מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

צדיקים בתוך העיר – מו"ר הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

צדיקים בתוך העיר – מו”ר הרב חיים דרוקמן יו”ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

צדיקים בתוך העיר – מו"ר הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

הכלל ופרטיו

בפרשתנו, אנו מוצאים את אברהם המנהל "משא ומתן" עם בורא עולם על הפיכת סדום ועמורה. בתחילה הוא מבקש שהערים יינצלו למען חמישים צדיקים, אם יימצאו בתוכה, וה' מסכים. אחר כך הוא מבקש להציל את הערים בעבור ארבעים וחמישה צדיקים, לאחר מכן עבור ארבעים צדיקים, שלושים, עשרים ואפילו עשרה! - וה' מסכים לכל.

מפרש רש"י (בראשית יח, כט) שבכל בקשה, מבקש אברהם פחות ממה שביקש בבקשות הקודמות. בתחילה הוא ביקש להציל את כל חמש הערים המיועדות לחורבן, ולכן הוא מזכיר חמישים צדיקים - עשרה צדיקים לכל עיר. כשהוא מבין שאין לו די צדיקים להצלת חמש הערים, הוא מנסה להציל כמה שניתן - ארבע, שלוש, שתים, ואפילו אחת - הכל תלוי בכמות הצדיקים שיימצאו שם.

מקשה על כך הרמב"ן (שם שם, כד): אם ה' הסכים לבקשתו העקרונית של אברהם - שחמישים צדיקים יצילו חמש ערים - מדוע שלא יסכים שארבעים צדיקים יצילו ארבע, וכן הלאה? הלוא היחס הוא אותו יחס - עשרה צדיקים לעיר! מדוע ניגש אברהם בחיל ורעדה לפני כל בקשה ובקשה, אף שאינו מבקש משהו חדש שיכול להתפרש כעזות מצדו?

הרמב"ן מעלה עיקרון יסודי: כוחו של הכלל גדול יותר מכוחם של סך הפרטים המרכיבים אותו, כמו ששני אנשים יכולים להרים יחד, משא כבד יותר מסך המשאות שירימו שניהם, כל אחד בפני עצמו. ולענייננו: חמישים צדיקים אינם חמש פעמים עשר, אלא הרבה יותר מכך! כוחם של חמישים צדיקים הנמצאים יחד הוא גדול ומשמעותי, ולכן הסבירות שיוכלו להציל את הערים גבוה יותר - מאשר כמות פחותה יותר של צדיקים. לפי זה, גם אם בכוחם של חמישים צדיקים להציל חמש ערים - אין זה אומר שבכוחם של ארבעים צדיקים להציל ארבע ערים, וקל וחומר שכלל לא מובטח ששלושים צדיקים יצילו שלוש ערים, וכן הלאה.

צירוף הכוחות של כל יחיד ויחיד לחבורה אחת הוא מעבר לכל פרופורציה. כל אחד ואחד משפיע, כל אחד מגביר את כוח הטוב מעל ומעבר להוספה המספרית היחסית. אברהם חושש שאף שה' קיבל את בקשתו הראשונה - אין בטחון שהוא יקבל את בקשותיו החדשות, כיון שככל שסך הצדיקים פוחת - כך כוחם יורד בצורה משמעותית.

הצדיקים מצילים

יש לתהות על עצם בקשת אברהם: כיצד יכול קומץ של צדיקים להציל עיר שלמה של חוטאים נוראיים? מובן שהצדיקים עצמם ראויים להצלה, שאם לא כן, מידת הדין לוקה - אך מדוע להציל את כל אנשי העיר בזכותם? יינצלו הצדיקים, והרשעים - יאבדו!

שמא נוכל לדייק את התשובה מתוך לשונו של אברהם אבינו עצמו (בראשית יח, כד): "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר - הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ?!" - לו אברהם היה מסתמך על הכוח הסגולי שיש לצדיקים, הוא היה יכול להסתפק בכך שיש צדיקים באזור - בחווה ליד העיר, בשדות, ביערות, במערות - אך אברהם מדגיש: "צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר", וחוזר ומדגיש: "הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ", ואף ה' משיב לו (שם שם, כו): "אִם אֶמְצָא בִסְדֹם חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר - וְנָשָׂאתִי לְכָל הַמָּקוֹם בַּעֲבוּרָם". צדיקים הסגורים בפני עצמם, וחיים חיי צדיקות בתוך חבורתם בהצנע - אין בכוחם להציל את כל העיר! היכולת להציל את העיר קיימת רק בצדיקים שייראים את ה' בפרהסיה, בתוך העיר - להם יש כוח להשפיע על בני העיר!

לצדיקים הנמצאים בתוך העיר יש מגע וקשר עם שאר בני העיר, הם מעורבים ומעורים בנעשה בעיר. החיבור שלהם אל שאר התושבים מאפשר להם להציל את כולם, על ידי כך שישפיעו על האחרים ויקדמו אותם. ואף שברגע זה השפעת הצדיקים אינה באה לידי ביטוי, שהרי רוב התושבים הם רשעים - בכל זאת העיר תנצל, כי סופה הוא שהצדיקים המעטים יתקנו אותה. אם יש גרעין בריא בעיר או בחברה - הגרעין הבריא ישפיע על כולם, כמו שֶׁלֵּב בריא מרפא את הגוף כולו.

כך יש להסביר גם, מדוע אברהם מבקש מה' שלא יהפוך את סדום בשל הצדיקים שבתוכה, בעוד שהוא יכול לבקש שרק הצדיקים ינצלו, ואז יוכלו הערים לההיפך! - טוען אברהם: את ערי סדום כמות שהן - בוודאי צריך להפוך! אלא, שמא יש צדיקים בתוכן אשר יוכלו להפוך את ערי סדום מבחינה רוחנית, באופן שלא יהיו יותר "רָעִים וְחַטָּאִים לַה'", ואז לא יהיה צורך להפוך אותן מבחינה חומרית.

אברהם אבינו, איש החסד, מאמין שאפילו אנשי סדום הרשעים והחוטאים יכולים להתהפך לטובה. הוא מאמין בכוחם של הצדיקים להשפיע על הרשעים ולתקנם. ואם אברהם לא התייאש אפילו מגוים מקולקלים כאנשי סדום - על אחת כמה וכמה שאין להתייאש מעם ישראל!

באחת מאיגרותיו (אגרות הראי"ה ב, תקט), מסביר הראי"ה קוק זצ"ל, מדוע אין להתייאש מאף יהודי: "לדעתי, יש ניצוץ קדוש בכל נפש ישראלית, וכשמקרבים ומחבבים- מעירים את הניצוץ הטוב והיה לשלהבת קודש". כשם שאיננו מוותרים על אף אות בתורה, וכשם שאיננו מוותרים על אף שַעַל מארץ ישראל - כך איננו מתייאשים מאף יהודי, כי כל אות בתורה היא קודש, כל שעל מארץ ישראל הוא קודש - ובכל אדם מישראל יש ניצוץ של קודש, היכול להשתלהב לשלהבת קודש!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה
  • ”המורה של המדינה” מישיבת בני עקיבא קרני שומרון

    "המורה של המדינה" מישיבת בני עקיבא קרני שומרון

    הרב חי גרינבאום, רב מחנך בכיתה יא' בישיבת בני עקיבא השומרון בקרני שומרון, נבחר להיות אחד מ- 15 מורים נבחרים כמעוררי השראה במסגרת "המורה של המדינה 2019" מטעם Ynet
    המשך לקריאה
  • מאמצות נחל

    מאמצות נחל

    נחל יעלים היפה והמיוחד הפך למוזנח ומלוכלך. תלמידות כיתה י' באולפנת בני עקיבא ערד לחינוך סביבתי יצאו לתקן. צפו בראיון מתוך המהדורה הצעירה בחדשות 12.
    המשך לקריאה