מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

שמור את חודש האביב – לפרשת ראה תשע"ד/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

שמור את חודש האביב – לפרשת ראה תשע”ד/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

שמור את חודש האביב – לפרשת ראה תשע"ד/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

אחד הציוויים הדורש עיון והבנה נמצא בפרשתנו והוא החובה לקיים את חג פסח בחודש האביב!!! לצורך כך חכמים נדרשים לעבר את חודש אדר כדי שחג הפסח יחול בתקופת האביב דווקא. ציווי זה מחייב ביאור, מה כה חשוב בהוראה זו ומדוע אי אפשר לעשות את הפסח בחורף או בקיץ? מדוע מצווה התורה "שָׁמוֹר֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיקֹוָ֖ק אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הוֹצִ֨יאֲךָ֜ יְקֹוָ֧ק אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה"? [דברים פרק טז פסוק א]
רש"ר הירש [שם] מתיחס לסוגיה זו בהרחבה ונעיין בקצת מדבריו:
".. זמני החגים שלנו תלויים גם בתאריכים היסטוריים וגם בעונות השנה. על ידי כך התורה מביעה את התנגדותה לכל פולחן טבע עתיק וחדיש והיא קוראת לנו להתרחק מהאלהת הטבע ולהיכנע לה', האל היחיד, שכן כל יצור וכל חילוף וכל נשימה של חיי הטבע מעידים על נוכחות ה' וחוקיו שולטים בכל התפתחות של הוויית הטבע. אך ה' קרוב בייחוד לחיים המוסריים החופשיים של האדם, והוא נתגלה לנו כאשר עיצב והנהיג את גורלנו והדריך את מעשינו על ידי תורתו. הזהות של האל היחיד בטבע ובהיסטוריה היא הבסיס של הכרתנו את ה' .... החג של תחייתנו ההיסטורית חייב להיות גם החג של תחיית הטבע. האל שנשימת האביב שלנו מעוררת את הטבע מקיפאון המוות של החורף - הוא הוא האל שמילט אותנו מן המוות ומן השעבוד והעניק לנו חיים וחירות. האל שקרא אלינו "בדמיך חיי" (יחזקאל טז, ו) ופתח את הקבר של מותנו ההיסטורי - הוא הוא האל שהנהגתו המשחררת והמחיה בטבע מתבשרת על ידי תחיית האביב..".
דבריו המחכימים של הרש"ר הירש מדברים בעד עצמם ומהווים מסר נצחי של חיבור הטבע והאמונה בדורנו. דור ששם דגש רב על החיבור לטבע ואף הקים בארצנו את "החברה להגנת הטבע", צריך לדעת לא להתייחס לטבע כדבר עצמאי שאינו קשור לשום מציאות אחרת, אלא להבין שכשם שהטבע זו התגלות אלוקית בעולם, כך האלוקות מתגלה במציאות בדרכים נוספות. מטרת חג הפסח, שהוא יום לידת עמנו המבטא את הולדת החרות של עמנו, הוא לחבר את המציאות הטבעית של היקום להשגחה האלוקית והאמונה, כדי שנדע ונפנים בתוכנו שפריחתנו הלאומית היא מכוחו של הקב"ה כפי שפריחת האילנות והשדות הם פרי השגחתו של בורא העולם. חג החרות עורך את המשוואה בין העם שנולד מחדש לטבע הנולד כל  פעם מחדש בחודש האביב.
תפקידו של החג בחודש האביב דווקא הוא לשנן לעצמנו בכל שנה מחדש, שאין מציאות אחרת בעולם מלבד מציאותו של הבורא, כפי שכותב רש"ר הירש בהמשך: [שם]
  "יום זה של הצלתנו ההיסטורית חוזר אלינו כל שנה ביום ארבעה עשר בניסן, והוא יהיה תמיד בסימן תחילת האביב של התעוררות הטבע; ואם עדיין לא הגיע האביב, יש להוסיף יום או חודש כדי לכוון את היום הזה לתקופת האביב.... ".
רש"ר הירש מוסיף נקודה חשובה ביותר. הציווי לכוון תמיד את חג הפסח בחודש האביב קיים רק בארץ ישראל, אחרי שנקיים חיים טבעיים בארץ. וכך מנסח זאת הרב הירש בלשונו:
"אולם החשיבות העליונה של מצות עיבור השנה התקיימה במלואה רק אחרי ההתיישבות בארץ... רק בארץ שדות וכרמים רואה האדם את חיי הטבע בעת  התעוררות  האביב  רק בארץ  שדות  וכרמים נשקפת הסכנה לעם ה' שישקע בהאלהת אותם כוחות הטבע..., ולמראה האביב בטבע נחוג את יום הזיכרון של האביב שלנו... לסור מן השדות המוריקים ומן האילנות המלבלבים והיא מעלה אותנו אל המקום שתורת ה' שוכנת בו, כי התורה היא מעיין ההתחדשות שלנו, מקור פריחתנו המוסרית והמדינית, והיא גם התנאי לפריחת שדותינו וכרמינו". דבריו בדבר קיום חג הפסח בחודש האביב בארץ ישראל מקבלים משמעות  דווקא בימינו, שזכינו לחיות במדינת ישראל, כאשר אנו חווים יום-יום את סימני פריחתה של ניצני הגאולה, כמאמר הגמרא [סנהדרין דף צח עמוד א]: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תישאו לעמי". דווקא בימינו, צריכים אנו לראות את פריחת השדות והפירות לא כתהליך טבעי רגיל, אלא כחלק מפריחת עמנו וחזרתו למקומו ההיסטורי ולכן רבי אבא מחבר את דברי הנביא יחזקאל לתהליך הגאולה, כי פריחת הטבע בארץ ישראל היא בעלת משמעות שונה מכל מקום אחר בעולם.
הרב קוק בפרושו לסדור 'עולת ראיה' [חלק א' עמ' לז] מייחס גם הוא את החיבור של התחדשות הטבע ללידה הרוחנית של עמנו, אך מדגיש את ההרמוניה ואת ההשפעה והרושם העולמי ביציאת עם ישראל ממצרים, השפעה על היקום כולו. אווירת האביב הלאומי מתחברת עם האביב הטבעי, דהיינו שהאביב הרוחני משפיעה על האביב הגשמי.
"היום אתם יוצאים בחודש האביב. פעולת היציאה שלכם היא פעולה חודרת בכל היקום, פעולה חודרת בכל הטבע, פעולה חודרת בכל מה שהוא למעלה מן הטבע. היום הוא מיוחד במהותו הרוחנית, להיות מוכן ליציאה שלכם, והוא בחודש האביב, שהפריחה והחיים המתחדשים מוכרים בו כ"כ בכל הטבע. קנה כאן מקום אחוד כל תמצית הבריאה, להיות הכל משותף עם יציאתכם המופלאה".
אבל הרב קוק אינו מסתפק בהשפעת האביב על עם ישראל בלבד. לדעתו זהו גם האביב של העולם כולו, היציאה של עם ישראל מבשרת לעולם כולו את החרות והשלום, את המרידה בשלטון העריצים והמשעבדים, וכך כתב בפתגמיו הידועים בהיותו רבה של יפו "יציאת ישראל ממצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו". אילולא  יציאת מצרים של עם ישראל העולם לא היה זוכה לפריחה ולחופש. ידוע מה שאמר מרתין לותר קינג בטקס הענקת פרס נובל:
"עמים מדוכאים אינם יכולים להישאר מדוכאים לנצח. הכמיהה לחירות בסופו של דבר מתגלית ובאה לידי ביטוי. התנ”ך מספר לנו סיפור מרגש אודות כיצד משה עמד בחצרו של פרעה לפני מאות שנים וקרא “שחרר את עמי!”. זהו מעין פרק פתיחה בסיפור מתמשך. המאבק של ימינו בארצות הברית הוא פרק מאוחר יותר של אותו סיפור מתמשך”. בימים אלו, בהם אנו עדיין נלחמים על חרותנו נגד ארגונים של טרור, נשאב את כוחנו מההיסטוריה שלנו ומהעתיד האביבי של עמנו. נשמור את רוח הפריחה והאביב למרות הדרך הארוכה שעובר עמנו כמאמר והשיר המפורסם שעם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה".

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מחנכים באמונה

    מחנכים באמונה

    הקלטות וובינרי העשרה בנושאי פדגוגיה, חינוך ואמונה בימי הקורונה
    המשך לקריאה
  • טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זום
    המשך לקריאה
  • מטיילים על בטוח - הכללים שישמרו עליכם בטיול

    מטיילים על בטוח - הכללים שישמרו עליכם בטיול

    כולנו יוצאים לטיולים ברחבי הארץ. השנה, בעקבות ריבוי המטיילים בארץ, חשוב יותר מתמיד שנשמור על כללי בטיחות בטיולים. ריכזנו עבורכם את הנקודות העיקריות שחשוב לזכור
    המשך לקריאה