מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ראה - משמעות האיסור להוסיף או לגרוע במצוות ה' / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפיר

פרשת ראה - משמעות האיסור להוסיף או לגרוע במצוות ה' / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפיר

פרשת ראה - משמעות האיסור להוסיף או לגרוע במצוות ה' / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפיר

פעמים רבות, כל אחד מאיתנו מרשה לעצמו לשנות,להוסיף או לגרוע בדברים מסויימים. איננו תמיד מקפידים על כמות המצרכים הכתובים במתכון לעוגה או תבשיל מסויים. איננו מקפידים כל כך על ההוראות שאנו מקבלים מרופא כזה או אחר. אנחנו, מדי פעם, אוהבים לאלתר.
אך מה קורה בנושא קיום המצוות? האם גם שם מותר לשנות, להוסיף או לגרוע, כפי ראות עינינו, כמו במקרים אחרים. בנושא זה, בין השאר עוסקת פרשתינו.
בפרק י"ג פס' א', מופיע האיסור לגרוע או להוסיף במצוות ה':
" את כל הדבר אשר אנכי מצווה אתכם אותו תשמרו לעשות לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו".
לאמיתו של דבר, זוהי איננה הפעם הראשונה, בה מופיע הציווי שלא להוסיף ולא לגרוע במצוות ה'.
בנאומו הארוך של משה, בספר דברים, פרק ד' פס' ב', מופיע הפסוק הבא:
" לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמור את מצוות ה' אלוקיכם אשר אנכי מצווה אתכם".
יש לשאול כאן שלוש שאלות:
1.      ראשית, מדוע צריך משה להזכיר איסור זה פעמיים?
2.      ציווי זה, לכאורה, איננו ברור כלל וכלל, שהרי דבר פשוט הוא, שאסור יהיה לגרוע מכל מצווה שציווה הקב"ה בתורתו! היעלה על הדעת, שמישהו יחשוב, שחרף ציוויו של הקב"ה, יהיה מותר לנו לגרוע ממצווה מסויימת כפי ראות עינינו?! לשם מה בא הציווי הזה?
3.      בנוסף, לא ברור מדוע באמת אסור להוסיף על המצוות? לכאורה, האדם שרוצה להוסיף על המצווה, מתכוון לטובה ורוצה אולי להתנהג בחסידות ולהוסיף ולקדש את שם ה' בעולם, מעבר לציווי המקורי של הקב"ה. מדוע, א"כ, הדבר נאסר עלינו?!
ראשית, נענה על השאלה הראשונה. נראה, כי בפרק ד' פס' ב', הציווי הוא בלשון רבים – "לא תוסיפו" – הציווי הוא על כלל ישראל ואילו בפרק י"ג פס' א', הציווי הוא בלשון יחיד – "לא תוסף עליו" - ציווי פרטי.
בעל הכלי יקר, מיישב את שתי השאלות הנוספות ששאלנו.
בפרק ד' פס' ב', המילים "לא תגרעו" אינן באות כציווי. מציין הכלי יקר, כי יש כאן קשר ברור בין הציווי של "לא תוסיפו" לבין "לא תגרעו". ניתן לתמצת את תשובתו בפתגם השגור מאוד בפי העם: " כל המוסיף – גורע". נראה, כי מקורו של הפתגם הזה הוא בציווי של בל תוסיף ובל תגרע. ברור לנו, שאין צורך לצוות ולומר לנו, שאסור לגרוע ממצוות ה', שהרי דבר כזה, כפי שצייננו לעיל, לא יעלה על הדעת. הציווי היחיד ההכרחי בעניין זה, הוא לא להוסיף על מצוות ה' ומדוע?! מכיוון שברגע שאדם מוסיף, מעבר לציווי המדוייק של הקב"ה – הוא עלול, חלילה, גם להגיע למצב של גריעה מן המצוות.
באמצעות הציווי של בל תוסיף, מלמדת אותנו התורה פרק מאוד חשוב, בכל הנוגע לקיום המצוות. תרי"ג המצוות, שבהן נצטווינו, הינן מדוייקות ביותר ומשמשות כחטיבה אחת שלימה. כל תוספת או שינוי קטן ביותר בפרטי קיום המצוות, עלול להביא רעה על האדם ולערער את אמונתו בקב"ה.
בנוסף, ישנה נקודה מעניינת, הנוגעת לציווי הנ"ל, המופיע בפרק ד' פס' ב'.
מספר פסוקים קודם הציווי הנ"ל, מבקש משה מהקב"ה, בכל אופן, להכניסו לארץ ישראל, על אף החטא שחטא במי מריבה ועל כך משיב לו ה' (פרק ג', פס' כ"ז):
" עלה ראש הפסגה ...וראה בעיניך כי לא תעבור את הירדן הזה", כלומר, ה' נשאר בסירובו ואיננו מוותר למשה על העונש שקיבל, שלא להיכנס לארץ ישראל.
או-אז, מצווה משה "לא תוסיפו" "ולא תגרעו".
אומר על כך בעל הכלי יקר, שאין הדבר מקרי. משה רבינו מוסר כאן מסר חשוב מאוד לבני ישראל.
הנה, ראו מה קרה איתי. אני הוספתי, שיניתי ולכן נענשתי. הקב"ה ציווה אותי לדבר אל הסלע ואני שיניתי והכיתי אותו – אני הוספתי ולצערי, בסופו של דבר, נמצא שגרעתי וגרמתי לעם ישראל לחוסר אמונה בקב"ה.
לכן אתם, בנ"י, היזהרו מאוד לקיים את כל מצוות ה', החוקים והמשפטים, ככתבם וכלשונם, כדי שלא תביאו על עצמכם חלילה רעה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה