פרשת נשא/ הרב מאיר רונן, מנהל חטיבת הביניים, ישיבת בני עקיבא נתניה

בפרשת השבוע, נשא, אנו נקרא על פרשת נזיר. ידועה המחלוקת בחז"ל בנושא הנזירות; תניא ר' אלעזר הקפר ברבי אומר וְכִפֶּר עָלָיו, מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל-הַנָּפֶשׁ " (במדבר ו', י"א), וכי באיזה נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין (תענית י"א ע"א). לפי רבי אליעזר הוא נחשב לחוטא, מצד שני הנזיר הוא קדוש שנאמר: "כֹּל, יְמֵי נִזְרוֹ... קָדֹשׁ יִהְיֶה--גַּדֵּל פֶּרַע, שְׂעַר רֹאשׁוֹ." (ו', ד').

הגמרא (מסכת נדרים, דף ט), מספרת שרבי שמעון שהיה כוהן גדול בביהמ"ק השני, לא רצה לקחת קרבנות של נזירים, כי באופן עקרוני היה נגד נזירות. אולם פעם אחת הזדמן לו נזיר יוצא דופן וכך רבי שמעון מספר: "פעם אחת בא אדם נזיר מן הדרום וראיתיו שהוא יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים, אמרתי לו: בני מה ראית להשחית את שערך זה הנאה (בסוף ימי הנזירות הנזיר מגלח את כל שערותיו)? אמר לי: רועה הייתי לאבא בעירי הלכתי למלאת מים מן המעיין ונסתכלתי בבבואה שלי ופחז עליי יצרי (כשראה בבבואתו שהוא יפה תואר) ובקש לטורדני מן העולם, אמרתי לו: רשע! למה אתה מתגאה בעולם שאינו שלך, במי שהוא עתיד להיות רמה ותולעה? העבודה (אני נשבע)! שאגלחך לשמיים. מיד עמדתי ונשקתיו על ראשו, אמרתי לו: בני, כמוך ירבו נודרי נזירות בישראל. עליך הכתוב אומר: אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה, כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר--לְהַזִּיר, לה'".

לפי רבי שמעון, זה לא נכון בדרך כלל להתנזר או להסתגף. די במה שאסרה עלינו התורה ולא צריך להוסיף עוד גזירות על עצמנו. אולם כאשר האדם רואה שבתחום מסוים הוא נוטה למשהו קצת שלילי, לגאווה / תאווה וכדו', אז לפעמים יש להטות עצמנו לצד השני כדי לחזור לאיזון חיובי. לכן קיבל בשמחה את הנזירות של אותו בחור שפחז עליו יצרו. בדומה לשמירה על משקל, שלפעמים צריך לעשות דיאטה כדי לחזור למשקל הרצוי, ואחר כך אפשר לחזור לאיזון נכון.

יהי רצון שנמצא עצמנו בכל תחום בשביל הזהב המאוזן והישר בעיני ה'.