מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת נח - אלוקי אברהם ...... והיכן נוח ?? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת נח - אלוקי אברהם ...... והיכן נוח ?? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת נח - אלוקי אברהם ...... והיכן נוח ?? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

אלוקי אברהם ...... והיכן נוח ??
בשלושת השבתות הקרובות אנו עתידים לקרוא על שתי מסגרות, שיותר משהם מסגרות הן שתי דרכי התמודדות שונות בתכלית עם העולם ועם בעיות המציאות. 
השבת נקרא על תיבת נח ואילו בשבוע הבא ובזה שלאחריו אנו נקרא על אוהלו של אברהם.
למרות שישנם קווים מקבילים רבים בין המציאות שבה נח מתפקד ובין זו שבה חי אברהם, מהתורה אנו למדים כי ההתמודדות של שניהם הייתה שונה בתכלית. שניהם, גם נח וגם אברהם, פעלו במציאות קשה הנוגדת את אורחות חייהם. גם דורו של נוח וגם דורו של אברהם היו דורות עם אנשים שהתורה מעידה אליהם : " כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ". במילים אחרות – דור של אנשים רעים וחטאים לה' יתב'.
אלא בעוד שנח מצטווה לבנות תיבה שבה הוא עתיד להתנתק ולהסתגר מכל הסער והחורבן שבחוץ, אברהם יושב בפתח אוהלו כחום היום, ולא חושש מרוחות זרות שיוכלו לפרוץ ולהיכנס פנימה.  
לא די בתיאורי התורה, חז"ל אף הפליגו בדבריהם ותיארו את אוהלו של אברהם ככזה שהיה פתוח לארבע רוחות השמיים. בעוד שאצל נח בתיבה שולטים השקט, השלווה, יש חום נעים וטוב והמזון מצוי בשפע, אצל אברהם אין רגע דל. אוהלו הפתוח מזמן אליו בכל רגע נתון אנשים חדשים, התמודדויות והרפתקאות. 
 
שתי האסכולות הללו, אסכולת נח ואסכולת אברהם, מלוות את כולנו עד עצם היום הזה. לא פעם הדרך הנכונה והיחידה להתמודד עם סכנות חינוכיות ואישיות היא לחזור אל התיבה. להתנתק מהסובב ולחכות שהמבול יעבור. 
 
 
מאידך, אסור ואי אפשר לשכוח כי התייצבותו של אברהם בפתח האוהל מנעה סכנות ואסונות. התייצבותו מעידה על מודעות ועל נכונות להתמודדות עם המציאות על הסיבוכים שיש בה. כוחה של אותה מודעות היא זו שהביאה את אברהם לנהל משא ומתן עם אלוקים על גורלם של אנשי סדום.   
 
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל , רבה הראשי הראשון של ארץ ישראל, הרחיב לתאר את קשייו של המתמודד עם מציאות מורכבת בדרכו של נח: " הכינוס הזה מורגש בלב בתור עיצבון, ובשכל - בלחץ וקצר-רוח. אבל לא זהו התכלית, רק במשך התיקון צריך האדם לנסות כוחותיו אולי יוכל לשלח חפשי ויעבדו עבודת השי"ת ביתר שאת; כי אי-אפשר לתלמוד-תורה להתרחב ולרדת אל עומק החכמה האמיתית ולעשות טוב וישר בפעולות גדולות כי-אם בנפש מלאה אומץ ורוח גבורה ללכת ברחבה, בלתי- מאוסרת". 
 
מה פירוש הדברים ?? הרב קוק אומר כי כוחות החיים של האדם לא יכולים להתפתח בתיבה. מי שאסור בגבולות נוקשים, לא מגלה את כוחות חייו ואת יכולותיו האמיתיים. מי שאסור בגבולות התיבה, מצמצם את אופק החלומות שלו ואת השאיפה שלו. מי שנמצא בתיבה סגורה לא יכול להשפיע כלפי חוץ, הוא מסתגר פנימה.
 
האם מכאן, נוכל להכריע, בצורה גורפת, לטובת  דרכו של אברהם, אבי האומה? 
נדמה שהתשובה לכך היא לא , ולמה אני אומר זאת ??
סדר הדברים בתורה מציב את דמותו של אברהם אחרי דמותו של נח. כמו בכל תהליך, גם בחיינו האישיים יש שלב ראשוני שבו ראוי וצריך להתכנס פנימה ובכך להגן על עצמנו, על עולמנו וליבת חיינו. בשלב הזה עוד איננו מסוגלים להתמודד עם כל רוח נושבת. כל זמן שאין לנו את הכוחות להתמודד עם הרוחות הנושבות בחוץ, חשוב שנתכנס פנימה .
 
אך האידיאל האמיתי הוא לדאוג לכולם, לצדיקים ולרשעים כאחד. זה מה שמלמד אותנו אברהם אבינו, הדאגה צריכה להיות כלפי חוץ . אברהם אבינו נלחם לטובתם של אנשי סדום.  
 
בחסידות כינו את ההבחנה שבין שתי הדמויות הללו של נח ואברהם כהבדל שבין "צדיק בפרווה" לעומת "צדיק עם תנור". מה הכוונה ?? יש אדם השוכן בחדר קפוא שיש בו עוד רבים אחרים ולמרות זאת הוא נגש לארון נוטל משם את מעיל הפרווה, מתעטף בו ושוכח מכל השאר. אבל יש גם דמות של צדיק אחר; כזה שידאג להבעיר את התנור כך שיהיה חם לכולם ולא רק לו. 
נח נכנס אל התיבה, נעל את הדלת אחריו והודיע: "אחרי המבול". אברהם, לעומת זאת,  לא מתחמק מאחריות כלפי הסביבה. 
ברמה האישית, המשפחתית והלאומית, אין ספק כי דרכו המתבדלת של נח, חיונית כעמדת פתיחה. מנגנוני ההגנה של "התיבה" מסייעים בכל אחת מהמסגרות הללו לבנות בתחילת הדרך את היסודות שיאפשרו לננו לצאת לחיים. אולם אורח החיים הקבוע שלנו מושתת על דרכו של אברהם. אנו בונים אוהלים שהתנועה מהם ואליהם היא דינמית. ישיבתו של אברהם על פתח האוהל מצביעה על הצורך ברגישות מוסרית. מעין שומר בכניסה הדואג שלא יתרחשו 'פיגועים המוניים' בתוך הבית, פנימה. 
 
 
 
 
 כשלמדתי בישיבת "כרם ביבנה" , ראש הישיבה הרב גולדוויכט זצ"ל היה מזכיר תמיד את תיבת נוח, "עכשיו אתם נמצאים בתיבה – כאן תמלאו את המצברים, כאן תקבלו את הכוחות הזקוקים להמשך עשייה לאחר שתצאו מהתיבה. תשבו ותלמדו כל הזמן, תתחזקו , תתפתחו ......... ".
 
כיום אני יכול להסתכל אחורה ולומר באופן ברור , ראש הישיבה צדק.
 
גם אתם בנים יקרים נמצאים כעת בתיבת נוח. כולכם אי"ה תצאו מהתיבה וכל אחד צריך לדאוג שהוא יצא מהתיבה עם מצברים מלאים, המון חינוך וערכים , המון תורה והמון הישגים לימודיים לקראת המשך החיים אי"ה כשתצאו מהתיבה.
 
ועוד משהו באותו נושא !!
 
צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה...
 
מביא רש"י בשם מ"ר:  "צהר – יש אומרים חלון , ויש אומרים אבן טובה המאירה להם ( מדרש רבה על פסוק זה ).
מהו שורש המחלוקת  ? למה זה משנה אם זה אבן טובה או חלון ???
 
חז"ל במסכת סנהדרין , נחלקו במחלוקת ידועה נוספת לגבי דמותו של נח, וכך מביא רש"י את המחלוקת: "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח כ"ש שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
 
נדמה ששתי המחלוקות – המחלוקת בדבר הצהר בתיבה והמחלוקת בדבר צדקותו של נח – תלויות זו בזו.
 
האומרים שצוהר הייתה אבן טובה, הם אותם הדורשים את נח לגנאי. רצונם לומר שעבודתו של נח הייתה רק להאיר כלפי פנים, כאותה אבן טובה שמאירה לתוך הבית אך אינה מפיצה אור כלפי חוץ. 
נח, בניגוד לאברהם, דאג רק למשפחתו ולא דאג לדורו.
 
לעומת זאת, הסוברים שהצוהר היה חלון, הם אותם הדורשים את נח לשבח.  לנח היה צהר לעולם. 
נח ניסה להשפיע מביתו ולהפיץ את האור דרך הצוהר , דרך החלון . דורו אמנם לא שב בתשובה אבל נח כשלעצמו לא נפגע ממפגש זה עם הארץ שמלאה חמס. זהו שבחו שאפילו בדור כה מושחת לא הושפע לרעה, אע"פ שלא נעל את כל חלונות ביתו.
 
אמנם גם לדורשים את נח לגנאי, יש לנח תיקון בדמותו של משה רבינו. וכך מסביר האר"י הקדוש. משה מבקש מהקב"ה "מחני נא מספרך". אם נדקדק נבחין שאותיות "מחני" הן אותן אותיות בדיוק של "מי נח".
המבול נקרא בדברי הנביא בהפטרה "מי נח" על שמו של נח.
 
 
 
נח , לשיטת הדורשים לגנאי , לא מיחה בבני דורו ולכן הוטלה עליו האחריות. לכן הוא לא יכול לשמש כאבי האומה. מאידך , משה רבינו מקדיש את כל חייו למען בני דורו. משה מגלה דאגה לכלל עוד בתחילת דרכו בהריגת המצרי המכה. את שיאה של האחריות הוא מגלה ב"מחני נא".  משה מוכן לוותר על כל מה שהשיג, עבור עם ישראל. בכך זכה שתקרא התורה על שמו תורת משה. אברהם נותן את כל חייו למען הפצת ה' בעולם, הכול לטובת האחרים אך משה עושה יותר – הוא אומר לה' "מחני נא" . 
 
נסיים בפירושו של הבשע"ט לפסוק "צהר תעשה לתיבה". וכך היה מפרש: "צהר תעשה לתיבה" – שתהיינה תיבות התפילה מאירות. תיבה פרושה – מילות התפילה, והם צריכות להאיר כמו צהר . 
 
שנזכה אי"ה שנוכל לאחר היציאה מהתיבה להאיר גם לאחרים, ושנזכה שתפילותינו יביאו אור גדול לנו ולכל ישראל , אמן.
 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה