מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"איפה הכוסף?" - לפרשת חיי שרה תשע"ה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

”איפה הכוסף?” - לפרשת חיי שרה תשע”ה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

"איפה הכוסף?" - לפרשת חיי שרה תשע"ה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

בכ"ז בכסלו תקע"ו, לפני כ- 200 שנה, הלך לעולמו ונטמן בבית הקברות העתיק שבצפת בעל ה'באר מים חיים', רבי חיים טורר מצ'רנוביץ זצ"ל. רבי חיים היה מכונה "איש השבת", על כך שכל השבוע הכין עצמו לשבת קודש במאכל ובמשתה ובדברי תורה. כדמות אגדית בחסידותה שלימד זכות על כל יהודי, רצה להבין מדוע אברהם אבינו, שנתן אמון מלא בזקן ביתו אליעזר המושל בכל אשר לו, לא סמך עליו כאשר ביקשו שיחפש אישה לבנו ליצחק, עד כדי כך שנאלץ להשביע אותו??
הסיק מכך רבי חיים מצ'רנוביץ, שאברהם אבינו נהג הפוך ממה שאנו מכירים בדרך כלל. בדרכו של עולם, אדם הרוצה לתת לאחר הלוואה כספית, בודק את יכולת הפירעון של הלווה ואת אמינותו, ולאחר חקירות ובדיקות מוכן להלוות לו, כאשר הוא בדרך כלל מעגן זאת בערבויות תואמות ובכתיבת הסכם מפורט שמבטיח לו את החזר הכסף. ואילו כאשר מזדמן לו לאדם לצאת ולאכול במסעדה כלשהי, יש אשר ברגע שמציגים  בפניהם תעודת כשרות כלשהיא בלי שבדקו מה טיבה ומי עומד מאחוריה והאם לא פג תוקפה וכו', מסתפקים בכך. ויש כאלה לדאבון לבנו, שאף שלא מציגים בפניהם תעודה כלל, אלא רק אומרים להם בעל פה שהמסעדה כשרה וכבר מאמינים ומסתפקים בכך.
בכל מה שקשור לעתיד הרוחני המשפחתי של בנו, לא הסתפק אברהם אבינו בהבטחה או באמירה, אלא יצר עוגנים של התחייבות על ידי שבועה. הדאגה  כיצד תיראה משפחתו של יצחק הייתה בראש מעייניו ואברהם לא הסתפק בהבטחה סתם, אלא דאג להשביע את העבד, לא רק בגלל החשש שהעבד ירצה לשדך לו את בתו שלו [כדעת חז"ל], אלא גם משום שבדברים רוחניים אברהם דאג לערוך בדיקות וחקירות כדי להיות משוכנע שציפיותיו יתגשמו. ומאידך גיסא, בכל מה שקשור להתנהלות הכספית של הבית, סמך אברהם במאת האחוזים על עבדו וזקן-ביתו אליעזר.

אירוע זה מצטרף לשרשרת אירועים, המאפיינים את אברהם אבינו לעומת החברה שסבבה אותו. כל סיפורו של אברהם הוא מסכת אחת של עולם רוחני מול עולם גשמי, שאיפות של קדושה לעומת שאיפות ממוניות. נציין מספר אירועים המדגימים את העניין.
כאשר נדרש אברהם לשלם עבור מערת המכפלה, הוא נדרש לשלם סכום עתק  ולא פרופורציונלי לחלקת קבר של ארבע אמות. אולם אברהם התייחס למקום הקבורה, לא בערכים של נדל"ן, אלא כמקום מנוחת עולמים, שלעתיד לבוא יפקדו מקום זה דורות על גבי דורות. קל היה להבחין באדם שעמד מולו במשא ומתן, שכל כולו היה ספוג בתאוות הממון, שלאחר משא-ומתן קצר דרש ארבע מאות שקל עובר לסוחר. סכום אגדי.
טרם פרידתו מהעולם, העניק אברהם מתנות. הכתוב כותב זאת בקצרה, אבל לומדים מכאן מהי השקפת עולמו של אברהם ומה כל אחד מצפה ממנו" וַיִּתֵּ֧ן אַבְרָהָ֛ם אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־ל֖וֹ לְיִצְחָֽק וְלִבְנֵ֤י הַפִּֽילַגְשִׁים֙ אֲשֶׁ֣ר לְאַבְרָהָ֔ם נָתַ֥ן אַבְרָהָ֖ם מַתָּנֹ֑ת וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י":[בראשית פרק כה פסוק ה]. ומהי המתנה שהעניק ליצחק? - ישנן דעות רבות, כי הרי הכתוב לא חשף מהן המתנות, אך המאפיין של כל הפירושים הוא משהו בתחום הרוח. רש"י מביא את הדעה המרכזית בחז"ל "אמר ר' נחמיה: ברכה ..שאמר לו הקדוש ברוך הוא לאברהם  'והיה ברכה', הברכות מסורות בידך לברך את מי שתרצה, ואברהם מסרם ליצחק". אברהם רצה, שיצחק ימשיך את העברת השפע לעולם. במדרש אגדה (בובר) על בראשית מפרשים שנתן לו את הבכורה, ב'פסיקתא זוטרתא' (לקח טוב) מביאים בשם רבי יהודה, שהמתנה הייתה גבורה ובמדרש 'שכל טוב' על בראשית המתנה היתה מערת המכפלה.
ה'כלי יקר' על אתר מביא שני פרושים ושניהם באותו כיוון. הפירוש האחד - אברהם העניק לו מאותו השפע שהוא עצמו עמל וטבע בו את חותמו, מה שאין כן לפילגשים - "נתן להם אותן מתנות שקיבל מן המצרים על ידי שרה באומרו אחותי היא, ואז נתנו לו מתנות ואותן מתנות נתן לבני הגר המצרית". בני הפילגשים קבלו את מה שקיבל אברהם ממצרים ומאבימלך וכפי שלימד אותנו רש"י: "פירשו רבותינו שם טומאה מסר להם. דבר אחר מה שניתן לו על אודות שרה ושאר מתנות שנתנו לו, הכל נתן להם שלא רצה ליהנות מהם:" הפירוש השני - אומר ה'כלי יקר' "נתן לו חלקו לעולם הבא".
רש"ר הירש מדגיש את הצורך של אברהם להעביר לו "את כל ירושתו הרוחנית;" ההתמודדות של אברהם ויצחק מול חברה חומרנית ודורסנית עם ערכים מוסריים שונים לא פשוטה ומצריכה הרבה אנרגיות רוחניות  ואת זה העביר ליצחק כפי שמדגיש רש"ר הירש " ...שכן אברהם ויצחק נלחמו כבודדים עם כל בני תקופתם. מחוץ לאוהלם של אברהם ויצחק לא היה מדרך כף רגל לרוח ברית אברהם ולמוסרה;" 
יוצא מכל הפרשנים האמורים לעיל, שאברהם היה נתון ושקוע כולו בדאגה הרוחנית לבנו ואלו גם המתנות שהעניק לו.
המשנה באבות [פרק ה'] אומרת: "כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו ..עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו"
כוחו של אדם נמדד גם בהנהגת ובאורח חייהם של  תלמידיו. אנו מוצאים בתורה [בראשית פרק י"ג]: " וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ" ואומר רש"י [שם] "לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל,"
היושר של אברהם אבינו היה חלק מאותה גישה ערכית והיחס לצד החומרי של החיים, אך עוצמתו באה לידי ביטוי אצל הרועים שלו. ואין זה דבר טבעי, כי חז"ל מגדירים את הרועים כחשודים על הגזל. ואלו הרועים של אברהם ספגו בביתו יחס וגישה ערכית לכל נושא החיים בצל הכסף .
אחרית דבר - אדם ניכר גם בכיסו. כל העולם האברהמי הוא עולם של חסד, של רוחניות ושל דאגה לעתיד הרוחני, אל מול עולם תאוותני, ממוני וגשמי כאנשי סדום, לוט, עפרון ועוד, השואלים "איפה הכסף" במקום לשאול את עצמם וסביבתם "איפה הכוסף" לרוחניות, לקדושה ולנועם המצוות ...כדברי נעים זמירות ישראל תהלים פרק פד "נִכְסְפָ֬ה וְגַם־כָּלְתָ֨ה  נַפְשִׁי֘ לְחַצְר֪וֹת יְקֹ֫וָ֥ק לִבִּ֥י וּבְשָׂרִ֑י יְ֝רַנְּנ֗וּ אֶ֣ל אֵֽל־חָֽי"
אם הדברים היו אמורים בימים ההם, הרי המציאות היום קשה שבעתיים. המציאות החומרנית פולשת לכל חלקה טובה בחיינו. אך כשנשב בשבת קודש סביב השולחן ונשיר בדביקות "ק-ה אכסוף נועם השבת...והשביעי עונג הרוחות ועדן הנפשות להתעדן באהבתך ויראתך.." נשאב כוחות מאבינו הראשון ונתאזר במתנות רוחניות לנו ולילדינו, אכי"ר!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה
  • בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית ”ידידיה” של מרכז יב”ע

    בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית "ידידיה" של מרכז יב"ע

    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, חנכה היום את מכינת "ידידה"מרכז ישיבות בני עקיבא בעיר: "המטרה מבחינתנו היא לעודד צעירים להיות בבית שמש"
    המשך לקריאה
  • וועידת החינוך הלאומית 2019

    וועידת החינוך הלאומית 2019

    אל תחמיצו את הועידה שבוחנת את מצב החינוך בישראל 2019
    המשך לקריאה