מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

שמחת תורה - קשה עלי פרידתכם - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

שמחת תורה - קשה עלי פרידתכם - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

שמחת תורה - קשה עלי פרידתכם - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פתח  דבר :

אנו נמצאים כעת בערב שמיני עצרת , ערב שכולנו לא רוצים להיפרד מה' יתב' לאחר ימי עלייה רוחנית שהחלו ב-א' אלול ונמשכים ממש עד שעות אלו. בשעה זו אנו אומרים "קשה לנו להיפרד", וה' עונה לנו – "קשה עלי פרידתכם" , בואו ונישאר רק אני ואתם ונחוג יחד עם התורה את יום שמיני עצרת – יום שמחת התורה.

קשה להיכנס ליום זה ולא להזכיר בבכי רב את הנרצחים האחרונים . חווינו אירועים קשים בימים האחרונים, הרבה שכול, הרבה יתומים ויתומות. משפחת הרב והרבנית הנקין – משפחה יקרה שנרצחה באכזריות רבה, הרב לביא והרב בינט – אנשים יקרים שנרצחו רק מפני שהם יהודים. כולם השאירו ילדים וילדות טהורים , יתומים צעירים.

ברשתות החברתיות שאלו כולם: מי יחבק את הילדים, מי יכסה אותם בלילה קר ?? המפגש עם משפחות הנקין וערמוני, עם ההורים והאחים משני הצדדים, המפגש עם בני ובנות משפחת לביא ומשפחת בינט הבהיר שיתמותם הזועקת של הבנים והבנות תכוסה בשמיכה דקה והדוקה של אהבה גדולה שלנו.

כולנו חייבים לדאוג לאותם משפחות ולזעוק – לא עוד !!!

(הנה ברכה ומילות פרידה ששלח הרב נחמיה לביא לחבריו לפלוגת המילואים. איזה איש. איזו אבידה).

אחַי ורעַי,

לוחמי ומפקדי הפלוגה .

לאחר 12 שנות שירות מילואים בפלוגה, מאז מבצע חומת מגן ועד האימון הלא רגיל באליקים לפני כשנה, ולאחר התלבטות קשה, אני מסיים את שירותי בפלוגה.

מזה מספר שנים, מאז נולד ילדנו השישי, הנני במעמד מתנדב (ברוך השם, כחודש לאחר המילואים הקודם נולד בננו השביעי) – כאשר המתנדבת האמיתית היא אשתי שבעורף, שהעמיסה על כתפיה לבדה את כל שגרת חיי הבית בימי היעדרותי .

מתוך רצון להמשיך ולהתנדב במערך המילואים גם בשנים הבאות, גם לאחר גיל 40 הממשמש ובא, ובהתחשב ברף ההולך ועולה של רמת הכושר והחוזק הפיזי הנדרשים בחטיבה, ביקשתי לעבור לגדוד חי"ר של חטמ"ר בנימין – קרוב יותר לבית בירושלים, ורף קלאסי יותר של כושר נדרש.

כמה מילים מהלב: צה"ל בכלל, ומערך המילואים בפרט, הוא בעיני שיאה של אהבת ישראל בדור שלנו, ושיאה של אהבת המדינה. עלייה על מדים – השארת בצד את כל הפרטיות והאנוכיות, השתחררת מכל חילוקי הדעות הקלים והקשים בין חלקי עמֵנו האהוב ומכל המהומה הפוליטית (בלי לזלזל), והתעלית אישית לגובה אחר – לגובה הכללי של העם, של לאומיות ישראל.

במיוחד ביחידות הלוחמות, בהן כל אחד מסור כל-כולו לחבריו ולעמו, עד כדי נכונות למסירות הנפש עבורם, ובאופן מיוחד יותר ביחידות המילואים – שביסודן הן התנדבותיות לאין ערוך לעומת המערך הסדיר.

"חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלוקינו" .

תכל'ס, ליבי אתכם, ובאמת אשמח לשמור על קשר – בדגש על ביקורים מזדמנים בכל עת בביתי בירושלים העתיקה, 5 דקות מהכותל המערבי .

שלכם באהבה רבה,

ובהצלחה באימון הקרוב,

נחמיה לביא

כמה  אהבת ישראל , כמה איכפתיות, רגישות ואחריות .

בואו ונלמד על דמותם של הנרצחים , בואו ונפנים חלק מדרכם לזהות היהודית והערכית שלנו.

ומשהו לשמחת התורה .......

קשה עלי פרידתכם....

 

כידוע לכם , שמחת תורה , זהו יום מיוחד מאוד . ה' יתברך לאחר רצף חגים כ"כ חשובים , ר"ה ,יו"כ וסוכות צריך להיפרד מעם ישראל , ואז ה' פונה אל עם ישראל ואומר להם "קשה עלי פרידתכם". ואז ה' נשאר רק איתנו יום אחד נוסף .

בדרך  החסידות :

את משמעותו של יום שמיני-עצרת המדרש מסביר במשל: "משל למלך שעשה סעודה שבעה ימים, וזימן כל בני-אדם שבמדינה בז' ימי המשתה. כיוון שעברו ז' ימי המשתה, אמר לאוהבו: כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה - נגלגל אני ואתה במה שתמצא".

הנמשל: בימי חג-הסוכות אנו מקריבים שבעים פרים כנגד כל אומות העולם, וביום השמיני הקב"ה אומר לעם-ישראל: "גלגלו במה שאתם מוצאים, בפר אחד ואיל אחד". במדרש אחר מתואר הקב"ה כאומר: "קשה עליי פרידתכם", ולכן נתן לנו עוד יום של חג.

נשאלת השאלה: הרי בין-כך ובין-כך תהיה לבסוף הפרידה - מהי אפוא המעלה הגדולה שיהיו יחדיו עוד יום אחד? במה פותר יום שמיני-עצרת את ה"קשה עליי פרידתכם"?

אל תיפרדו ...........

נבין זאת על-ידי דיוק הלשון "פרידתכם". לכאורה מתאים היה לומר: "קשה עליי פרידתנו", שהרי מדובר כאן בפרידה של הקב"ה מעם-ישראל; ואולם הלשון הוא "פרידתכם". מזה מובן, שהפירוד אינו קיים אצל הקב"ה, ושכל אפשרות הפירוד תיתכן רק מצד עם-ישראל.

מצד הקב"ה אין שום פירוד בינו לבין עם-ישראל. הקשר בינו לבין העם היהודי הוא קשר נצחי, בלתי-מותנה, שאינו נתון כלל לשינויים. אהבתו הגדולה לעמו אינה יכולה להיעלם והיא קיימת במלוא עוצמתה בכל זמן ובכל מצב. אפשרות הפירוד יכולה להיות רק מצד עם-ישראל, כפי שנאמר: "כי פנו אלי עורף ולא פנים". וזו הכוונה ב"קשה עליי פרידתכם": הקב"ה אומר לעם-ישראל - מצידי אין כל פירוד, אבל אני חושש מ"פרידתכם", מהאפשרות שאתם תיפרדו ממני במהלך השנה.

עוד משמעות ב"פרידתכם" היא הפירוד הפנימי בתוך עם-ישראל. כאשר עם-ישראל מאוחד ומלוכד, השכינה יכולה לשרות בתוכו, בבחינת "ברכנו אבינו כולנו כאחד"; אך כאשר יש חלילה פירוד בתוך עם-ישראל, הדבר מפריע גם להשראת השכינה.

וזה מה שהקב"ה אומר: לאחר ימי חג-הסוכות, שבהם הייתם מאוחדים ומלוכדים, כפי שהדבר בא לידי ביטוי במצוות הסוכה וארבעת-המינים, אני חושש עתה שמא תחול "פרידתכם" - שמא ייווצר ביניכם פירוד.

נקודת האחדות ........

איך למנוע את הפירוד במשמעותו הכפולה, הפירוד מה' והפירוד הפנימי בתוך עם-ישראל?

לעשות עוד יום חג, שבו "נגלגל אני ואתה". הקב"ה מעניק ומוסיף לנו יום של חג, שמטרתו לקבוע בתוכנו את האחדות הפנימית ואת האחדות עם הקב"ה, בדרך שהאחדות הזו לא תוכל להיפגע ולהתרופף במשך השנה.

באחדות שבחג-הסוכות אפשר היה להבחין בפרטים מחולקים. היה אתרוג, היה לולב, היה הדס והייתה ערבה. אמנם הם התאחדו, אבל עצם החלוקה הזאת נותנת מקום כלשהו לפירוד. בשמיני-עצרת מקריבים "פר אחד איל אחד". הדגש הוא על אחדות פשוטה, מוחלטת. היום הזה ממחיש לנו, שכל ישראל הם דבר אחד, ושהם מאוחדים לגמרי עם הקב"ה. הוא חושף את הנקודה הפנימית של עם-ישראל, שמבחינתה אין שום הבדל בין יהודי ליהודי.

גם בריקודים של שמחת-תורה הדבר בא לידי ביטוי. במשך השנה יש הבדל בין יהודי למשנהו מבחינת ידיעתו והבנתו בתורה. אבל בשמחת-תורה הכול רוקדים עם ספר-התורה הסגור ומעוטף במעילו. אין הבדל בין יהודי ליהודי. הכול שמחים בשווה, רוקדים בשווה, ומבטאים יחדיו את הקשר העמוק שלהם עם התורה. כך יום שמיני-עצרת ושמחת-תורה מעניק לנו את הכוח לצאת לדרך, לשנה החדשה, על בסיס איתן של אחדות, ובכך תימנע האפשרות של "פרידתם".

בואו ונתאחד כולנו לקראת השנה החדשה , נתאחד עם ה' , נתאחד עם החברים – בפרט ועם ישראל – בכלל.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה