רחום , היה לך לרחם על בריותך ! השיב ה' לנח : רועה שוטה , מדוע אמרת זאת עכשיו , היה לך לומר זאת בזמן שאמרתי לך : "ואני הנני מביא מבול", וכאשר שמעת שתינצל אתה בתיבה לא עלתה בליבך רעתו של עולם ? ( הסבר המדרש – מדוע נעלמת כששמעת את הבשורה על המבול , האם היה אכפת לך בכלל ...) כיוון שראה נח כן (שה' כועס עליו), מייד הקריב עולה וקורבנות".

יש הרוצים לומר שמשום כך נאמר אחרי המבול "וישאר אך נח " – כלומר לפני המבול היה נח "איש צדיק תמים" , אבל לאחר המבול "וישאר אך (רק) נח" ( ללא המילים צדיק תמים, היות והוא דאג רק לעצמו ולא ליתר האנשים בדורו ).
המדרשים קוראים לנח – "צדיק פרווה" ,שהשפיע בכיסוי פרווה רק על עצמו ובני ביתו, ובכלל לא עניין אותו הסביבה שלו.
"אור החיים" הקדוש כותב בפירושו בפרשתנו – "אלה תולדות נח , נח....." , תולדות נח היו לנח בלבד , ולא עניין אותו מה קורה בחוץ.

בסופה של פרשת נח מסופר על לידתו של אברהם אבינו שבמעשיו ודמותו יעסקו הפרשות הבאות.
הנהגתו של אברהם אבינו הייתה שונה מאוד מהנהגתו של נח.
כשה' גזר גזירה להפוך את סדום, אברהם חיפש אפילו צדיק אחד שמא בזכותו תשתנה הגזירה , ואברהם יצא בטענה כלפי ה' "השופט כל הארץ לא יעשה משפט" ? ( אברהם משתדל מאוד להפוך את הגזירה של ה' על הפיכת סדום ). אברהם אבינו הולך ממקום למקום כדי לפרסם את שם ה' בעולם. חשוב מאוד לאברהם להגן על בני דורו.
כידוע לכם בנים יקרים – אנו מיוחסים אחר אברהם אבינו , מפני שלעמנו – עם ישראל , ישנה תכונה אחת שאין לשום עם אחר , והיא הערבות ההדדית אחד לשני , כפי שנאמר "כל ישראל ערבים זה לזה".
לכל אחד מעם ישראל יש חובות כלפי הזולת , וזו התכונה שהוריש אברהם אבינו לעם ישראל.

 

על פי פרוש זה ניתן לבאר בעומק וביופי פסוק נוסף.
נאמר בפסוק "ויחל נח איש האדמה" ( פרק ט' – כ' ).
במדרש נאמר : "אמר ר' ברכיה  - חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא=(בהמשך הפרשה) איש האדמה, משה משנקרא איש מצרי נקרא=(בהמשך התורה) איש האלוקים".
נח בתחילת דרכו נקרא "איש צדיק תמים" ולבסוף ירד מדרגתו ונקרא איש האדמה. לעומתו משה נקרא בתחילה איש מצרי , ולבסוף העלה והגיע לדרגת "איש האלוקים".
מבאר המשך – חכמה ( ר' ישראל מאיר מדווינסק ), שיש שתי דרכים בעבודת ה'. דרך האחת היא – שהאדם מייחד רק את עצמו לעבוד את הבורא (ולא איכפת לו מהאחרים), לעומתו – השני עוסק הרבה בצרכי ציבור ומבטל את עצמו עבור הכלל.
היינו יכולים לחשוב שהראשון שדואג רק לעצמו יעלה מעלה מעלה, ואילו השני שעוסק בכלל ירד מדרגתו, בא המדרש ומחדש חידוש עצום – נח שהתרחק מבני דורו כדי שלא יושפע מהם, אמנם בתחילת דרכו היה נקרא "איש צדיק תמים" והיה בדרגה רוחנית גבוהה מאוד, אך בדרכו שדאג רק לעצמו ירד מטה מטה ונקרא לבסוף – איש האדמה.
לעומתו משה רבנו שבתחילת דרכו עשה מעשה קשה של הריגת האיש המצרי (פרשת שמות)ונאלץ לגלות , נקרא איש מצרי , אך היות ועשה כן במסירות נפש עבור ישראל , זכה להתעלות מעלה מעלה והגיע לתכלית השלמות ונקרא לבסוף איש האלוקים.

ברצוני להוסיף משהו יפה וחשוב מה-"משך חכמה" :
כך מסביר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק בספרו "משך חכמה" את המדרש (ב"ר פר' לו): "חביב משה מנח, נח משנקרא איש צדיק נקרא איש אדמה, משה משנקרא איש מצרי נקרא איש אלקים".
מסביר ה"משך חכמה": יש שתי דרכים בעבודת ה' יתברך, דרך אחת היא דרכו של המייחד עצמו לעבודת ה' ומתבודד, הדרך השנייה היא דרכו של העוסק בצרכי ציבור ומבטל עצמו בשביל הכלל עד כדי הפקרת חייו הפרטיים עבורם.
והנה לפי הנראה לעיני בשר דווקא המתבודד ומתרכז כולו בהשלמת עצמו הוא יעלה מעלה מעלה, ואילו העוסק בצרכי ציבור ירד ממדרגתו, כמו שמובא במדרש (קהלת רבה ז-יד) על הפסוק: "כי העושק יהולל חכם" - ריב"ל שכח שמונים הלכות בשביל שעסק בצרכי ציבור". אך הניסיון מראה אחרת , נח שהתבודד ולא הוכיח את בני דורו הידרדר לבסוף ממדרגתו, מ"איש צדיק", ונקרא "איש האדמה". ואילו משה, בתחילת דרכו נקרא "איש מצרי", שהוכרח לגלות כיוון שמסר עצמו על ישראל בהריגת המצרי. הוא, שהקדיש את חייו להנהגת עם ישראל, נקרא לבסוף "איש האלקים", שהגיע לתכלית השלמות של מה שיוכל האדם להשיג.
לדמות נוספת משווים חז"ל את נח , שמואל הנביא: "רבי יהודה אומר בדורותיו היה צדיק, הא אילו היה בדורו של שמואל לא היה צדיק". במה היה נח שונה משמואל הנביא? גם כאן ההבדל הוא במאמץ שלו להצלת הציבור, וכך מספר לנו המדרש (תנחומא): "כשאמר הקב"ה לנח "עשה לך תיבת עצי גופר" הלך נח ונטע ארזים, קצצן ונסרן ועשה מהם תיבה, היו בני דורו שואלים אותו: ארזים אלא למה? תיבה זו למה? אמר להם נח: הקב"ה מבקש להביא מבול לעולם ואמר לי לעשות תיבה כדי שאמלט בה אני וביתי, והיו בני דורו משחקין ממנו ומלעיגין בדבריו".

 

לפי המדרש גם נח הודיע לבני דורו על הסכנה הצפויה לבוא עליהם, אלא שנח ישב בביתו ולא הטריח את עצמו ללכת מעיר לעיר ומכפר לכפר ולהשפיע, לשכנע ולהזהיר את בני דורו, הוא לא ירד אל דורו, על כן גם כשבאו אליו והוא סיפר להם על המבול הם לא התייחסו ברצינות לדבריו אלא לעגו ושחקו על דבריו. מה שאין כן שמואל הנביא, הוא לא הסתגר בביתו והמתין עד שיבואו אליו, אלא היה טורח וסובב מעיר ועיר, ובכל מקום שבא היה שופט את ישראל כל אחד במקומו, ולא הטריח אותם לבא אליו. ככתוב: "והלך מדי שנה בשנה, וסבב בית-אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה". כי רק מנהיג היוצא אל העם הוא שמצליח להשפיע עליו.


בניי היקרים מאוד .
אנו צריכים ללמוד מפרשה זו, שכל אחד צריך לדאוג לא רק לעצמו , אלא לאחרים , לחבריו . בישיבה אנו  צריכים להיות ערבים אחד לשני , לעזור ולתמוך , לפרגן ולעזור איש לרעהו .
בע"ה נזכה לנאמר לאברהם – "אשר התהלכתי לפניו" ונעלה אי"ה לדרגת "איש האלוקים".

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה