מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת תצווה - "ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה'"..... / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בנ"ע גבעת שמואל

פרשת תצווה - ”ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה'”..... / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בנ”ע גבעת שמואל

פרשת תצווה - "ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה'"..... / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בנ"ע גבעת שמואל

בפרשת תצווה אנו מוצאים מספר נושאים . הנושא המרכזי עוסק בבגדי הכהן ומהפירוט הרב ניתן ללמוד את חשיבות הביגוד החיצוני וערכו. רק אם הכהן הגדול לבוש בבגדים מיוחדים , רק אז הוא יכול להיכנס ולשרת בקודש .

הפעם אני מבקש לעסוק באחד מהבגדים - במעיל ולנסות ללמוד לקח לחיינו שלנו.

נאמר בפרשת השבוע לגבי המעיל כך :

שמות פרק כח

(לא) וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת:

(לב) וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ:

(לג) וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב:

(לד) פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב:

(לה) וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְקֹוָק וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת:

התורה מצווה את הכהן הגדול הנכנס לקודש הקדשים ללבוש מעיל, ובשפתו התחתונה של המעיל לתלות רימונים כך שבשעה שהכהן הגדול יהיה מעוטף במעיל ,יקיפו הרימונים והפעמונים את כל שפתו התחתונה של המעיל.

ומדוע צריך את הפעמונים הללו שיהיו בשולי המעיל , מה תפקידם של הפעמונים ?

אומרת התורה : "ונשמע קולו בבואו אל הקודש לפני ה' ובצאתו ולא ימות" . כלומר – הפעמונים אינם משמשים רק כקישוט , אלא יש להם תפקיד מוגדר- תפקידם להשמיע קול ולצלצל בזמן שהכהן נכנס לקודש .

וקשה – למה הם צריכים לצלצל , מה הצלצול צריך לומר לכהן ?

בפשטות ניתן לומר שהצלצול מורה לכהן , שהוא נכנס למקום קדוש ועליו מרגע זה לנהוג בהשגחה יתירה בעבודתו ככהן. לפי"ז הצלצול מיועד לכהן הגדול.

ניתן לומר עוד – שכמו ששר הבא לפני מלך בשר ודם חייב להודיע למלך וליטול רשות לפני כניסתו, כך צריך להודיע לכאורה לה' יתב' שהכהן נכנס ממש ברגע זה לקודש לעבודתו. הצלצול מיועד לה' יתב'.

 

ברצוני לחדש כאן חידוש , שניתן ללמוד ממנו מסר חשוב מאוד .

כדי לתרץ תרוץ נוסף , צריך לשאול עוד שאלה :

נאמר בתורה  "בבואו ובצאתו". לכאורה יש כאן קושי, לפי שבבואו ברור שיש צורך שישמע קולו, כדי שידעו כולם שכהן גדול נכנס לעבודה לבית המקדש, שזהו כבודו. אולם מדוע צריך להשמיע קולו ביציאתו,

 

 

וכי כולם צריכים לדעת את השעה שכהן גדול עוזב את המקדש? למי צריך להודיע שהכהן עוזב

עכשיו את הקודש ? למי חשוב לדעת שהוא יוצא עכשיו מהמקדש ?

בילקוט שמעוני )שפב( מסופר:

"ר' חנניא בן חכינאי ור’ שמעון בר יוחאי הלכו ללמוד תורה אצל ר"ע בבני ברק ושהו י"ג שנה. ר’ שמעון בר יוחאי שלח וידע מה נעשה בביתו. ר’ חנניא בן חכינאי לא שלח ולא ידע מה נשמע בביתו. שלחה לו אשתו, בתך בגרה בוא והשיאה ולא הלך, אף על פי כן צפה ר"ע ברוח הקודש ואמר להן, כל מי שיש לו בת בוגרת ילך וישיאנה. קם ר’ חנניא בן חכינאי נטל ממנו רשות והלך.

כאשר הגיע לעירו לא ידע היכן ביתו כי נשתנו הרחובות. מה עשה? הלך למקום שבנות העיר יוצאות לשאוב מים ושמע קול הבנות שאומרות בת חכינאי מלאי כדך ובואי. הבין שזו בתו והלך אחריה עד שנכנסה לתוך ביתו נכנס אחריה פתאום, לא הספיקה אשתו לראותו עד שיצאה נשמתה. אמר לפניו, רבונו של עולם עניה זו, זו שכרה לאחר יג שנה? חזרה נשמתה לגופה".

במסכת כתובות )סב, ב( מסופר גם על ר' חמא בר ביסא שישב יב שנים בבית המדרש וכאשר חזר לביתו, אמר, לא אעשה כמו שעשה בן חכינאי, אלא שלח להודיע לאשתו שהוא עומד להגיע לביתו.

אך , יש לתמוה  מאוד על ר' חנניא  - מדוע ר’ חנניא בן חכינאי לא התעניין בשלום אשתו ובתו ולא ידע כלום על מה שקורה בביתו במשך השנים שישב ולמד תורה ?

אכן, ר' חנניא התעלה כל כך בלימוד התורה עד שזנח כל ענייני עולם הזה כדי שלא יפריעוהו בעבודת ה' השלמה. וגם כאשר הגיע מכתבה של אשתו שהבת הגיעה לפירקה ויש להשיאה לא רצה לעזוב חיי עולם מפני ערכי שעה, נשואי בתו. ר"ע , רבם של ר' חנניא בן חכינאי ור' שמעון בר יוחאי צפה ברוח קדשו שהם צריכים עכשיו לעזוב את הישיבה ולחזור לביתם ואז בלא לביישם, פנה לשני התלמידים ר’ חנניא בן חכינאי ור’ שמעון בר יוחאי שיש לטפל בבעיות השעה ולכן עליהם לעזוב את הלימוד בבית המדרש ולחזור לביתם לטפל בבעיות השעה. אולם דבקותו של ר’ חנניא בן חכינאי בעולם הרוח כה נתקה אותו מטרדות השעה עד כי לא חשב שיש להודיע לאשתו שעומד הוא לבוא לביתו. ר’ שמעון בר יוחאי לעומתו, עם כל גדלותו הרוחנית, לא נטש דאגת משפחתו. לעומתו ר’ שמעון בר יוחאי חי בעולם עליון ולמרות שלמד תורה רגליו עמדו מוצקות על קרקע העולם הזה , ותמיד הוא שמר על הקשר עם ביתו. גם בהליכתו מבית המדרש לביתו , הוא דואג לשלוח שליח לאשתו ולהודיע לה שהוא בדרך הביתה.

כפי שמופיע במדרש- כשנכנס ר' חנניא לביתו ואשתו לא ידעה כלום על בואו , מתה מייד , והוא לאחר תפילה עליה החייה אותה .

מה ניתן ללמוד מסיפור חשוב זה ? מהו המסר ??

יתכן שזוהי הכוונה בצלצול פעמוני מעיל התכלת בבואו של הכהן להיכנס לקודש .

כאשר הכהן נכנס פנימה לפני ה' עליו להתעורר כי הוא עומד לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. עליו לעזוב את כל בעיותיו ולדור במקדש ולומר בעצם לכולם שמלבד המקדש והקודש אין לו דבר. אולם מצב זה

עלול לגרום לחוסר רגישות לבעיות עם ישראל, הניתוק מעם ישראל כולו יכול לגרום לכך שהכהן ישכח שהוא בעצם נציגו של עם ישראל במקדש לפני ה' . כאשר אין כהן גדול מרגיש מה הם הצרכים של העם, אינו יכול להתמסר לשיפור מצבם, ואין תפילתו עבורם שלמה. על כן באו הפעמונים להזכירו בכניסתו וביציאתו מן הקדש שהוא שייך לעולם הזה על כל בעיותיו ועליו להיות ער לצרכי הפרט של כל יחיד ויחיד מישראל, אף על פי שהוא נמצא במקום הקדוש לפני ה' יתב' . תפקידו של הכהן הגדול גם בזמן שהוא נמצא במקום הקדוש ביותר לגשר בין עולמות הרוח והחומר, ולזכור כל הזמן שהוא נציגו של עם ישראל.

ובזה יש להבין גם, מדוע אמרה תורה להניח לכהן גדול אבני שוהם על כתפיו, כאשר שמות בני ישראל חקוקים ששה משמותם על הכתף הימנית והששה הנותרים על האבן השנייה על הכתף השמאלית. צד ימין מורה על העולם הרוחני והצד השמאלי כנגד העולם הארצי, שנאמר, "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", ידי - היא שמאל היא בונה את הארציות החומרית, ואילו ימין היא היוסדת שמים שהם הצד הרוחני שבבריאה. בשבטים שבישראל ישנם הנוטים יותר לענייני הארץ , לענייני הארציות והגשיות , וישנם הנוטים דווקא לענייני הרוח.

תפקידו של הכהן הגדול לגשר ולאחד בין שני חלקי העם . איחוד זה מסומל באבני השוהם שעל כתפיו ובפעמונים המשמיעים קול בצאתו של הכהן גדול ובבואו. ולכן אסור לו להיכנס לצד אחד ולשכוח את הצד האחר לגמרי. כהן גדול מאחד את צדו הימני ואת צדו השמאלי במעיל התכלת העוטה כל גופו בבת אחת, ובזה הוא מביא את עולם הרוח ועולם הגשמיות לקדושה ולתפעול מתואם בשלמות.

מה אנו יכולים ללמוד מכך ?

נכון , אנו נמצאים ב"ה בבית המדרש , לומדים תורה ועסוקים בעבודת ה' , אך עלינו לזכור כל הזמן ש-"הפעמונים מצלצלים" לנו , כדי שנזכור שאנו שליחים של עם ישראל כולו בעבודת ה', ולכן תפקידנו לא לשכוח את הדבר החשוב הזה . אנחנו חייבים לראות איך הלימוד שלנו בישיבה יכול להועיל ומתקשר לעם ישראל .איך אנחנו תוך כדי הלימוד שלנו יכולים להמשיך להעניק ולעזור לעם ישראל, בהתנדבויות , בהדרכה בתנועות הנוער , בעזרה הדדית ועוד......

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא”ה סיימו את ”מסע מי-ם לעם”

    לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא"ה סיימו את "מסע מי-ם לעם"

    במסע צעדו התלמידים בעקבות הרב נריה זצ"ל שיצא מירושלים להקמה ולעשיה הגדולה שלו, לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה - עשייה שהיא מהפכה.
    המשך לקריאה
  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה