מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת תצווה - שמן זית זך, מהותו ומשמעותו לדורות / הרב אמיר אדרעי ראש האולפנה

פרשת תצווה - שמן זית זך, מהותו ומשמעותו לדורות / הרב אמיר אדרעי ראש האולפנה

פרשת תצווה - שמן זית זך, מהותו ומשמעותו לדורות / הרב אמיר אדרעי ראש האולפנה

בפרשת תצווה, בפרק כ"ז פס' כ', מצווה הקב"ה את משה:
וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד".

הרב זווין, בספרו 'לתורה ולמועדים', עומד על מהותה של מצווה זו.
בתחילת דבריו, מביא הרב זווין את דברי רש"י, בדבר הצורך לכתוש היטב דווקא את השמן למנורה, בניגוד לשמן המנחות – שם אין צורך בכתישה מיוחדת.

המנורה והמנחות שהיו במשכן ואח"כ במקדש, שימשו כסמלים לתורה ולמזון.
המנורה סימלה את היחס לחכמה, בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו". אדם המבין איזה דבר חכמה, מיד פניו מאירות מרוב אושר - אושר רוחני. ברם, יש גם חכמות זרות ופסולות, ואז האור הוא אור מטעה.
לעומת זאת, המנחות שהיו סולת ולחם, הן דוגמת המזון של האדם.

המנורה והמנחות השפיעו קדושה על כל עם ישראל.

המנורה השפיעה באופן שהחכמה תהיה דווקא חכמת התורה ואילו המנחות השפיעו באופן שהמזון שאוכלים בני ישראל הינו טהור ונקי מכל שמץ של פסול, גניבה, תרמית וכיוצא בזה.
ברם, התורה והמזון הינם דברים קשים להשגה, ובכדי להשיגם יש לעמול עמל רב. חז"ל אומרים: " יגעת ומצאת תאמין" (בבלי, מס' מגילה דף ו' ע"ב). כדי להשיג תורה ולהבינה לאשורה, יש לעמול וללמוד אותה זמן רב, בעיון ובהעמקה.
אמנם, דברים אלה נכונים אף ביחס להשגת המזון – " בזיעת אפיך תאכל לחם". (בראשית, פרק ג' פס' י"ט). פרנסת האדם קשה היא וכדי לדאוג למזון לו ולבני משפחתו – חייב האדם לעמול ולעבוד קשה.

ברם, קיים הבדל אחד מהותי בין השגת המזון להשגת התורה. על התורה צריך לעבוד במסירות נפש גדולה, ללא גבולות, בכל לבבו ובכל נפשו, בכל עצמותו ומהותו, בבחינת: " זאת התורה אדם כי ימות באוהל..." (במדבר, פרק י"ט פס' י"ד) וכפי שדרשו חז"ל על פסוק זה בתלמוד הבבלי, במס' ברכות דף ס"ג ע"ב:

" דבר אחר - הסכת ושמע ישראל - כתתו עצמכם על דברי תורה, כדאמר ריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מנין שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה? שנאמר: זאת התורה אדם כי ימות באהל".

אמנם, כדי להשיג מזון, יש לעבוד לפי ההכרח, אך לא בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, לא בפנימיותו ולא בכל עצמותו. אין להפוך את הפרנסה לפולחן.

בדיוק בנקודה זו, טמון ההבדל בין השמן שבמנורה לבין השמן במנחות. השמן שבמנורה, שבא לבטא את חכמת התורה, צריך להיות כתוש ביותר, מכיוון שכך צריך להיות היחס ללימוד תורה – בכתישה ובעמל רב ואילו השמן במנחות - לא צריך להיות כתוש כל כך. אין להפוך את הדאגה לפרנסה לפולחן. יש לעשות זאת באופן מוגבל, כל אדם לפי צרכיו ההכרחיים. זוהי כוונת רש"י, שהזכרנו לעיל: "כתית למנורה ולא כתית למנחות".

כך גם מסביר הרש"ר הירש את הסיבה לכך, שהבאת השמן בפרשת תצווה מתייחסת למשה דווקא – 'ואתה תצווה' - שהרי משה הוא שקיבל את התורה מסיני והוא זה שמסר אותה ולימד אותה לבני ישראל. " הטבת הנרות מסמלת לדורי דורות את לימוד התורה, כמצווה ראשונה במעלה".
חובת קיום המצווה של לימוד תורה, הבאה לידי ביטוי בשמן הזית במנורה, צריכה לקבל משנה תוקף וחשיבות, במיוחד כאשר מדובר על חסרון כיס והפסד הנובע כתוצאה מלימוד זה, שהרי אדם שעוסק בתורה – מפסיד, לכאורה, באותו הזמן שעות עבודה או כסף, במובן זה או אחר, ולכן דווקא במצב מעין זה, צריך לבוא אותו איש שנתן התורה – משה רבינו – וללמד את בני ישראל, כי התנאי להצלחה בלימוד התורה הוא ידיעת היחס הנכון בין לימוד התורה לבין הפרנסה. האיזון הנכון חייב להישמר.

הבדל מהותי זה בין לימוד התורה – השמן במנורה, לבין עול הפרנסה – השמן במנחות, חייב להיות נר לרגלינו, כדי שנדע תמיד, מהו היחס הנכון בין השניים וכדי שנוכל לחיות את חיינו בצורה מושכלת ונבונה, כאשר נקדיש את רוב זמננו בעיסוק בלימוד התורה וחכמתה ואילו נושא הפרנסה ישמש כאמצעי להשגת המטרה של לימוד התורה ועבודת ה' בכלל.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא”ה סיימו את ”מסע מי-ם לעם”

    לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא"ה סיימו את "מסע מי-ם לעם"

    במסע צעדו התלמידים בעקבות הרב נריה זצ"ל שיצא מירושלים להקמה ולעשיה הגדולה שלו, לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה - עשייה שהיא מהפכה.
    המשך לקריאה
  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה