מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

שומרים על הגחלת - אתי אלבוים

צילום : אתי אלבוים

יובל שנים חלפו מאז ביקשו כמה מתלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, לחולל מהפכה בתפיסת "תורה ועבודה": הם הקימו את הגרעין המחתרתי גחל"ת, היו בני המחזור הראשון שלמד בישיבה בכיתה י"א והמחזור הראשון בישיבת כרם ביבנה. לרגל היובל למהפכה: כך נערים בני 15 משאירים חותם על הדורות הבאים של הכיפות הסרוגות

בצל עצי הפרדס הסמוך לישיבת כפר הרא"ה נפגשו בחשאי בשנת תשי"ב, 1952, מספר נערים בני 15, בני שבט "איתנים" בבני עקיבא, והחליטו לחולל מהפכה בציבור הדתי-לאומי. באותם ימים למדו בישיבת כפר הרא"ה בכיתות ט'-י' בלבד. בוגרי הישיבה צריכים היו לבחור בין המשך לימודיהם בישיבה חרדית לבין כניסתם למעגל העבודה או ההתיישבות. "אנחנו לא מוכנים לקבל את העובדה שהגשמת הסיסמה 'תודה ועבודה' נעשית בנפרד", אמרו הנערים והקימו את גרעין גחל"ת – "גרעין חלוצים לומדי תורה".

לפחות שישה-עשר מחברי הקבוצה הפכו ברבות הימים לרבני ערים, לראשי ישיבות ולאישי ציבור, ביניהם הרב יעקב פילבר, הרב צפניה דרורי, עו"ד בן ציון אליאש, הרב בנימין הרלינג הי"ד וידידיה כהן ז"ל.

ציבור אידיאליסטי עם ייעוד אידיאליסטי

בעיתון הראשון מבין שלושה שהוציאו הנערים מכספם הפרטי כתבו: "עלינו להוות את גחלת הדורות, לשאוף על מנת להגיע אל אותה תקופה בה ישב כל איש מישראל תחת גפנו ותחת תאנתו בשמרו את תורת ישראל" (אדר, תשי"ב, 1952).

הנערים חשו שעול תיקון העולם מוטל על כתפיהם. "היינו קבוצה קטנה", אומר שלום רוזנבלט, מראשוני גרעין גחל"ת. "קיימנו דיונים וועידות, ובעיקר חלמנו איך לתקן את העולם בתוך החברה של בני עקיבא".

הרב יעקב פילבר, לשעבר ראש הישיבה לצעירים (ישל"צ) בירושלים, מספר: "עד הקמת המדינה הציבור הדתי היה ציבור נגרר, עם משקע די גדול של רגשי נחיתות. ניסינו להראות שכל מה שהציבור החילוני יכול – גם אנחנו יכולים לעשות: קיבוץ, מושב, אוניברסיטה. המחיר היה סחף של יציאה מהמחנה הדתי החוצה, שהחל בכיתה ח', ואת זה ניסינו לעצור. כל החבורה של גרעין גחל"ת הייתה ציבור אידיאליסטי, שממשיך עד היום עם הייעוד האידיאליסטי".

"את רגש האחריות אני תולה בעובדה שנפגשנו עם הקשיים שהיו בתקופה שלאחר קום המדינה", אומר הרב צפניה דרורי, רב קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. "חיי הצנע בשנות החמישים עם תקופת קליטת העלייה בארץ היו קטליזטור לאידיאולוגיה הזו, והם שדחפו אותנו למוטיבציה לעשות מעשים טובים".

 

יהדות מחייבת אומץ לב

חברי גחל"ת תכננו לבצע את הרחבת רעיונותיהם והפצתם דרך מעגלי חברים בשבט איתנים, אולם בתחילת הדרך בחרו לשמור על חשאיות.

"חשבנו שכדאי לשמור על סודיות בעיקר מפני ההנהלה הארצית של בני עקיבא", אומר הרב פילבר, "מכיוון שלא רצינו שהגרעין ייצור פילוג בשבט איתנים. בהמשך הארגון שלנו הפך מחתרת של ממש".

"הגדלנו את המעגל לאט לאט", אומר הרב דרורי, "מתוך מודעות שרק אם החבורה תשמור על ייחודה ולא תיוודע היא תוכל להשפיע על המסגרת. הוספנו חבר'ה ממקומות נוספים ובהמשך הצטרפו לגרעין גם בנות משבט איתנים".

המפגשים המחתרתיים נערכו בפרדס, שם הם ישבו ודנו בצרכי השעה, למדו וחלמו. "היינו חוזרים בכל פעם מהפרדס לישיבה כשבפינו מנגינה של מחול האש", מספר הרב דרורי, "ומרגישים שאנחנו עומדים לעשות משהו גדול".

החשאיות נשמרה חודשים רבים. בהנהלה הארצית של בני עקיבא לא הריחו את התבשיל שמכינה קבוצת הנערים בישיבת כפר הרא"ה. ההורים בבית לא ידעו ואף המורים הוכנסו בסוד העניין בשלב מאוחר. הרב משה צבי נריה זצ"ל, מקים הישיבה ומנהלה באותם הימים, הגיב בצורה חיובית. גם הרב אברהם צוקרמן זצ"ל, שהיה אז רב בישיבה ובהמשך מנהל הישיבה, הגיב בחיוב.

בראיון שערכתי עם הרב אברהם צוקרמן זצ"ל בעבר הוא אמר על חברי גרעין גחל"ת: "זהו ציבור בחורים שמכוח עצמו ומתוך אווירה שספג בישיבה הבין דבר אחד שיהדות מחייבת אומץ לב. כפי שאומרת ההלכה: 'שלא יבוש מן המלעיגים'. שלושה דברים התבלטו אצל חברי גחל"ת. האחד הליכה עם ציציות בחוץ. ולא מפני שרצו להתהדר בזה בפני אחרים, אלא פשוט כדי לקיים את הציווי של 'וראיתם אותו'. השני חבישת הכיפה הסרוגה. הם החלו לחבוש אותה כדי להבליט את האחידות ואת הרעיון. והשלישי שהוא גם העיקרי, הקדשת הזמן, בכל עת ובכל שעה ללימוד התורה. זו הייתה המהפכה שהם עשו בהגדרת תורה ועבודה".

 

המחזור הראשון בכרם ביבנה

למרות החשאיות התגלה להנהלה הארצית של בני עקיבא סוד קיומו של גרעין גחל"ת, כאשר החברים הורידו לדפוס את העיתון המחתרתי. "לבית הדפוס נכנס מי שהיה אז האבא הרוחני של שבט איתנים ומרכז השבט", מספר רוזנבלט, "כיום הרב חיים דרוקמן, יושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא וראש ישיבת אור עציון. הרב דרוקמן, שאז התקרא בפינו 'חיימק'ה', ראה את עיתון גחל"ת וגילה את קיומו של הגרעין. בסמינר שהתקיים לאחר מכן היה 'פיצוץ'. כנציג ההנהלה הארצית ראה הרב דרוקמן שנוצר פיצול בשבט איתנים ושיש לפרק את הגרעין המחתרתי".

הגילוי הוביל את חברי גחל"ת לשלב המעשי במהפכתם. לא עוד תכנונים חשאיים בפרדס כי אם דיונים פומביים לגבי המשכיות הגשמת חזון התורה והעבודה. בני גחל"ת היו המחזור הראשון שהמשיך ללמוד בישיבת כפר הרא"ה בכיתה י"א. באותם ימים החל הנושא להיות נידון גם בוועידות בני עקיבא, והמסקנה הייתה שיש להקים ישיבת המשך לישיבות התיכוניות של בני עקיבא. הוחלט להקים את ישיבת כרם ביבנה, ובני גרעין גחל"ת היו המחזור הראשון שלמד בה, בהיותם בכיתה י"ב.

בינתיים הרעיונות של גרעין גחל"ת התפשטו והפכו לנחלת שבט איתנים ברחבי הארץ. כאשר הגיע מועד גיוסם לצבא הוחלט בפעם הראשונה על ידי חברי שבט בבני עקיבא לדחות את גיוסם של כל בני השבט בשנה ולאפשר להם ללמוד תורה. חברי איתנים למדו בארבע ישיבות גבוהות, ביניהן בכרם ביבנה. בנות השבט למדו תורה במסגרת מיוחדת בגבעת וושינגטון. באותה שנה התנהלו מאבקים בין נציגי בני עקיבא והקיבוץ הדתי לבין משרד הביטחון במטרה לאפשר שילוב לימודי תורה ושירות צבאי, אולם תשובת משרד הביטחון הייתה שלילית. חברי שבט איתנים התגייסו לנח"ל ואחדים המשיכו ללמוד בישיבת מרכז הרב והתגייסו בהמשך.

בשנת 1965 החלה ישיבת כרם ביבנה לפעול במסגרת ישיבת הסדר והייתה לישיבת ההסדר הראשונה. כיום מסלול לימוד תורה לפני או במהלך השירות הצבאי נראה לרבים טבעי, והוא תוצאה של חלומות שחלמו והניעו נערים בני 15.

"עלינו להוות את גחלת הדורות, לשאוף על מנת להגיע אל אותה תקופה בה ישב כל איש מישראל תחת גפנו ותחת תאנתו בשמרו את תורת ישראל"

כאשר הגיע מועד גיוסם לצבא הוחלט בפעם הראשונה על ידי מזכירות גרעין שבט בבני עקיבא לדחות את גיוסם של כל בני השבט בשנה ולאפשר להם ללמוד תורה.

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • לומדים ציונות דתית ברגליים

    לומדים ציונות דתית ברגליים

    כ-160 בנים ואנשי צוות מ-8 ישיבות של רשת בני עקיבא יצאו למסע בן יומיים בגליל בו העמיקו בנושא הציונות הדתי
    המשך לקריאה