מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

רעיון חינוכי לפרשת וארא/ הרב אלמוג וגנר מנהל חינוכי ישיבת בני עקיבא חדרה

רעיון חינוכי לפרשת וארא/ הרב אלמוג וגנר מנהל חינוכי ישיבת בני עקיבא חדרה

רעיון חינוכי לפרשת וארא/ הרב אלמוג וגנר מנהל חינוכי ישיבת בני עקיבא חדרה

אחד המשפטים הנפוצים בצבא, בעיקר  בחיל השריון, הוא "מה שלא הולך בכח הולך ב... עוד יותר כח ..". כלומר לעיתים, אם מנסים בכח ולא  מצליחים צריך להפעיל כח חזק יותר ואז בודאי נצליח.
ברור לכולם שמדובר על משפט עם קריצה, לכולנו ברור שאם אנו מפעילים כח והפעולה לא מביאה את התוצאות יש לנסות דרכים אחרות ולעיתים ניתן למצוא את הפתרון  בעזרת המח ולא בעזרת הכח.
הדבר נכון לא רק בשחרור ברגים של זחל הטנק אלא גם בפסיכולוגיה ובחינוך.

לעיתים אנו נכנסים לוויכוח עם הילד או התלמיד שלנו וכל צד מתבצר בעמדה שלו. במקרים כאלו המבוגר נוטה להפעיל את סמכותו ההורית או המנהלית או את עצם העובדה שהוא חזק יותר ומכריח את הילד לקבל את דעתו. גם אם בכך הוא יגיע להכרעה או לניצחון הרי מדובר על ניצחון זמני בלבד לא על חינוך אמתי להבנה או לקבלה. דווקא שינוי הכיוון יכול לערער אצל הילד את צדקת דרכו ולקרב אותו להבנה כי הוא הטועה.

תופעה מרתקת זו ניתן לראות במכות מצרים. מדובר על מאבק בין פרעה ובין הקב"ה. יחסי הכוחות ברורים, הקב"ה משנה את סדרי הטבע ומוכיח לפרעה מיהו האלוקים . למתבונן מהצד התמונה ברורה, ברור שה' הוא החזק, ופרעה הוא המתגונן, אולם למרות יחסי הכוחות הברורים ולמרות העובדה שפרעה חוטף פעם אחר פעם, אין אצלו תזוזה, ככל שהמכות גוברות כך מקשיח פרעה את ליבו ומסרב להודות בטעותו או בצדקתו של הקב"ה. גם התחנונים של חרטומי מצרים הזועקים לפרעה "הטרם תדע כי אבדה מצרים" אינם מועילים. זהו מצב קלאסי שבו צד אחד מתבצר בחלקו למרות שבתוך תוכו הוא יודע שהצדק לא אתו.
רק מכה אחת, מכת הברד, גרמה לפרעה להודות כי "ויִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא לְמשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם חָטָאתִי הַפָּעַם יְדֹוָד הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים" מדוע דווקא במכה זו מודה פרעה כי ה' הוא הצדיק? מה המיוחד במכת הברד על פני המכות האחרות?
כיוון מפתיע עולה ממדרש תנחומא: "אמרו רבותינו: בכל המכות לא אמר פרעה "ה' הצדיק" אלא במכת ברד בלבד, למה? אדם שהוא מבקש להילחם עם חברו ולנצח אותו, פתאום הוא בא עליו והורגו ונוטל כל מה שיש לו, אבל הקב"ה אמר לפרעה: "ועתה שלח העז את מקנך..."- באותה שעה אמר פרעה: "ה' הצדיק".


המדרש מסביר שדווקא שינוי הכיוון מכח לאמפתיה ולהבנה גרם לפרעה לאבד את שיווי משקלו. פרעה ציפה שהקב"ה ימשיך להפעיל כח, לנצח אותו  עד הסוף, פרעה התכונן נפשית להתבצר בעמדתו ולהמשיך לספוג והנה בא שינוי הכיוון, ה' אמנם מאיים במכת הברד אולם גם מגלה אמפתיה  ומזהיר את פרעה ואת עבדיו "וְעַתָּה שְׁלַח הָעֵז אֶת מִקְנְךָ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְךָ בַּשָּׂדֶה כָּל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִמָּצֵא בַשָּׂדֶה וְלֹא יֵאָסֵף הַבַּיְתָה וְיָרַד עֲלֵהֶם הַבָּרָד וָמֵתוּ"
פרעה לא מבין כיצד יתכן הדבר ? הרי המטרה של ה' היא להשמיד אותו ופתאום הוא חס על מקנהו ? פתאום הוא נותן לו עצה כיצד להמשיך ולשרוד? גישה כזו ערערה את כל קשיחותו של פרעה ובפרץ של ווידוי הוא מודה " ה' הַצַּדִּיק וַאֲנִי וְעַמִּי הָרְשָׁעִים"
יש כאן מסר חינוכי מרתק. גם בעיצומו של ויכוח, גם בלהט ההתנגשות, אם רוצים להשיג הבנה או הודאה בטעות אין טעם להמשיך ולתקוף אלא דוקא לשנות כיוון ולגלות סלחנות ורחמים, ויתור ואמפתיה ודוקא מתוך שינוי הכיוון יגיע גם הצד השני אשר בדרך כלל מתבצר בעמדותיו לחשיבה ולהתבוננות פנימית ואולי גם להכרה ולהבנה כי הטעות נמצאת אצלו.
 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • יש מקום: מתחם ההרשמה הדיגיטלי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    יש מקום: מתחם ההרשמה הדיגיטלי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    מתלבטים איזו ישיבה מתאימה לבנכם? לא יודעים לאיזו אולפנה כדאי לשלוח את הבת? מתחם ההרשמה הארצי עומד לשרותכם >
    המשך לקריאה
  • כיצד מסייעים לתלמידינו לחזור לסדר אחרי סגר?

    כיצד מסייעים לתלמידינו לחזור לסדר אחרי סגר?

    מפגש 'חשיבה משתפת' לראשי מוסדות וליועצים. יום חמישי, מוצאי ט”ו בשבט 21:00-22:00
    המשך לקריאה
  • וובינר להורי תלמידי רשת בנ”ע עקיבא

    וובינר להורי תלמידי רשת בנ"ע עקיבא

    'תעודת מחצית' בימי קורונה – מה באמת תפקידנו ההורי?' בהשתתפות: הרב ד"ר יונה גודמן, הגב' ענת דומן והגב' פנינה קינדרמן
    המשך לקריאה