מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

קריאת המגילה - הכרת הטוב. פורים תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

קריאת המגילה - הכרת הטוב. פורים תש”ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

קריאת המגילה - הכרת הטוב. פורים תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

קריאת המגילה בחג הפורים היא המצווה העיקרית והחשובה ביותר בחג הפורים.
המגילה נקראת בלילה וביום, כאשר החיוב הגדול הוא דווקא ביום [עיין תוספות מגילה ד.]. הסיבה   שהמגילה
נקראת גם ביום וגם בלילה מנומקת בגמרא [שם] על ידי שני אמוראים ושניהם מצטטים פסוקים מספר תהילים כדי לבסס הלכה זו. האחד הוא רבי יהושע בן לוי, אמורא ארץ ישראלי בדור ראשון של אמוראים, האומר: "חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" [תהלים כ"ב]. השני הוא רבי חלבו, המצטט את הפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום ד' אלוקי לעולם אודך". [תהלים ל']
נשאלת השאלה, מדוע הגמרא צריכה להביא שני מקורות שונים כדי לבסס את ההלכה של קריאת מגילה ביום ובלילה? למה לא הסתפקה במקור אחד?
ברם, אם נתבונן היטב, נראה שיש כאן שני מבטים שונים מהו המסר של המגילה. רבי יהושע בן לוי טוען, שעיקר המסר של המגילה בא ללמדנו, שגם במצבים קשים וגם כשהצרה מתרגשת על עמנו, ידוע שכוחו של עם ישראל הוא בתפילה ובזעקה לריבונו של עולם. על כן הביא רבי יהושע בן לוי פסוק מתוך מזמור, שיוחס ע"פ חז"ל לאסתר המלכה - "למנצח על איילת השחר... אלקי אקרא יום ולא תענה ולילה ולא דומיה לי". עיקר סיפור המגילה הוא מה קרה לפני הנס, כיצד עם ישראל הדרדר ליהנות מסעודתו של אותו רשע, כאשר ההנאה היא מביזיון כלי המקדש, אכילת מאכלות אסורים וחוסר גאווה לאומית בפני השליט. אולם, כאשר נודע דבר הגזירה, עם ישראל הגיב בצום,  בתענית  ובלימוד  תורה   על   ידי   תינוקות   של
בית רבן ואם-כן, הנס וכל מה שקרה לאחר מכן הם תוצאה של צורת התנהלות עם ישראל שאותה יש ללמד לדורות. אף רבי חלבו שותף לתובנה ש'תפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה', אבל זה מובן ופשוט לכאורה . הבעיה בדרך כלל, כאשר אדם ניצל מצרה או אם עברה עליו תקופה קשה והצליח להיחלץ ממנה, תולה הוא את הצלחתו בחכמתו המיוחדת, בזכות התרגילים שנקט, בגלל שהערים על אחרים או הקשרים שקשר עם האנשים המתאימים. אם זה אמור בכל נס הצלה, הרי הדברים אמורים במיוחד בסיפור מגילת אסתר. במגילה לא היו ניסים גלויים, הכל התנהל לכאורה בדרך הרגילה. במקרה שמע מרדכי את דברי הקושרים נגד המלך ובמקרה נדדה שנת המלך. ודאי במקרה ושתי המלכה סירבה למלך ואז במקרה נבחרה אסתר למלכה וכו' וכו'. לכן, לדעת רבי חלבו, הפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום" המדבר אף הוא על אסתר המלכה לפי הפסיקתא [עיין רש"י תהילים שם], מבטא את החיוב להודות ולהלל גם ביום וגם בלילה. מהמגילה לומדים, שהניסים הנסתרים הם עוצמתיים הרבה יותר מאשר הגלויים, כפי שכותב הרמב"ן בסוף פרשת בא, שמהניסים הגלויים של יציאת מצרים לומדים לניסים הנסתרים, שהרי הקב"ה לא יעשה כל יום נס גלוי.
יסוד הכרת הטוב הוא שעמד לדעת רבי חלבו בצורך שלא להסתפק בקריאת המגילה ביום בלבד. מכאן מובנת תשובת הגמרא [מגילה יד.] לשאלה מדוע לא אומרים הלל בפורים, שהרי מדובר בנס של הצלה ממוות לחיים? – על זה עונה רב נחמן שקריאת המגילה היא ההלל. דעה זו מקבילה לדעתו של רבי חלבו, שתפקיד המגילה להודות ולהלל להקב"ה על הנס הגדול ולהכיר לו טובה על כך.
נזכה כולנו להתחזק בחג הפורים בהכרת הטוב לבורא עולם על כל החסד שמשפיע עלינו אמן כן יהי רצון.
פורים שמח לכל בית הישיבה 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה