מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת קדושים - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת קדושים - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת קדושים - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

הבשורה הגדולה של פרשת השבוע היא הגדרת ה-"קדושה". יותר נכון לומר אי הגדרת הקדושה, משום שהתורה אינה מגדירה מהי קדושה. התורה כמעט לא עוסקת בהגדרות פילוסופיות, אלא התורה מלמדת אותנו מהם חיי קדושה.

מהם חיי הקדושה ?? כל שעלינו לעשות הוא לעיין ברשימת המצוות המצויה תחת הכותרת "קדושים תהיו".

חיי הקדושה מתקיימים בבית המקדש= "פיגול הוא לא ירצה", והם מתקיימים בחיי המסחר="לא תונו איש את אחיו", הם מתקיימים במצוות החסד="לעני ולגר תעזוב אותם", הם מתקיימים בבית המשפט= "לא תעשו עוול במשפט", הם מתקיימים בתהליכים פנימיים אצל האדם="לא תשנא את אחיך בלבך", והם כמובן מתקיימים במעשים="לא תלך רכיל בעמך" "לא תעמוד על דם רעך".

אנו מצווים לחיות חיי קדושה גם בנסיעה באוטובוס="מפני שיבה תקום" , ואנו נתבעים ע"כ גם בחוקים שאינם מובנים לנו , כמו="שדך לא תזרע כלאיים".......ועוד ועוד.

א"כ אנו רואים שאין תחום בו הקדושה לא לוקחת תפקיד מרכזי באותו עניין.

זו למעשה הבשורה הגדולה של הקדושה. אנו מצווים להביא את בשורת הקדושה להיקף הגדול של הפעילות האנושית, ובכל מקום לפרוש מן הרשע ולעשות את הצדק.

האדם היה יכול לחשוב שהקדושה קיימת רק מעליו, למעלה בשמים וזה ממש לא נכון. אמנם מקור הקדושה נמצא למעלה , אך תפקידינו למשוך את הקדושה מלמעלה ולהוריד אותה לתוך העולם שלנו ממש.

אנו יודעים שיש סדר הגיוני בכתיבת התורה, כמו ספר דברים שמסודר לאור עשרת הדיברות, פרשת משפטים שמסודרת מהדברים הכבדים אל הדברים הקלים. בפרשה שלנו אין סדר. המצוות שנכתבות בפרשת קדושים אינן מסודרות בסדר מסוים , והמצוות נכתבות בפרשה בכוונה ללא סדר מיוחד. מה התורה רוצה לומר לנו ב-"בלגן" של המצוות ?? הקדושה אינה נוהגת במצוות אלו או באחרות , הקדושה – פירושה לחיות חיי קדושה כל הזמן ללא סדרים מיוחדים. כמו שהחיים עצמם אינם מסודרים, והאדם קופץ במשך היום לעשרות/מאות דברים ביום , כך הקדושה הולכת איתך לכל מקום, היא חלק ממהותך ,משום שהקדושה צריכה להיות קיימת באופן קבוע אצל האדם, את הקדושה צריכים לחיות כל הזמן.

האם הגדרנו מהי "קדושה" ?? נראה שלא. הקדושה אינה ניתנת להגדרה משום שהיא מושג מופשט.

אנו חייבים לחיות חיי קדושה , חיים שיחברו ויקשרו כל הזמן את השמיים לארץ. ה' יתברך קדוש, ומכוח קדושתו נצטווינו לחיות ולחבר את חיי קדושה לחיים הגשמיים שלנו.

תפקידנו הוא- לקשור את הקדושה האלוקית לתוך החיים שלנו ממש וזהו ייעוד חיינו .

ועוד על נושא הקדושה ...........

נאמר בתחילת הפרשה - "דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (ויקרא יט, ב). יכול כמוני? ת"ל "כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם. (ויק"ר כד, ב)

ובתורת כהנים (מדרש הלכה) כתוב: "קדושים תהיו – פרושים תהיו".

 

מבאר הרמב"ן בפסוק זה שכוונת התורה היא שיהיה אדם מתרחק מתענוגות העוה"ז אע"פ שמדין תורה הם מותרים, ואל לו לאדם להיות "נבל ברשות התורה". שיכול אדם להיות שקוע כל ימיו בתענוגות העולם הזה במה שאין איסור מצד התורה, וע"ז אומרת התורה: "קדושים תהיו - פרושים תהיו".

תענוגות העולם מתייחסים לאכילה , לבילויים מותרים ולעוד תענוגות שאינם אסורים מדין תורה, אך עלינו לדעת שגם בדברים המותרים צריך לשים גבולות. אדם צריך לנהוג כבן-תורה (אמירה ידועה בישיבה), ולבן כזה צריך שיהיו גבולות.

והנה ע"פ הסבר זה דברי המשך המדרש תמוהים: "יכול כמוני? ת"ל 'כי קדוש אני' – קדושתי למעלה מקדושתכם".

מה שייכת פרישות אצל ה' יתב' ?? ומה פירוש "קדושתי למעלה מקדושתכם" – מה שייך אצל ה' עניין זה של להתרחק מן המותרות?

הרב ר' שמעון שקופ שהיה ראש ישיבה בעיר גרודנה (חי במאה ה-19)בהקדמתו לספרו "שערי יושר" כותב דברים נפלאים על מושג הקדושה.

הבאתי את הדברים השבוע בישיבה לכיתות ח' ואני כותב זאת שוב , משום שר' שמעון אומר דברים חשובים לחיינו .

ר' שמעון שקופ כותב - שנראה לו שבמצווה זו של "קודשים תהיו" כלול כל יסוד ושורש מגמת תכלית חיינו.

ציטוט דבריו :

"מצות "קדושים תהיו" פירושה שאדם צריך להקדיש את כל מעשיו לטובת הכלל, וכל פעולה שאדם עושה צריך הוא לחשוב כיצד זה מטיב עם הכלל. וגם כאשר אדם פועל להנאת עצמו כדי להבריא את גופו ונפשו, צריכים הדברים להיות במטרה שיטיב גם לאחרים. בזה אנו דומים להקב"ה, שכל מה שברא הקב"ה את העולם היה כדי להטיב עם הברואים, וכל קיום העולם בכל רגע ורגע הוא כדי להטיב עם ברואיו. וא"כ גם אנו צריכים להקדיש את עצמנו לטובת הכלל ולא לטובת עצמנו – זהו "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'".

אך אומר המדרש: "יכול כמוני? ת"ל כי קדוש אני ה'".

וודאי שאין אדם יכול להדמות לקב"ה בזה, ולדאוג רק לאחרים ולא תהיה לו שום שאיפה לדאוג לעצמו. לכן אומרים חז"ל שקדושת הבורא למעלה מקדושתנו, שהבורא כל מטרתו לדאוג לנבראים, אך אדם צריך להקדים את טובת עצמו לפני טובת הכלל, כפי שאמר ר"ע: "חייך קודמים לחיי חברך" (ב"מ עב. נדרים פ:).

ואין סתירה בין הדברים, כי מצד א': "אם אין אני לי מי לי", ומצד שני: "וכשאני לעצמי מה אני" (אבות א, יד). פירושו, שאדם צריך לדאוג לעצמו תחילה, אך לראות את עצמו כחלק בלתי נפרד מן הכלל, כי עם ישראל הם נשמה אחת בגופים מחולקים, וכאשר אדם דואג לעצמו בעצם זוהי דאגה לכלל כולו. זהו מושג הקדושה שהתורה מצווה – "קדושים תהיו", שכל מעשנו יהיו מוקדשים לטובת הכלל ולא להנאת עצמנו.

יסוד זה חשוב להיאמר  דווקא בימים אלו  - בימי הספירה .

בימים אלו אנו אבלים על "עשרים וארבעה אלף תלמידים של רבי עקיבא שמתו מפסח ועד עצרת משום שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם" (יבמות ס"ב:)

מדרש רבה מוסיף: "שהייתה עיניהם צרה אלו באלו". כאן הייתה פגיעה חמורה בנושא הקדושה, כל אחד דאג לעצמו ולא רצה לתרום לטובת הכלל. דווקא תלמידיו של רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה" לא הבינו , שיסוד התורה בנוי על אהבת הזולת שהיא תכלית חיינו.

דווקא בימים אלה שבין פסח לעצרת ימים שהם הכנה לקבלת התורה בחג השבועות , עלינו להתחזק בנושא המידות ואהבת הזולת, ולעשות כל שביכולתנו כדי להטיב עם הכלל, ליצור אחדות בעם, ולהסיר את כל המחלוקות שבינינו, כדי שיקוים בנו "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב) – כאיש אחד בלב אחד (רש"י שם), ומתוך כך נגיע לקבלת התורה מתוך קדושה.

ומה אנו בניי היקרים , צריכים ללמוד מכך ??

חשוב שנלמד ונפנים את דברי ר"ש שקופ , נדאג לעצמנו אך עם הסתכלות כללית- על עם ישראל, על החברים שלנו, ותמיד צריכים לראות את עצמנו כחלק מהעם.

אני בטוח שאם כל אחד מאיתנו יפעל כדי לחזק נקודה זו אצלו, החברה בישיבה שלנו ובעם ישראל כולו תהיה חברה בריאה ואיכותית יותר.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך מוכיח: מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרשת הערכית ביותר
    המשך לקריאה
  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה