מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ניצבים - לקראת השנה החדשה.../ הרב ד"ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי ישיבת בני עקיבא אורות יהודה

פרשת ניצבים - לקראת השנה החדשה.../ הרב ד”ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי ישיבת בני עקיבא אורות יהודה

פרשת ניצבים - לקראת השנה החדשה.../ הרב ד"ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי ישיבת בני עקיבא אורות יהודה

לאחר תיאור תהליך התשובה של עם ישראל לקראת סוף פרשת נצבים, התורה מציינת כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא: לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה: (דברים פרק ל, יא-יב).

יש מחלוקת בין הפרשנים למה מתייחסת ההצהרה הזאת. הרמב"ן מכריע "המצוה הזאת על התשובה הנזכרת…כי אין הדבר נפלא ורחוק ממך אבל קרוב אליך מאוד לעשותו בכל עת ובכל מקום." לכאורה יש קושי בקביעה שלו. לא כל כך פשוט לנו לשנות את עצמנו ולחזור בתושבה! אם נלך בעקבות הרמב"ן, נוכל למצוא הכוונה אחת במסכת עירובין: רבא אמר: "לא בשמים היא" - לא תמצא במי שמגביה דעתו עליה כשמים... רבי יוחנן אמר: 'לא בשמים היא' - לא תמצא בגסי רוח." התנאי הראשון ליכולת להשתנות הוא היכולת להתבונן בעצמי מתוך ענוה (לא מגביה דעתו) ובעדינות (לא בגסי הרוח). אדם צריך להיות רגיש לדקיות נפשו כדי שיוכל לבנות תוכנית לשנוי וחזרה למקום בו הוא רוצה להיות.

כשהקשיתי על נוער בישוב שלי השבוע את הקושיא שלי על הרמב"ן, אחד אמר בפשטות, "זה קל, כי אתה חוזר למקום שכבר היית בו". תשובה פשוטה ועמוקה כל כך. אנחנו חוזרים למקום שפעם היינו בו (בפועל או בכח), ומכאן שאנחנו יכולים להתרומם ולחזור לשם.

ועם זאת, קשה לו להתייאש. כפי שמתאר הנתיבות שלום, ...כשעומד בראש השנה ורואה איך שמכל קבלותיו בכל שנה לא נשאר כלום...". איך אני יכול לעמוד ביושרה אפילו מול עצמי, כל שנה מחדש. אני מרגיש מזויף, חלול ולא אמין. הנתיבות שלום מעודד אותנו, "...ידע שגם בעת ואנכי הסתר אסתיר פני, התשובה היא ועתה כתבו לכם את השירה הזאת, שהיא שירה להשי"ת בגלל ההבטחה האמורה בה שהקב"ה תמיד עם יהודי ובל ידח ממנו נדח. ... זו שירתו של יהודי ואושר חייו כאשר הוא סמוך ובטוח בקשר הנצחי שלו לאביו שבשמים."  להבנתי, יש כאן שני מוקדי עידוד- האמונה בעצמנו ובתהליך, שכל התחלה היא אכן חדשה והפעם נצליח וגם אם לא, בסופו של דבר, "נגיע אל תיקוננו". המוקד השני הוא האמון שלנו בקשר הנצחי שלנו בקב"ה שתמיד איתנו ומכוון ומלווה אותנו.

כאשר אנחנו פותחים שנה שיש בה הרבה התחלות חדשות, חשוב לזכור את שני הדברים האלו. כל התחלה היא פתיחת מסלול חדש. יש חשיבות לעבר אבל הוא לא מעכב אותי. כל אחד ואחת מאיתנו פותח/ת שנה עם אנרגיות מחודשות ותוכניות רעננות לשנה זו, דוקא. אמנם השמים הם הגבול, אבל באותו עת "לא בשמים היא" וביכולותנו לנווט ולכוון את עצמנו לאן שאנחנו רוצים להיות. ואנחנו לא לבד... האמונה שהקב"ה נמצא איתנו גם ברגעים המורכבים ביותר שלנו עם העולם ועם עצמנו מחזק, מעודד ומרגיע. יהי רצון שכולנו נזכה לפסוע בענוה וברגישות במסלול הייחודי לנו בשנה מבורכת זו.

אני מאחל לכולכם ולמשפחותיכם שנה טובה וגמר חתימה טובה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • תלמידות מבני עקיבא תרמו צמותיהן עבור פאות לחולות סרטן

    תלמידות מבני עקיבא תרמו צמותיהן עבור פאות לחולות סרטן

    תלמידות אולפנת בנ"ע "חן במדבר" באר שבע, הסתפרו ותרמו את שיערן עבור פאות לנשים המתמודדות עם מחלת הסרטן.
    המשך לקריאה