מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ראה - אל תהיה "פראייר" !! – למה צריך לתת צדקה ?? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת ראה - אל תהיה  ”פראייר” !! – למה צריך לתת צדקה ?? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת ראה - אל תהיה "פראייר" !! – למה צריך לתת צדקה ?? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

בפרשת "ראה", רגע לפני כניסת העם אל הארץ, משה רבנו ממשיך ונואם בפני בני ישראל, מחנך, מסביר ומפרט בדבר מספר מצוות חשובות. אחת המצוות המשמעותיות ביותר היא מצוות מעשר כספים, אשר נלמדת מתוך הפסוק: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל-תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּוצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים יד', כב').
לכאורה הפסוק מדבר על המעשרות של התוצרת החקלאית של תבואת הארץ, אולם חז"ל במדרש ספרי למדו מתוך המילה כל, שבפסוק זה, כי על האדם לעשר (כלומר - לתרום עשירית) מכל הרווחים שיש לו בין אם מדובר על תוצרת חקלאית ובין אם מדובר על כל רווח שהוא אחר.
עבורנו הקריאה בפרשה הנוכחית זו הזדמנות טובה לשוב ולדון באחת מאבני היסוד של היהדות לאורך כל הדורות – הלא היא מצוות נתינת צדקה ועזרה לנזקקים, אשר נלמדת כפועל יוצא מתוך החובה לתת מעשר.

במבט ראשון מצוות מתן צדקה נראית כלא הגיונית ואפילו לא צודקת. למה שאני אעבוד קשה עבור פרנסתי ואח"כ עוד אצטרך לתת מתוך זה למישהו אחר? שהוא ילך גם כן לעבוד וירוויח את לחמו בעצמו! מה אני פראייר?!
גם ככה הפרנסה היום קשה ומכבידה, וכל אחד עובד קשה כדי לקבל את משכורתו בסוף החודש , א"כ למה אני צריך לתת צדקה מהשכר שהרווחתי בעמל רב, שאותו אדם שמבקש צדקה ילך לעבוד וירוויח , ואז הוא לא יצטרך את עזרתי ?

נתינת צדקה , זהו מעשה של התעלות מעל הטבע הגשמי של האדם. חוקי החומר אומרים – מה ששלי שייך לי ומה ששלך שייך לך. לעומתם, חוקי הרוח אומרים – גם מה ששלי בעצם שייך לך. לאדם יש יכולת להרגיש את כאבם ולהבין את צרכיהם של אנשים אחרים, כאשר הוצאת היכולת הזו מהכוח אל הפועל היא זו שמגדירה את האדם כבן אנוש ששונה מהבהמה.

למצוות הצדקה קיימים שני הסברים עמוקים :
א. כל מה שאנחנו מקבלים כאן בעולם ניתן לנו בהשאלה בלבד מה' יתברך.
במצוות צדקה, האדם למעשה ניצב בפני מבחן ערכי משמעותי – האם לוותר על מה שהוא עצמו הרוויח או לעזור ולתת צדקה לאדם אחר שעל פניו אין לו שום קשר איתו ?!
על פי האמונה, כל בני האדם שווים. אדם עשיר זה אדם ,שקיבל בהשאלה וכפיקדון גם את הכסף של האחרים ותפקידו להחזיר להם אותו. זה מתבצע ע"י מתן צדקה ומעשר. זו הסיבה שצדקה באה מצרוף המילים: צדק + ה' (צדק השם). לתת לאחר זה לא לעשות לו טובה אלא לעשות את מה שה' מגדיר כצדק.
הדרישה להתעלות על ה"אני" הפרטי, שטרוד בענייני העולם , היא זו שבאמת מקרבת אותנו יותר לבורא, שכן על פי התפיסה האמונית, הבורא תמיד רק נותן ומשפיע וע"י מצוות צדקה האדם מידמה למידותיו של ה' יתב' , ה' הוא רב חסד וגם אני משתדל להידמות למידה זו של ה' ע"י נתינת הצדקה.
אנשים חושבים בטעות שעוגת השפע היא סופית ומוגבלת. פועל יוצא של תפיסה זו היא, שאם השני הרוויח וטוב לו משמע שלי עצמי יישאר פחות. לצערנו זו טעות בסיסית שכל העולם סובל ממנה.

האמת האלוקית היא שעוגת השפע היא אינסופית. כשלשני טוב וכשאנחנו נותנים לזולת משלנו העוגה לא רק שלא מצטמצמת, אלא רק הולכת וגדלה. לכן דוד המלך אומר בספר תהילים: "עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה". החסד והנתינה הם אלה שבונים, מפתחים ומרחיבים את העולם!

אין ספק שנתינה לאחר אינה קלה . יחד עם זאת, יש בנתינת צדקה מעין הכרזת אמון בבורא עולם ואמירה שאנחנו יודעים שגם אם ניתן משלנו ה' יתב' לא ישאיר אותנו חשופים וחסרים.

ישנה התבטאות אחת של ה' בכל התנ"ך (בספר מלאכי פרק א') שבה הוא קורה לנו לבחון אותו ואת הנהגתו בעולם . אנחנו מצווים לתת צדקה ולראות כיצד השפע חוזר אלינו ממנו בחזרה  - "בְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי".
חז"ל אף הגדילו וקבעו כי "עשר למען שתתעשר", כלומר בעצם קיום המצווה של נתינת מעשר אנחנו מזמנים לנו בתמורה עושר חומרי, ואף חשוב מכך – שפע ועושר רוחני!!
אם נסכם את הגישה הראשונה נקבע- שהכול שייך לבורא עולם והוא הפקיד אצל כל אחד מאיתנו ממון........ ואנחנו חייבים לעזור לאחרים , כי בעצם ה' נתן לנו תפקיד – אני נותן לך ממון רב כדי שאתה תעזור לאחרים.
נתינת הצדקה לא רק שלא תוריד מאיתנו את הסכום שנתתי , אלא תוסיף לנו כהנה וכהנה כנגד הצדקה. אם תתנו , אז- "והריקותי לכם ברכה עד בלי די".

קיים הסבר נוסף למצוות הצדקה.
ב. כולנו אחים. כאבו של האחר זה בעצם הכאב שלי עצמי ושל כולנו יחד.
גם אם אני לא רואה ומרגיש את המצוקה של הזולת, מתוקף היותנו אומה אחת יש חוט שני דק ביותר, אך חזק מאוד שמקשר בינינו. אי אפשר לראות מישהו אחר במצוקה ולעצום עין. הצרות שלנו כעם וכחברה מתחילות כשאנחנו מתעלמים וכל אחד חי בניכור ואגואיזם , הסתכלות על עצמי. מי שלא מצליח להרגיש ולהצטער בכאבו של האחר, משמע החלק הפנימי העמוק הזה בנפש שלו מכוסה בשכבת אבק ודרוש נענוע להסיר אותה. אם נהיה חכמים נשכיל להתאחד וכדי שזה יקרה צריך להרפות מעט מהמחשבות של "מה יהיה איתי" ו"מה יישאר לי עצמי אם אתרום".
להבדיל מדתות אחרות המדברות על "חמלה" ו"ואחווה", אבל בפועל לא מחייבות את האדם לוויתור מעשי על שום דבר. לעומת זאת היהדות מאוד מעשית וההנחיות שלה מעשיות ביותר. מי שרוצה לעבוד את ה' יתב' באמת חייב להתחשב מעשית בזולתו. האדם חייב לעזור ולתמוך בנצרכים , ביתומים ואלמנות , ובכל אחד שעומד ומבקש עזרה. 

גם על אופן הנתינה יש ללמוד. חז"ל באו ואמרו שהמצווה האמיתית והשלמה היא לא רק בנתינת הצדקה, כי אם בנתינת צדקה המלווה בחיוך ובמילת עידוד.
רבים משלשלים מטבע לכוס של נזקק או שולפים שטר למתרימים בדלת בפרצוף חמוץ ואף בנימה של כעס וביקורת. חשוב לזכור כי מילה חמה, יחס אנושי ונתינת תחושה של "ביחד" וערבות ההדדית חשובים יותר מכל דבר אחר. עם החיוך הנזקק יתהלך האדם בתחושה טובה יותר.

אחרי שכבר נתנו את הצדקה, לעיתים עלולה מידת הגאווה להשתחל ולנסות לשכנע אותנו שאנחנו "צדיקי הדור" וכי עשינו מעשה נשגב. חשוב לזכור שבסה"כ קיימנו את חובתנו הבסיסית כיהודים וכאנשי אמת ואמונה.
נקנח בסיפור ששמעתי-
אדם הלך ברחוב ונתן מטבע לעני שניגש אליו. לאחר מספר שעות הוא חלף שוב באותו הרחוב והעני ניגש אליו וביקש ממנו תרומה בשנית. הרב סיפר שבתגובה לכך שאמר לו "כבר נתתי לך" השיב אותו נזקק: "לי נתת? לך נתת!". במבט ראשון זו נראית כמו תשובה חצופה, אבל מאחוריה עומדת אמת גדולה – לתת צדקה זו זכות גדולה ואמיתית דווקא לנותן.

על מנת לקיים את המצווה בהידור שלם, להימנע מתחושת הגאווה ולא להביך את המקבל, מומלץ לתת את הצדקה בסתר מבלי שהנזקק ידע מי היטיב עימו. זה אפשרי ע"י תרומה למוסדות חסד רבים המוכרים ומפוקחים ופזורים בכל עיר וישוב.
נתינה ומתן צדקה יכולים כמובן להיות בתרומת כסף, אולם לצדקה פנים ואופני ביטוי נוספים – החל מהתנדבות בארגונים חברתיים שונים, דרך ביטויי אכפתיות ועזרה לאנשים במעגלים השונים הסובבים אותנו (משפחה, חברים לעבודה, שכנים) ועד חיוך ומאור פנים לאדם עצוב וכבוי .

אנו עומדים בפתחו של חודש אלול, חודש הסליחות והרחמים, וחודש ההכנה הרוחנית לקראת חגי תשרי וקבלת השנה החדשה. זהו חלון זמנים נפלא ללקיחת החלטות טובות לשינוי ולשיפור עצמי. תפילתי האישית היא שהקריאה במאמר זה תביא את כולנו להיות תמיד מהנותנים ושכולנו נהיה יותר אנשי חסד, שנדע להתעלות מעל הטבע החומרי עימו נבראנו ,ושתמיד ניתן את הצדקה ביד חמה ורחבה.
 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מחנכים באמונה

    מחנכים באמונה

    הקלטות וובינרי העשרה בנושאי פדגוגיה, חינוך ואמונה בימי הקורונה
    המשך לקריאה
  • טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זום
    המשך לקריאה
  • מטיילים על בטוח - הכללים שישמרו עליכם בטיול

    מטיילים על בטוח - הכללים שישמרו עליכם בטיול

    כולנו יוצאים לטיולים ברחבי הארץ. השנה, בעקבות ריבוי המטיילים בארץ, חשוב יותר מתמיד שנשמור על כללי בטיחות בטיולים. ריכזנו עבורכם את הנקודות העיקריות שחשוב לזכור
    המשך לקריאה