מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת פנחס- המחויבות כמנוף צמיחה/ ראש הישיבה הרב מאיר טויבר

פרשת פנחס- המחויבות כמנוף צמיחה/ ראש הישיבה הרב מאיר טויבר

פרשת פנחס- המחויבות כמנוף צמיחה/ ראש הישיבה הרב מאיר טויבר

לא פעם אנו מרגישים כעס פנימי וחוסר השלמה עם העובדה שאני לא עומד מול עצמי בלבד, ללא חובות וצווים

תלמידים יקרים
שלום, שלום, ה' עמכם !
מקווה אני כי ימיכם עוברים בטוב ואתם נופשים מתוך נחת וקדושה. גם הפעם נלמד יחד עניין בפרשה ולאחר מכן - נדון מעט בענייני הישיבה.
אחת ההרגשות המלוות אותנו הרבה, גם בימי הלימודים וביותר בימי החופשה היא הרצון לעשות "מה שבא לי" והקושי הנפשי להתמודד עם חובות שונות העומדות עלינו. בין מטלות תורניות הלכתיות ובין מטלות יומיומיות הניתנות לי על ידי הסובבים אותי - ההורים, הסביבה והחברה. לא פעם אנו מרגישים כעס פנימי וחוסר השלמה עם העובדה שאני לא עומד מול עצמי בלבד ללא חובות וצווים. דומה שבפרשתנו יש מענה לעניין זה.
שאלה גדולה יש בפרשה - קודם פרידתו של משה מהעם מבקש הוא מרבש"ע למנות מנהיג במקומו - "איש על העדה" זה אשר רוח בו ויתאים לאופי המיוחד של הדור שנכנס לארץ - "אשר רוח בו" ויודע ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד.
הקב"ה נענה לבקשתו זו וממנה את יהושע. לאחר מכן מופיעה פרשה אשר הקשר שלה לכלל פרשיות ספר במדבר ולפרשה שלפניה - תמוה ביותר - פרשת קורבנות מועדות. מה עושה פרשה זו כאן ? האם לא מתאימה יותר לספר ויקרא? הרי שם בפרשת אמור מוזכרים כל המועדים ומה יותר נכון - לצרף לפרשה זו את סדר הקרבנות? ואם מדובר במועדות מדוע מתחילים בקרבן התמיד, האם כל יום הוא מועד?
הרמב"ן מחדש עקב כך חידוש עצום - קרבנות המועדות לא נהגו במשכן שבמדבר אלא רק משנכנסו לארץ, לכן פרשה זו מופיעה כאן ולא קודם. דעתו קשה כי לכאורה הגמרא לא מסכימה לכך, ועוד - האם עולה על דעתו של הרמב"ן שגם קרבן תמיד שמופיע כאן - לא נהג במדבר? אך הרמב"ן לשיטתו שאינו דוגל בשיטת "אין מוקדם ומאוחר בתורה" מעדיף להדחק ולהתעקש על שיטתו שכאן הצטוו על כך לראשונה.
רש"י מביא אפשרות אחרת ומצטט מדרש שאומר שכשבא משה לבקש "איש על העדה" - עונה לו הקב"ה משה אתה מצווה אותי על בני שאכבד ואדאג להם, טוב ויפה אך - האם אתה דואג במקביל גם ל"צוות את בני עלי" - להקפיד בכבודי? להיות מחויבים אלי? משה, אתה אמרת "וידבר משה אל ה' לאמר - יפקד ה' ... , לכן אני אומר לך - "וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל .. את קרבני לחמי" . רש"י מתייחס לדמיון הלשונות בין שתי הפרשיות אך דבריו צריכים הסבר - אם כל המטרה היא "לצוות בני עלי" - מדוע דווקא קרבנות התמיד והמועדים? וכי אין הרבה הרבה הלכות שמתחילות ב"וידבר ה' אל משה לאמר"?
יש מדרש פלא המובא בהקדמה לספר "עין יעקב" ושם מביא המדרש דעות תנאים בשאלה - מהו "הכלל הגדול בתורה" - כלומר מהו המנוע שבכוחו וממנו ניתן כוח לכל המערכת של התורה - מהי הנחת היסוד - מהי "מערכת ההפעלה" שבכוחה פועל כל העולם הרוחני? מביא המדרש שלוש דעות - האחת - "ואהבת לרעך כמוך" - בין אדם לחברו, השנייה - " ואהבת את ה' אלוקיך" והדעה השלישית פלאית - "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים". המדרש מסכם שזו ה"הלכה" - כלומר זוהי האמת. מה באור הדברים? - במה מהווה קרבן התמיד בסיס לכל התורה כולה ? אנו מבינים מהי אהבת ה', אהבת הזולת - זהו המוטו הכי מרכזי. אך להקריב קרבן תמיד? מה הקשר?
צריך לומר דבר גדול ויסודי מאוד - שאלת האהבה - היא שאלת תוכן. לעומת שאלת ההתמדה שהיא שאלת "מנגנון ההפעלה". ודאי שאהבת הזולת ואהבת ה' הן התוכן המהותי ביותר לכל התורה - בית ראשון חרב בביטול אהבת ה' ובית שני כשהתפתחה שנאת חינם. אך איך מגיעים לאהבה מהותית ומופנמת?
עומד לו זוג מתחת לחופה - אנו רואים עד כמה אוהבים הם זה את זה - מוכנים לתת את הכל זה לזה והנה מוציא הרב המקדש שטר כתובה ומה כתוב בו ? - כמה צריך החתן לתת לכלה, כמה ממון, כמה בגדים, תכשיטים מחויביות של איש לאשה וכו'. מה הקטע הזה קשור עכשיו ? האם מעניין את הכלה עכשיו כי הבעל חייב לקנות לה שמלה לחג ? הרי העיקר הוא האהבה?!
אלא, כפי שאנו רואים יום יום - האהבה יכולה להיות למציאות חיים קבועה, למשהו שבאמת הוא חלק ממני ולא תלוי מצב רוח – רק בהיותה מושתת על מחויבות ! רק כשאני מחויב לדבר אני יכול ליצוק לתוכו את האהבה - דווקא עומק הפשטות של המחויבות של הורים לילדיהם, וילדים להוריהם, של איש לאשתו, של חייל לצבאו, של עם לארצו, היא זו שהופכת את הדבר ליציב קבוע, קיים ושום רוח ומצב רוח שבעולם - לא יסיתו ממקומו.
לכן אכן נכון שהאהבה "למה אני מתחבר" מה בא לי לעשות" - היא תוכן עמוק ומשמעותי שיש לשאוף אליו. אך תוכנת ההפעלה של המערכת אינה האהבה עצמה אלא היותי מחובר בקשר של מחויבות - אל הדבר. "את הכבש אחד וכו' " הוא ביטוי של קביעות ויחס מחייב - אין יוצאים מן הכלל - הקשר קיים ללא עוררין, הוא יהיה בחול כבשבת, בחג ובמועד, יש סדר יש רוטינה של עשייה תמידית – מחויבות היא זו שתאפשר אהבה עמוקה ויציבה. למדנו אם כן כי אין התחברות בלי מחויבות ואין מחויבות ללא התחברות.
אגב, ביז' בתמוז שיחול השבוע, אם לא יבנה המקדש - אנו מציינים שאחד המאורעות הקשים שהיו הוא ש"בוטל התמיד" - כלומר - פעם ראשונה מאז משה רבנו ועד סוף בית ראשון, התבטלה התמידיות הזו - וכשזה קורה - מתחיל כל סדר הקשר בין ישראל לאביהם שבשמיים - להתערער.
לכן אנו יכולים לקבל בשמחה את המחויבות. להבין כי המחויבות היא מימוש של ערכים שאנו מחוברים אליהם באמת – והמחויבות מסייעת שרוחות ומצבי רוח שונים לא ינתקו אותנו מהדברים החשובים באמת. ולכן גם אם קשה ולא תמיד נח להתמיד בתפילות ובקביעות עיתים לתורה, בקיום מצווה זו או אחרת או בשמירת נורמות ערכיות – המחויבות תגבר ואז הקשר והאהבה תתעצם יותר ויותר.
אנו בישיבה זוכים ללחנך ולהתחנך להיות אנשים רציניים וגדולים השואפים לפעול בעז ובענווה להיות בין המנהיגים שיקדמו את עמינו וארצנו למקומות טובים יותר ומשמעותיים יותר – לשם כך אנו מחפשים הזדהות ואהבה עם כל מה שאנו רוצים לפעול .אנו מחפשים קשר שיבינו אותנו, את "רוחו של כל אחד ואחד" , שידברו אלינו בגובה העיניים ושיתחשבו במיוחדות של כל אחד ואחד.
אכן בקשה זו גדולה וחשובה – ובמקביל צריכים אנו לדעת כי ביסוסה של דרך, עוצמתו של בניין אישיות וקניית מעלות והישגים – יבא עם קניית המחויבות – מחויבות לדרך, למסלול, למגמות , להרגלי העבודה והלמידה – של המקום בו אנו בוחרים לגדול.
השילוב הראוי והנכון בין העולמות של הרצון והחובה – הם יסוד החינוך ואנו מנסים ללכת בהם – לא לזוז ימין ושמאל – אם יש רק אהבה והתחברות – לא נתקדם ולא ניצור דבר של קיימא , הכל יהיה ב"כאילו". כמובן אם רק הכרח וחיוב יהיה, לא יבנה דבר – רק יהרוס ויצור ניכור וזרות.
צריך שלוב בין החובה ללמוד והזכות – ללמוד בנחת, בין תוכנית הלימודים הפורמאלית לבין חלונות אוורור ראויים, בין בית ספר לבית חינוך וגידול חברתי , בין הצד של הקבוע מלמעלה ממתווי הדרך , המחנכים – לבין היצירה הבאה מן התלמידים שיש להם חלומות שרוצים להגשימם.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • תצליחו לפתור את החידות?

    תצליחו לפתור את החידות?

    חידות הקיץ שלנו חוזרות! בכל שבוע תעלה חידת וידאו. פתרו את החידה השבועית ואולי תזכו בפרסים שווים! >>>
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה