מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

תולדות ישיבת בני עקיבא ימית - נווה דקלים

תולדות ישיבת בני עקיבא ימית - נווה דקלים

תולדות ישיבת בני עקיבא ימית - נווה דקלים

ישיבת ההסדר נווה דקלים:
ישיבת ההסדר נווה דקלים היא המשכה של ישיבת ימית. ישיבת ימית הוקמה זמנית באלול תשל"ו  (1976) בישוב החדש "כפר דרום" במרכז חבל עזה. הישיבה הוקמה כאחת ממטרותיו של מרכז ישיבות בני עקיבא ובהדרכתו של הרב משה צבי נריה זצ"ל. דרכו הייתה להפיץ את אור התורה בכל מקום, שעל ידי זה זוכים למלוכה. בשנה זו הוקמה גם אחותה הצפונית ישיבת ההסדר מעלות.

הקמת הישיבה בעיר בימית: 
הרב ישראל אריאל שליט"א ראש מכון המקדש כיום, שהיה עד אז רב פיקוד צפון והתמנה לעמו ד בראשות הישיבה. וכן אחיו הרב יעקב אריאל שליט"א ,  רבה של רמת גן שהיה אז רבה של כפר מימון וראש ישיבת "בית יהודה" בכפר. באייר תשל"ז (1977) עברה הישיבה למשכנה בעיר ימית שבחבל סיני. הרב ישראל אריאל כיהן גם כרבה של העיר ימית.

העקירה מימית והתחלה חדשה בגוש קטיף:  
בשנת תש"מ (1980) פתחה ממשלת ישראל במהלך של "תהליך שלום" עם מצרים. במסגרת התהליך התחייבה הממשלה לסגת מכל חצי האי סיני ולפנות את כל הישובים הפורחים בחבל ימית. בתקופה זו התמנה הרב יעקב אריאל לראשות הישיבה.

בכ"ט בניסן תשמ"ב (1982), הרסה ממשלת ישראל את העיר ימית ומסרה את השטח לידי המצרים. הישיבה התקיימה בימית עד הרגע האחרון. היא נעקרה ממקומה והתיישבה בהיאחזות נח"ל בגוש קטיף. עם הגעת הישיבה למקום והתפתחותו, נהפך המקום לישוב המרכזי בגוש - נווה דקלים. במהלך השנים תשמ"ד-תשמ"ה נבנה היכל הישיבה המפואר במרכז הישוב. 
בית המדרש נבנה בצורת מגן דוד בעל ששה משולשים. בנין הישיבה הנראה למרחוק בלט בכל גוש קטיף ואף לעיני השכנים הערבים. הישיבה שימשה כמגדלור רוחני בגוש קטיף. הדבר סימל את צורת החיים בגוש: ציבור מגוון המחבר תורה וחיים.
בשנת תשנ"ו נשלחו ע"י מרכז ישיבות בני עקיבא וישיבת ההסדר מעלות, הרב דוד גבריאלי שליט"א, עד אז ר"מ בישיבת מעלות, ושני אברכים : הרב אלעזר אהרונסון (כיום ראש ישיבת ההסדר בחולון) והרב קובי בורנשטיין, וכ-20 תלמידים מישיבת מעלות, לחידוש פני הישיבה. הרב גבריאלי התמנה לראש הישיבה. הישיבה המשיכה כשלוחה של ישיבת מעלות, לתקופה קצרה. לאחר מכן, התחילה הישיבה לפעול כעמותה עצמאית : "ישיבת ההסדר נווה דקלים".

העקירה מגוש קטיף:
בשנת תשס"ה, ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון החליטה לבצע נסיגה חד צדדית מחבל עזה ולהרוס את מפעל ההתיישבות שהיה שם. קהילות על יושביהן נעקרו, ונהרסו בתי מדרש ותלמודי תורה , תעשיה וחקלאות מפוארים. הישיבה נותרה במקומה עד יומה האחרון.ביום י"ב באב שנת התשס"ה (2005) נעקרה הישיבה פעם נוספת ממקומה.
בנין הישיבה נהרס ונשרף בידי פורעים ערבים. צורת מגן דוד ההרוס הפך לסמל החורבן. הישיבה המשיכה את לימודיה ועברה מיד לכפר מימון, שם המשיכה הישיבה את מפעלה באופן זמני עד מעברה בתאריך ח' טבת תשס"ח למשכנה החדש בעיר אשדוד.


כיום פועלת הישיבה במלא העז בעיר אשדוד במבנים זמניים המשוכנים באזור י' רחוב הנביאים 44 שם היא מתעתדת להיות עד למעבר למבני הקבע שייבנו בעז"ה על החולות הסמוכים לקראוונים.

 

מלחמת "עופרת יצוקה":
מיד בתחילת הלחימה עת נכנסה העיר אשדוד לטווח טילי הגראד קיבלה הישיבה מפיקוד העורף צו המורה לפנות את מבני הקראוונים ולהפסיק את קיום הלימודים לאלתר. הנהלת הישיבה, מתוך השקפה הרואה בלימוד התורה את בסיס השמירה על עם ישראל וחייליו בחזית החליטה להמשיך את מפעל התורה תוך שמירה קפדנית על הוראות פיקוד העורף. לשם כך התגייסו כלל תלמידי הישיבה והעתיקו את ספסלי בית המדרש חדר האוכל והמגורים לאולם השמחות של בית הכנסת 'משכן מאיר' השוכן בסמוך לישיבה. 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • תלמידות מבני עקיבא תרמו צמותיהן עבור פאות לחולות סרטן

    תלמידות מבני עקיבא תרמו צמותיהן עבור פאות לחולות סרטן

    תלמידות אולפנת בנ"ע "חן במדבר" באר שבע, הסתפרו ותרמו את שיערן עבור פאות לנשים המתמודדות עם מחלת הסרטן.
    המשך לקריאה