מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

קריאת המגילה - הכרת הטוב. פורים תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

קריאת המגילה - הכרת הטוב. פורים תש”ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

קריאת המגילה - הכרת הטוב. פורים תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

קריאת המגילה בחג הפורים היא המצווה העיקרית והחשובה ביותר בחג הפורים.
המגילה נקראת בלילה וביום, כאשר החיוב הגדול הוא דווקא ביום [עיין תוספות מגילה ד.]. הסיבה   שהמגילה
נקראת גם ביום וגם בלילה מנומקת בגמרא [שם] על ידי שני אמוראים ושניהם מצטטים פסוקים מספר תהילים כדי לבסס הלכה זו. האחד הוא רבי יהושע בן לוי, אמורא ארץ ישראלי בדור ראשון של אמוראים, האומר: "חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר "אלוקי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי" [תהלים כ"ב]. השני הוא רבי חלבו, המצטט את הפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום ד' אלוקי לעולם אודך". [תהלים ל']
נשאלת השאלה, מדוע הגמרא צריכה להביא שני מקורות שונים כדי לבסס את ההלכה של קריאת מגילה ביום ובלילה? למה לא הסתפקה במקור אחד?
ברם, אם נתבונן היטב, נראה שיש כאן שני מבטים שונים מהו המסר של המגילה. רבי יהושע בן לוי טוען, שעיקר המסר של המגילה בא ללמדנו, שגם במצבים קשים וגם כשהצרה מתרגשת על עמנו, ידוע שכוחו של עם ישראל הוא בתפילה ובזעקה לריבונו של עולם. על כן הביא רבי יהושע בן לוי פסוק מתוך מזמור, שיוחס ע"פ חז"ל לאסתר המלכה - "למנצח על איילת השחר... אלקי אקרא יום ולא תענה ולילה ולא דומיה לי". עיקר סיפור המגילה הוא מה קרה לפני הנס, כיצד עם ישראל הדרדר ליהנות מסעודתו של אותו רשע, כאשר ההנאה היא מביזיון כלי המקדש, אכילת מאכלות אסורים וחוסר גאווה לאומית בפני השליט. אולם, כאשר נודע דבר הגזירה, עם ישראל הגיב בצום,  בתענית  ובלימוד  תורה   על   ידי   תינוקות   של
בית רבן ואם-כן, הנס וכל מה שקרה לאחר מכן הם תוצאה של צורת התנהלות עם ישראל שאותה יש ללמד לדורות. אף רבי חלבו שותף לתובנה ש'תפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה', אבל זה מובן ופשוט לכאורה . הבעיה בדרך כלל, כאשר אדם ניצל מצרה או אם עברה עליו תקופה קשה והצליח להיחלץ ממנה, תולה הוא את הצלחתו בחכמתו המיוחדת, בזכות התרגילים שנקט, בגלל שהערים על אחרים או הקשרים שקשר עם האנשים המתאימים. אם זה אמור בכל נס הצלה, הרי הדברים אמורים במיוחד בסיפור מגילת אסתר. במגילה לא היו ניסים גלויים, הכל התנהל לכאורה בדרך הרגילה. במקרה שמע מרדכי את דברי הקושרים נגד המלך ובמקרה נדדה שנת המלך. ודאי במקרה ושתי המלכה סירבה למלך ואז במקרה נבחרה אסתר למלכה וכו' וכו'. לכן, לדעת רבי חלבו, הפסוק "למען יזמרך כבוד ולא ידום" המדבר אף הוא על אסתר המלכה לפי הפסיקתא [עיין רש"י תהילים שם], מבטא את החיוב להודות ולהלל גם ביום וגם בלילה. מהמגילה לומדים, שהניסים הנסתרים הם עוצמתיים הרבה יותר מאשר הגלויים, כפי שכותב הרמב"ן בסוף פרשת בא, שמהניסים הגלויים של יציאת מצרים לומדים לניסים הנסתרים, שהרי הקב"ה לא יעשה כל יום נס גלוי.
יסוד הכרת הטוב הוא שעמד לדעת רבי חלבו בצורך שלא להסתפק בקריאת המגילה ביום בלבד. מכאן מובנת תשובת הגמרא [מגילה יד.] לשאלה מדוע לא אומרים הלל בפורים, שהרי מדובר בנס של הצלה ממוות לחיים? – על זה עונה רב נחמן שקריאת המגילה היא ההלל. דעה זו מקבילה לדעתו של רבי חלבו, שתפקיד המגילה להודות ולהלל להקב"ה על הנס הגדול ולהכיר לו טובה על כך.
נזכה כולנו להתחזק בחג הפורים בהכרת הטוב לבורא עולם על כל החסד שמשפיע עלינו אמן כן יהי רצון.
פורים שמח לכל בית הישיבה 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה