מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

תולדות חיים של הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

תולדות חיים של הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

תולדות חיים של הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

הרב אברהם צוקרמן זצ"ל נולד בח' במר חשוון ה'תרע"ו, 2 באוקטובר 1915, בעיר לבדוב, ליטא

ונפטר אמש בט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013, בביתו בשכונת בית חזון בכפר הרא"ה,

שימש עד ליום מותו כראש מרכז ישיבות בני עקיבא וראש ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ויו"ר עמותות ישיבות ומוסדות בני עקיבא (יב"ע נתניה, אב"ע רעות ועוד)

ילדותו של הרב

הרבאברהם צוקרמן נולד בעיירה לבדוב שבליטא, לנחמיה וגיטל, במהלך מלחמת העולם הראשונה.

עד גיל אחת עשרה התחנך הרב בבית ספר תרבות היהודי המקומי, בו שולבו לימודי קודש ולימודי חול. בגיל אחת עשרה וחצי נסע ללמוד בישיבה באושמנה ששייכת לזרם ישיבות המוסר הליטאיות, וכך כל הישיבות בהן למד בהמשך.

לאחר שנה עבר לישיבה בראקוב, ולאחר כשנה שם, נסע ללמוד בישיבה בלידא.

הרב עזב את הישיבה לאחר זמן קצר ונסע ללמוד בישיבת בית יוסף בפינסק, המשתייכת לישיבת נובהרדוק, מישיבות המוסר, שם למד תורה מפי הרב יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה ה"סטייפלר". בישיבה בפינסק, על אף תנאי המחיה הקשים, שהה שנתיים רצופות, חזר לביתו לחדשיים, ושוב נסע לישיבה לשנתיים רצופות.

ארץ ישראל

בזכות לימודיו בישיבה, קיבל אישור עלייה לארץ(סרטיפיקט). הוא מימש את האישור, ובל"ג בעומר תרצ"ו (1936) הגיע לארץ ישראל, לנמל חיפה. מאז לא עזב הרב את הארץ, וחגג בכל שנה את יום עלייתו.

כמו כן, התנגד ליציאה מהארץ, אפילו למסע פולין. עם הגיעו לארץ, נסע לבני ברק, ללמוד בישיבת בית יוסף. להפתעתו פגש בישיבה את רבו מפינסק, הסטייפלר, שעלה לארץ.

בני עקיבא

בדיוק שנה לאחר עלייתו לארץ, בל"ג בעומר תרצ"ז, צפה הרב צוקרמן את הרב משה צבי נריה לראשונה כשהוא נואם בתהלוכה של בני עקיבא בבני ברק. הרב נריה ביקש ממנו שישוחח עם חניכים בסניף בני עקיבא במקום, וכך נקשר הרב צוקרמן לתנועה.

אחרי כשנתיים של לימוד בישיבה בבני ברק, פנו אליו מהישיבה התיכונית "היישוב החדש" בתל אביב בבקשה שיצטרף לקבוצת אברכים מבוגרים הלומדים בישיבה, והוא מילא תפקיד זה כשנה. לאחר כשנה בישיבת היישוב החדש, בשנת 1939, פנו אליו מבני עקיבא בבקשה שירכז את סניפי הצפון של התנועה. הרב עבר לצפון, וחילק את השבוע שלו במעבר בין הסניפים.

ישיבת כפר הרא"ה

בחורף ת"ש (1940) הוקמה ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה. למהלך זה היה שותף הרב צוקרמן, שהיה פעיל בתנועה. לישיבה הגיעו 13 בחורים, והרב נריה היה הר"מ שלהם. כשהגיעה קבוצה נוספת בי' באייר, הגיע הרב צוקרמן על מנת להיות להם ר"מ.

הרב צוקרמן פעל להכנסת לימודי חול תיכוניים לישיבה, חרף התנגדותו של הרב נריה לעניין. לשיטתו, חובתו ההלכתית של אב ללמד את בנו אומנות, חלה על לימוד לימודי חול המאפשרים הוצאת תעודת בגרות. יתרה מזו, הרב צוקרמן אף מעודד את תלמידיו להוציא תארים אוניברסיטאיים, מתוך ראייה כי בימינו נדרש תואר אקדמי לשם רכישת מקצוע.

לצד תפקידו כמנהל הישיבה בכפר הרואה, כיהן הרב צוקרמן כראש המכינה לישיבות בני עקיבא גבעת שמואל (לימים, ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל). לאחר פטירת הרב נריה (1995) מונה לראש הישיבה בכפר הרואה.

הרב צוקרמן שימש כיו"ר ישיבות בני עקיבא עד שלימים מונה הרב חיים דרוקמן שליט"א  ליושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, והרב צוקרמן נשא בתואר ראש ישיבות בני עקיבא. במקביל שימש הרב כיו"ר העמותה של מספר מוסדות של מרכז ישיבות בני עקיבא כגון ישיבת בני עקיבא נתניה, אולפנת בני עקיבא רעות ועוד.

אחרית ימיו

הרב אברהם צוקרמן אושפז שלושה ימים לפני מותו בבית החולים הלל יפה בחדרה, ולאחריו נלקח לביתו שם נפטר בט"ז בחשוון ה'תשע"ד, 20 באוקטובר 2013, בגיל 98. הרב צוקרמן הותיר אחריו את אשתו, רבקה, שלוש בנות ושני בנים, 36 נכדים ולמעלה ממאה נינים.

ת.נ.צ.ב.ה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה