מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת תזריע- והיולדת במה חטאה?!?/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת תזריע- והיולדת במה חטאה?!?/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת תזריע- והיולדת במה חטאה?!?/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפרק י"ב בפרשתנו, עוסקת התורה בדיני היולדת ובין השאר, אומרת בפסוק ו':
" וּבִמְלֹאת יְמֵי טָהֳרָהּ לְבֵן אוֹ לְבַת תָּבִיא כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ לְעֹלָה וּבֶן יוֹנָה אוֹ תֹר לְחַטָּאת אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל הַכֹּהֵן".
האירוע המשמח ביותר של כל זוג המקים בית בישראל הוא רגע הלידה. אמנם, הלידה מלווה בכאבים ובסבל לא פשוט, אך בסופו של דבר, הרגע שבו התינוק יוצא לאוויר העולם, הינו רגע מכונן ומאושר ביותר בחייה של כל משפחה.
ברם, פרשנים רבים עסקו בשאלה, מדוע חייבת היולדת להביא קרבן עולה וקרבן חטאת! במה חטאה היולדת, שזקוקה היא להביא קרבנות אלו לכפרה?!
התלמוד הבבלי במסכת נידה, דף ל"א ע"ב, שואל שאלה זו ועונה:
הגמרא מבארת, כי ברגע שהאישה יושבת על המשבר וסובלת כאבים קשים, קופצת היא ונשבעת שלא תלד יותר. עצם השבועה המיותרת, שהאישה נשבעת, גורמת לה להתחייב בקרבנות עולה וחטאת.
אמנם, תשובת הגמרא איננה מובנת כ"כ, שהרי היא מתייחסת דווקא לאותן נשים הקופצות ונשבעות שלא יילדו עוד לעולם. א"כ, קצת קשה, מה יהיה הדין במקרה של יולדת שלא קפצה ונשבעה שלא תלד יותר? מדוע תהיה היא צריכה להביא קרבנות אלו לכפרה? במה חטאה?!
כפי שציינתי לעיל, פרשנים רבים עסקו בשאלה מהותית זו. אני מבקש להביא את ההסבר הנפלא של רבינו בחיי והכלי יקר בעניין חטאה של היולדת והציווי שלה להביא קרבן עולה וחטאת לכפרה.
לדברי רבינו בחיי והכלי יקר, הבאת קרבן החטאת ע"י היולדת איננה באה כדי לכפר על חטא פרטי של היולדת. קרבנות אלו באים לכפר על החטא הקדמוני של חווה אמנו. חווה הייתה זו, שבאוכלה מעץ הדעת טוב ורע, הביאה לעולם את ייסורי הלידה הקשים ובסופו של דבר, חווה היא זו, שאף הביאה את המוות לעולם. בכל לידה של כל יולדת בעולם, בכל רגע נתון, יש על היולדת לזכור את חטאה של חווה. זיכרון זה בא לידי ביטוי בהבאת קרבן החטאת.
נראה, כי כוונתם של פרשנים אלו היא, שכל אשה שיולדת ומביאה חיים חדשים לעולם, מתקנת, במידת מה, את חטאה החמור של חווה אמנו. בהביאה קרבן חטאת, מכפרת היולדת לא רק על חטאה של חווה אמנו, אלא אף יותר מכך – היולדת מביאה חיים חדשים לעולם ובכך מוסיפה חיים ולא מוות.
ברם, ידוע הוא, שקרבן חטאת בא על חטא במעשה ואילו קרבן עולה בא על חטא במחשבה.
לפיכך, ברור לנו מדוע מביאה היולדת קרבן חטאת, שהרי הוא בא כנגד חטאה של חווה אמנו באכילת מעץ הדעת (מעשה), אך לא ברור מדוע צריכה היולדת להביא קרבן עולה? באיזו מחשבה לא טובה חטאה היולדת?!
האדמו"ר מסוכטשוב, בספרו היקר "שם משמואל" מבאר את הדברים בצורה נפלאה.
בתחילת דבריו, מביא הוא פסוק מספר בראשית, פרק ג' פס' ו':
" ותרא האשה כי טוב בעץ למאכל וכי תאווה הוא לעיניים..."
רש"י במקום מבאר: " ותרא האשה – ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו", ובהמשך דבריו כותב שם רש"י: " כי טוב העץ – להיות כאלוקים".
על פי דברים אלה, מבאר ה"שם משמואל", כי חווה חטאה פעמיים. פעם במחשבה ופעם במעשה. במעשה – באכילת פירות עץ הדעת, ופעם במחשבה – חווה האמינה לנחש, כי הוא אכל מעץ הדעת טוב ורע וכך ברא הוא את העולם.
מדברים אלו עולה, כי חטאה של חווה במחשבה היה חמור ביותר, כיוון שגילתה כאן אפיקורסות גדולה ופקפקה בעניין בריאת העולם ע"י הקב"ה.
אשר על כן, זו היא הסיבה לכך, שכל יולדת חייבת להביא קרבן עולה וגם קרבן חטאת, ובכך מתקנת כל יולדת את חטאה של חווה במחשבה ובמעשה.
לסיכום דברינו, חשוב לציין, כי בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה כל יולדת מביאה קרבן עולה וקרבן חטאת, לא בשל חטא פרטי של היולדת עצמה אלא כדי לתקן את חטאה הכפול של חווה אמנו בחטא האכילה מעץ הדעת טוב ורע - חוסר האמונה בה' ואכילה מעץ הדעת טוב ורע.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה