מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת נח- "שפך דם האדם באדם, דמו ישפך" (פרק ט', פס' ו')/מנחם אדלשטיין, מורה לתנך באולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת נח- ”שפך דם האדם באדם, דמו  ישפך” (פרק ט', פס'  ו')/מנחם אדלשטיין, מורה לתנך באולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת נח- "שפך דם האדם באדם, דמו ישפך" (פרק ט', פס' ו')/מנחם אדלשטיין, מורה לתנך באולפנת בני עקיבא צפירה

פסוק זה בא לנמק את קודמו, שם למדנו, על האיסור לרצוח. ודע, שדין זה מהווה חידוש עולמי בתקופה הקדומה: אזי היה מקובל בקרב העמים, שרצח מהווה פגיעה כלכלית במשפחה, ובהתאם לכך היו גם העונשים: פיצויים וכדו׳, והייתה גם זכות למשפחה לדרוש מוות. תורתנו רואה בחיי אדם ערך עליון, ולכן מפקיעה את זכות המשפחה לקבוע עונש, ומעבירה את הסמכות לבי“ד. ואכן רוב העולם למד מעמנו עקרון זה, ומעניש רוצחים בחומרה.                           ואם בי“ד לא עשה צדק, אזי, כפי שראינו בפסוק הקודם: "אדרש את נפש האדם"- הקב“ה בעצמו מעניש. ואכן לא פעם אנו יכולים להיווכח באמיתות הדברים, כשאנו שומעים/קוראים בתקשורת, על “חיסול חשבונות“ בין עבריינים, למשל. אכן יש "חיסול חשבון" אנושי, אבל גם מצד הקב“ה: העבריין הנרצח הצליח להתחמק מהמשטרה, אך שכח/לא ידע, שיש “עין פקוחה“ מלמעלה..., וממנו אי אפשר להתחמק, והוא "שלח" עבריין אחר.
גם פסוקנו חוזר ומזהיר: “שפך דם האדם..., דמו ישפך“. ושימו לב  שכתוב “האדם“, ולא משנה מינו, גזעו, גילו, דתו וכו׳. ועפ“י עקרון “מידה כנגד מידה“, דם השופך יישפך, ואין כלל עונש חלופי! דמו יישפך או ע“י בי“ד, או ע“י הקב“ה, אבל בכל מקרה, הוא לא יאריך ימים!  אבל מה פשר התוספת “באדם“? לכאורה, המילה מיותרת. או: אם אינה מיותרת, אז מה תפקידה
התחבירי? מסביר רש“י: "באדם"- ע“י עדים אם יש. כלומר: מוציאים להורג אדם, רק אם יש עדים. ראב“ע: מוסיף עוד 2 אפשרויות: 1.  “לעיני כל“- מוציאים להורג בפומבי, בגלוי, כדי שיראו וייראו.  2. “בעבור האדם“- תמורת האדם שנרצח,  כלומר, יש כאן תיאור סיבה: למה הורגים? כי נהרג כאן אדם! ולכן בתמורה, כגמול, דמו יישפך. אין תחליף לחיי אדם, ורק דם שופכו, אותו
הורגים כעונש, מכפר על רצח.  ספורנו: “באדם“=בי“ד של מטה, רק לו הרשות לשפוט למוות!
כך ראוי בחברה תקינה ומסודרת, לא לאפשר לגואלי דם לפעול בחופשיות.
והנימוק לכל ההתייחסות הנ“ל לרצח: “כי בצלם אלוקים עשה את האדם“: האדם הוא מיוחד במינו, “יציר כפיו“ של הקב“ה, שגם נתן בו מנשמת אפו! האדם הוא מיוחד בשכלו, בכוח דיבורו, בתכונותיו, וכד׳. לכן השופך דם אדם, פגע ביציר כפיו של הקב“ה! וזו "פגיעה" גם בו! וגם חז"ל אמרו: “חביב האדם שנברא בצלם“ (“אבות“, ג׳, י“ד). ועדיין אין כעם ישראל, ביחס לחיי אדם.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה