פרשת תצווה / הרב אפרים זיק ראש ישיבת בני עקיבא רעננה

בפרשת השבוע אנו קוראים באריכות על הכנת בגדי הקודש לאהרון הכהן ובגדי בניו לכהן. אנו יודעים כי כהן גדול לובש שמונה בגדים ואילו כהן הדיוט משמש בארבעה בגדים. נושא הביגוד וההופעה החיצונית של הכהנים הוא חשוב ביותר. כהן אשר עבד ללא בגד כהונה, עבודתו פסולה. אין ספק  כי הדרך בה אדם מציג את עצמו כלפי חוץ מחלחלת אל עומק תודעתו ובונה אותה ואותו. כך אנו גם משמיעים השכם והערב באזני תלמידנו "כיצד אתה מציג את עצמך?" – כתלמיד מוצלח, שאפתן, בעל יכולות, היודע להתמודד עם קשיים או שאתה מציג עצמך ‏ במעין ענוה מדומה ושקרית –כ"לא יוצלח", מסתפק במעט, כאדם השלם עם עצמו בכל מצב - "זורם" ולא דורש מעצמו. אנו מזכירים את דברי הנביא ישעיהו לעיר הקודש ירושלים "עורי עורי לבשי עוזך, ציון" (נב',א)
אמנם במסכת יומא (אותה סיימנו השבוע במסגרת הדף היומי) למדנו כי "בגדי הכהן שחוקין כשרים מטושטשין וקרועין פסולין" לא תמיד אפשרי ומוכרח שיהיו מבריקים ומחודשים. לעיתים יש ערך בהשתהות, בשגרה ובפשטות, אך בשום אופן אסור לעבוד  את ה' בכלים קרועים.
אנו נמצאים בתחילתה של המחצית השניה של השנה, אנו מתחדשים, משתכללים, מתקנים את שצריך תיקון ויוצאים לדרך באמונה ,ובעז"ה, במדים של הישיבה, לובשים עז ומתקדמים בתורה ובעבודה לכבוד ולתפארת.