מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בלק - "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" – הרב שרגא פרוכטר – ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת  בלק - ”מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל” – הרב שרגא פרוכטר – ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת בלק - "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל" – הרב שרגא פרוכטר – ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

עומדים אנו לקרוא השבת את אחת מהפרשות המסובכות בפשט . בלעם רוצה לקלל את עם ישראל ויוצאים לו ברכות מהפה. איך ייתכן ??

אחד הפסוקים הידועים לנו מאוד , הוא הפסוק : "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל". זה הפסוק שיוצא מפיו של בלעם ה-"מקלל" ונמצא מברך.

מה יש בפסוק זה , שאנו פותחים איתו את תפילת שחרית ? מה המיוחד בו ?.......

"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"- אם יש את נפשך לדעת את יסודות הבית היהודי, כלך לך אצל בלעם.

אמרו חכמים בגמרא שכל הברכות שנאמרו על ידי אותו רשע ניתבטלו, חוץ מפסוק זה שיסודות הבית היהודי כלולים ומבוארים בו, או כפי שאומר במקום רש"י: " ראה (בלעם) שפתחיהם אינן מכוונין זה מול זה".  כיצד תיארו חכמים את מה שראה בלעם כמאפיין של אוהלי בני ישראל: "ראה שלא היו פתחיהן של ישראל מכוונים זה לזה, אלא פתח היה פתוח אחרי אוהל חברו כדי שלא יסתכל כל אחד בפתחו של שכנו.

ניתן להבין את הסברו של רש"י כביטוי עמוק לצניעות שהייתה בעם ישראל, להסתרה ולכיבוד הפרטיות.

 

אולם, בדברים חבוי יסוד נוסף, חשוב ביותר לתקומתה של כל משפחה. האינטימיות היא יסוד קריטי המאפשר בנייה אישית. ההסתרה, מאפשרת הבניה עמוקה המייחדת את הנפש הפרטית והמשפחתית כאחד. פריצת הגבולות וסתירת הדלתות כלפי הפרהסיה, אינה מאפשרת לאדם ולמשפחה לבנות את עצמם ואת אישיותם. רצונו של האדם לבנות חיים עצמאיים תלוי, במידה רבה, ביכולת לבנות אוהל עצמאי. האוהל, כמו אוהל מועד, מאפשר לאדם להיוועד עם בן זוגו, עם ילדיו ועם עצמו ולהשרות שכינה.  כשהאוהל שלם, "אז בכל מקום תהיה בטוח, כי שלום אהלך" (רש"י). שם, באוהל מתגלה האופי הפנימי: "איה שרה אשתך" שואלים המלאכים את אברהם כשבאים לבשרו על הולדת יצחק, ומשמעות השאלה במובן העמוק היא: היכן אפשר למצוא את שרה, את שרה במובן הפנימי". תשובת של אברהם היא: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה בָאֹהֶל". וכן מצינו במהות המפגש בין יצחק לרבקה: " "ויביאה האוהלה שרה אמו". האוהל הוא מקום ההשתלמות והבנייה האישית , המשפחתית. (רחוק מעיני האנשים) אל מול תפיסת האוהל, המתכנסת, הצנועה והמסתירה,

 

 

עומדת הפריצות שבה קיימת חובה להסרת מחיצות וטשטוש האישיות הפנימית והחיצונית. פריצות שכזאת מופיעה בסוף פרשתנו: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב".  נשאלת השאלה מה גרם להתדרדרות הגדולה? מה אפשר את המעבר החד מ"מה טובו אוהלך יעקב", אל המציאות המתוארת בפרשתנו במילים "ויצמד ישראל לבעל פעור".

 

חז"ל במסכת הסנהדרין עסקו בשאלה זו, בין השאר מתוך ביאור משמעות שמו של המקום שבו אירע החטא. "ר' אליעזר אומר שטים שמו, ור' יהושע אומר - (למה נקרא שמו שיטים?) על שנתעסקו בדברי שטות" , ומכאן למדו שהמקום גורם, שאווירת השטות וההשתטות היא זו שהובילה לחטא הגדול. כל עוד היה העם טרוד בשאלות קיומיות, כל עוד עסק העם בבירור ייעודו הגדול בדרכו לארץ, הרי שעם ישראל התקדם וזכה לברכת הכל, ובכלל זה ברכתו של בלעם. הנפילה מתחילה כשהפרשה פותחת במילה "וישב ישראל בשיטים". הישיבה, העמידה במקום, הבטלה - מביאה לידי חטא.

 

תיקונו של חטא השטים קשור בתוספת קדושה, כדברי המדרש: "חטאו בשטים ולקו בשטים ומתרפאין בשטים . חטאו בשטים שנאמר: 'וישב ישראל בשטים', לקו בשטים שנאמר: 'ויהיו המתים במגפה', ומתרפאין בשטים שנאמר: 'עשה לך ארון עצי שטים'.  מכאן אתה מוצא שלא זזו משם עד שעמד פנחס והשיב את החמה שנאמר: 'פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן...', אמר הקב"ה לעולם הבא אני מרפא את השטים שנאמר: 'והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים'". (מדרש תנחומא).

 

והדברים קשורים לימי החופש הגדול :

קריאתה של פרשת "בלק" בחופשה הגדולה מזמינה אותנו לדיון מסביב לסכנות הגדולות הטמונות בחופשה. שנת הלימודים היא תקופה בה אנו מחנכים ומובילים אל "האוהל". התפתחות אישית תוך התבודדות מסויימת מהנעשה בעולם.(כפי שאני אומר בשיחותיי – הישיבה היא התיבה ומחוץ לתיבה קיים המבול) והנה, החופש, עלול להוביל אותנו החוצה. לא בכדי בימים אלה מעוררים חששות  בקרב  הורים ומחנכים גם יחד.  החופשה הארוכה עלולה להיות בבחינת  "המפנה לבו לבטלה". יש בכך ביטוי קשה למי שמנתק עצמו ממרכז החיים שלו, הלב, פנוי ולא ממוקד. או אז, מתרחשת הקפיאה, העמידה במקום וממילא מתעצמת סכנת ההיסחפות  אל "השיטים"; אל מעשי השטות.

 

החופשה הגדולה הנה אתגר רוחני רב עוצמה. עלינו להובילו כביטוי לתורת החיבורים היונקת את כוחה מתוככי בית המדרש. עלינו להכין את תלמידנו לקראת חופשה וללמדם כיצד משלבים  בין לימוד תורה לבין חופשה. זו ההזדמנות ללמד את ילדינו כיצד אנו נאמנים למסגרת גם בשעה שאנו רחוקים מהמסגרת. כך, מתבצעת פעולת הכנה לקראת היציאה לחיים. עכשיו, אנו בוחנים את יכולתנו לחיות חיים של בוגר: להיות אחראים לזמן התפילה שלנו, להיות אחראים ללימוד תורה יומי, להיות אחראים לסדר היום, למקומות הבילוי, ועוד.

כולנו אמורים לתת לתלמידנו אוהל מתנה לקראת החופש. אוהל שממנו התלמידים יוכלו לצאת ולבוא  ושכל הרואים את אותו אוהל יאמרו: "מה טובו אוהליך יעקב".

דווקא בימים אלו , עלינו לקחת אחריות עצומה על עצמנו , לקחת את ה-"אוהל" מהישיבה לכל תקופת החופשה , ולדאוג לעלות בקדושה – להתפלל רק במניין, ללמוד תורה , לצאת להתנדבויות,

לקרא ספרים מועילים .......... ובצורה כזו נשמור על האוהל , ויאמרו כולם  "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל".

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה
  • בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית ”ידידיה” של מרכז יב”ע

    בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית "ידידיה" של מרכז יב"ע

    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, חנכה היום את מכינת "ידידה"מרכז ישיבות בני עקיבא בעיר: "המטרה מבחינתנו היא לעודד צעירים להיות בבית שמש"
    המשך לקריאה