פרשת נח/ הרב אריאל רוקח, ראש ישיבת ראשון לציון

"ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים: והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכוסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים"
מה פשר הכפילות? מדוע התורה מתארת פעמיים את התגברות המים ומדוע בפעם השניה התורה מדגישה "מאד מאד"?
הביטוי "מאד" מופיע בתורה, פעמים לטובה (דוגמא: "והנה טוב מאוד")  ופעמים לרעה (דוגמא: "ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד", "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אדות בנו"). לעומת זאת כפל הלשון: "מאד מאד" מופיע שבע פעמים בתורה ותמיד לטובה (דוגמא: "וארבה אותך במאד מאד", "והפריתי אותך במאד מאד", "טובה הארץ מאוד מאד" וכיו"ב).
ויש לברר  הרי המבול הוא דבר שלילי: "...ומחיתי את כל היקום" מדוע אם כן התורה משתמשת בלשון "מאד מאד" בניגוד ליתר המקומות בהם, כאמור, זהו ביטוי חיובי?
הגמרא במסכת יומא (עו:') אומרת כי מרובה מידה טובה ממידת פורענות ומשווה את פתיחת ארובות השמים במבול לפתיחת השמים והורדת המן. לא בכדי הגמרא משווה בין הדברים, כל מקום שיש בו פורענות הרי שהוא מוכן למידה טובה כפולה ומכופלת. אותם שמיים שהורידו מים ומחו את היקום הורידו מזון ופרנסה לישראל.
השלב הראשון של המבול אכן היה כיליון "ויגברו המים וירבו מאד". אולם, הקב"ה גם כשמביא מידת דין לעולם הוא מצמיד לה את מידת הרחמים ובפסוק הבא אחריו: "והמים גברו מאד מאד" ללמדנו כי כבר בתוך הדין מופיעים הרחמים, למרות מחיית היקום יש תקווה, יש שרידים שיבנו עולם מתוקן יותר.
(עוד אפשר לומר כי 'מים' הם מידת הרחמים ולכן בפסוק השני המילה מים מופיעה לפני הגבורה מה שאין כן בפסוק הראשון שם מידת הדין לפני המים).
אנו תפילה ותקווה שהרחמים יופיעו עלינו ועל כלל ישראל בגלוי.
שבת שלום ובשורות טובות,

לרפואת פצועי פיגועי הטרור והצלחת המשטרה, צה"ל ושאר כוחות הביטחון!