מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

תשובה של מי? / הרב איתמר רוזנפלד מנהל תיכון ישיבת בני עקיבא נתניה

תשובה של מי? / הרב איתמר רוזנפלד מנהל תיכון ישיבת בני עקיבא נתניה

תשובה של מי? / הרב איתמר רוזנפלד מנהל תיכון ישיבת בני עקיבא נתניה

ספרים על בעל תשובה אחד שבכה בפני ר' ישראל מרוז'ין ואמר: 'אין לי תקנה, זה לא מכבר עשיתי תשובה, והנה שוב נכשלתי בחטא'."אל תתייאש", ענה לו הצדיק, "כשם שדרכו של אדם לחזור ולחטוא, כך דרכו של הקב"ה לחזור ולסלוח".
אחד האתגרים הגדולים ביותר, בכל הנוגע למהלך התשובה בחיינו הפרטיים, הוא למצוא את כוחות האמונה בתשובה.
כוחות האמונה בעצמי- שאני מסוגל לשנות את דרכי.
כוחות האמונה בקב"ה- שיש בו סליחה ומחילה על חטאים איומים ונוראיים.
כוחות האמונה בתשובה עצמה- למרות שאנו נדרשים שוב ושוב לתשובה, התשובה מכפרת על חטאינו ומרימה אותנו למקומות נישאים של קדושה.  אבל, בעצם, מהי המשמעות של חיים של תשובה ? מה ערכה של תשובה כשהיא חוזרת על עצמה שוב ושוב? האם העובדה שאנחנו צריכים לשוב בתשובה פעם אחר פעם לא מעידה בעצם על כך שאנחנו מעולם לא שבנו בתשובה?
הגמרא במסכת שבת, דף קנג עמוד א כותבת: "תנן התם: רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני מיתתך. שאלו תלמידיו את ר' אליעזר, וכי אדם יודע איזה יום ימות? אמר להם: וכל שכן! ישוב היום שמא ימות למחר ונמצא כל ימיו בתשובה. ואף שלמה אמר בחכמתו בכל עת יהיה בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר. אמר רבי יוחנן בן זכאי: משל לאדם שזימן עבדים לסעודה ולא קבע להם זמן. פקחים שבהם קשטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך. אמר: כלום חסר לבית המלך, טפשים שבהם הלכו למלאכתן ואמרו כלום יש סעודה בלא טורח, פתאום בקש המלך את עבדיו פקחים שבהם נכנסו לפני המלך כשהם מקושטין והטפשים שבהם נכנסו לפניו כשהן מלוכלכין. שמח המלך לקראת פקחין וכעס לקראת טפשין. אמר הללו שקשטו את עצמן לסעודה ישבו ויאכלו וישתו הללו שלא קשטו את עצמן לסעודה יעמדו ויראו"
 
הסיפור בגמרא מתחלק לשני חלקים: דרשתו של ר' אליעזר ודרשתו של רבן יוחנן בן זכאי.
ר' אליעזר מלמד אותנו שעלינו לשוב בתשובה יום אחד לפני יום המוות. והיות ואין אנו יודעים את יום המוות, הרי שעלינו לשוב בכל יום ויום, שמא יהא זה יום המוות, נמצא שבכל ימינו אנו בתשובה.
ר' יוחנן בן זכאי, ממשיל את דרשתו של ר' אליעזר להזמנה של המלך לעבדיו לסעודה בלא שנקבע לה זמן. היות ואין העבדים יודעים את זמנה של הסעודה הרי שעליהם להיות מוכנים בכל עת שמא ייקראו ממש עכשיו לבית המלך. ההבדל בין החכמים לטיפשים טמון בכך שהחכמים מבינים שהמלך יכול לזמן את הסעודה בכל עת והטיפשים חושבים שיש טורח בסעודה ולכן יהיה להם זמן להתכונן לכשההכנות יתחילו.
אבל, האם יש הבדל מהותי בין ר' אליעזר ורבן יוחנן?
בגדים
הצד השווה שבשתי הדרשות הוא השימוש בבגדים לדרשה. 'בכל עת יהיו בגדיך חדשים' בדרשתו של ר' אליעזר ו'פקחין שבהן קשטו עצמם'.
מסביר המהר"ל מפראג בנתיב התשובה:
"כי האדם החוטא בלא תעשה הוא מתעב עצמו בעבירות ונקרא שבגדים שלו מלוכלכים בצואה הרבה, ומי שלא קיים מצוות עשה לא נקרא שבגדים שלו מלוכלכים בחטא וצואה שהרי לא עשה דבר רק שנקרא שחסר עצמו מן הקדושה העליונה הם המצות ואז נקרא שמן מעל ראשך אל יחסר, וזה כי השמן בו מקדשים את האדם... ועל ידי שמקיים המצוות עשה נקרא שהאדם מקבל תוספות קדושה".
על פי המהר"ל הבגדים הם הדרך שבה האדם מציג את עצמו, כך הוא מראה את עצמו כלפי חוץ. אדם שעושה עבירות משול לאדם עם בגדים מלוכלכים ואדם שלא מקיים מצוות משול לאדם שלא מייפה את עצמו ולא מטפח את עצמו.
 
יש לדייק בדברי המהר"ל- העבירות לא פוגעות באדם עצמו אלא בבגדיו! כאשר אדם לא מקיים את המצוות ועובר עבירות הרי הוא מטנף את עצמו אבל לעולם האדם כשלעצמו חלק אלוק ממעל הוא.
סעודת המלך
ממשיך המהר"ל ומסביר:
"וזה שאמר המלך זימן את עבדיו לסעודה. כלומר, כי כל בני אדם מוכנים הם לסעודת המלך מצד עצמם וכאשר אין לו הדבר שראוי ומוכן לו הוא בצער... כי לעתיד האדם מוכן אל עולם הבא ועל זה נקרא אדם... ולכך מדמה למלך שהזמין את עבדיו כלומר, שהם מוכנים אל הסעודה וכאשר הם חסרים ממה שהיו מוכנים לו זהו חסרון"
המלך מזמן את עבדיו לסעודה, משום שהם ראויים להיות עם המלך בסעודה זו! כל עבדי המלך ראויים לשהות במחיצתו של המלך. כאשר נדרשים עבדי המלך להצטרף אל המלך לסעודה הרי שהם מופיעים בפני
המלך לבושים בבגדיהם, כלומר, במעשיהם. אותם עבדים שהיו מוכנים לקראת הסעודה, כלומר, שמרו על מעשיהם כך שהם יהיו ראויים להופיע בפני המלך, מוזמנים להצטרף לסעודה. אולם, אותם עבדים שפגעו בעצמם וטינפו את בגדיהם, מעשיהם, אינם יכולים להיכנס אל המלך לא בגלל שאין הם ראויים אלא בגלל שהם במו ידיהם קלקלו את עצמם, ומכאן כעסו של המלך עליהם.
ר' אליעזר ור' יוחנן בן זכאי
נדמה, שלמרות ששני החכמים מסבירים את אותו העניין, יש הבדל מהותי בתפיסותיהם.
ר' אליעזר השתייך לבית שמאי והציב רף גבוה של קדושה וטהרה בימי חייו. הגמרא מספרת שלפני מותו הגיעו תלמידיו לבקרו ושאלו אותו שאלה בהלכה, תשובתו של ר' אליעזר הייתה 'טהור' ואז יצאה נשמתו בטהרה.
 
 
אמירתו של ר' אליעזר שעל האדם לשוב בכל יום מבטאת את ההבנה שבכל עת ועת עלינו לקשר את עצמנו לקב"ה ולהתקרב אליו. כל יום שבו אנו לא שבים בתשובה הרי אנחנו מתרחקים מהקב"ה ומלכלכים את בגדינו.
כשתלמידיו שואלים אותו, הרי אין אנו יודעים מתי נמות וכיצד נשוב רגע לפני המיתה, עונה להם ר' אליעזר 'כל שכן'! חובה עלינו לשוב בתשובה בכל יום ויום ובכל רגע רגע כדי שתמיד נהייה מוכנים ליום המיתה.
לעומתו, ר' יוחנן בן זכאי, שהיה מתלמידי בית הלל, המשיל את אותו הרעיון במשל הסעודה. לכאורה יש כאן רק חזרה על דבריו של ר' אליעזר, אולם יש לשים לב לשינוי קטן- 'פקחים שבהם קשטו את עצמן וישבו על פתח בית המלך' הם לא היו צריכים לשוב בכל יום משום שהם קשטו את עצמם, על פי המהר"ל במצוות עשה, והתיישבו ליד המלך
וממילא לא היו צריכים לשוב בתשובה משום שלא טינפו את בגדיהם לעולם!
סיכום
בין לשיטתו של ר' אליעזר שעל האדם לשוב בכל יום, ובין לשיטתו של ר' יוחנן בן זכאי שעל האדם לקשט את עצמו במצוות ולא להתרחק מהקב"ה, הרי שהצד השווה של שניהם הוא שהתשובה תלויה במעשי האדם.
כל אחד מאיתנו מתמודד עם אתגרים שונים ויצרים שונים ולכולנו עליות וירידות. התשובה היא תהליך שמלווה אותנו בדרך ארוכה זו בה אנו מחפשים את דרכנו לריבונו של עולם.
הקב"ה מצפה לתשובתנו ולשיפור מעשינו,
התשובה פתוחה בפנינו, אם רק נחליט לקבל על עצמנו לשנות את דרכינו,
ואנחנו? האם נדע להכין עצמנו לתשובה? להיות ראויים להנות מסעודתו של המלך? עלינו לקשט עצמנו במצוות ולשוב בתשובה מהעבירות. בידינו הדבר לעשותו. 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה