מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"ברוך שומר הבטחתו לישראל" - פסח תש"ע/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

”ברוך שומר הבטחתו לישראל” - פסח תש”ע/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

"ברוך שומר הבטחתו לישראל" - פסח תש"ע/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

לפני מספר ימים שבנו ארצה - משלחת תלמידי הישיבה מדרכי פולין האבלות.
למסע מרגש זה יצאו למעלה ממאה  תלמידים הורים ומחנכים.
עמדנו בתפילה עם טלית ותפילין בגיא ההריגה של אושויץ-בירקנאו. זעקנו  "שמע   ישראל"  בתא  הגזים
במאידנק, התהלכנו בדממה במחנות טרבלינקה וחלמנו.
שרנו, התפללנו ורקדנו בישיבת חכמי לובלין, בציונו של רבי אלימלך מליז'נסק ובעוד אתרים יהודים שוממים וחרבים.
בכל המסע הקשה והטעון הזה הייתה אוירה של קדושה ושל התחברות לאותם קדושים וטהורים שעלו על המוקד בשנות הזעם באירופה.
אי אפשר היה להשתחרר מהרצון לדעת איך חשו אותם קרבנות באותם שנים טרופות.
כיצד השפיע עליהם הרעב והפחד עד שיצאה נשמתם בטהרה. האם הצליחו לשמור על צלם אלוקים מול הרשעים הנאציים? מה חשבו הם על הגורל היהודי? האם האמינו שאי פעם תהיה לעם ישראל תקומה ואולי מדינה? האם חלמו שיהיה לעם היהודי כח מגן וצבא שילחם נגד הקמים עליו?
נראה ששאלות אלו תשארנה פתוחות בלי יכולת לענות. אין לנו אלא אותם עדויות של ניצולי שואה שיספרו את אשר עבר עליהם. הגב' פנינה חפר - אימה של הגב' טלי ברנר, רכזת מגמת מוזיקה בישיבה, או "סבתא פנינה", כפי  שקראו לה חברי המסע, ריתקה אותנו ושיתפה אותנו במקצת ממה שעבר עליה ועל משפחתה בשואה. כיצד היא ושכמותה מסרו את נפשם כדי להישאר יהודים ולשמור על צלם אלוקים. היא ריגשה אותנו עד מאוד כשסיפרה לנו איך היא ואחותה החליטו בתוך מחנה התופת אושויץ-בירקנאו לשלם בפת הלחם היומית שלהם כדי לקבל תמורתו סידור תפילה שליווה אותן כל שהותם במחנה.
אמנם קרבנות השואה לא זכו לראות את סוף התהליך, אבל אנו, שזכינו לחיות במדינת ישראל, כאזרחי המדינה, נהנים אנו לקרוא שוב את אותם פסוקים נצחיים שבהגדה של פסח: "ברוך שומר הבטחתו לישראל "ומהי ההבטחה?  "שהקדוש ברוך חישב את הקץ לעשות כמו שאמר לאברהם אבינו בברית בן הבתרים וכו' ". מלמד אותנו מחבר ההגדה, שהברית הזו לא הייתה רק ליוצאי מצרים, אלא  ההבטחה בברית בין הבתרים  היא  נצחית,  לכן  מיד  כתוב   בהגדה:  "והיא [ההבטחה בברית בן הבתרים] שעמדה לאבותינו ולנו שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם" וכפי שמופיע במדרש בבראשית רבה פרשה מ"ד על הפסוק: "וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי", וגם - הכוונה לשאר מלכויות, לשאר גלויות.
ומנין לנו שההבטחה איננה רק ליוצאי מצרים, שמבטיחה להם את הכניסה לארץ ישראל? על כך אומר רבינו תם בתוס' [מסכת שבת דף נ"ה.] על דברי שמואל שאומר: תמה זכות אבות.  "אבל ברית אבות לא תמה דהא כתיב וזכרתי את בריתי יעקב וכו' אף לאחר הגלות ואנן אין אנו מזכירין זכות אבות בתפילה אלא ברית אבות ."
מה ההבדל בין "זכות אבות" "לברית אבות"? מסביר מורי ורבי ראש ישיבת כרם ביבנה הגאון הרב גולדויכט זצ"ל, שההבדל הוא, שזכות היא כמין אשראי שאתה עלול לנצל אותו ועלול להסתיים, במובן זה החטאים בזבזו את כל האשראי, אבל ברית אבות אינה תלויה בזכויות שיש לעם ישראל, אלא זו שבועה נצחית  שאיננה תמה. בכל מצב אפילו הקשה ביותר עלינו לדעת שעם ישראל חי וקיים לנצח, גם כאשר אנו סופגים מכה קשה להחריד כמו השואה, אנו יודעים שכלל ישראל ישרוד והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. החורבן בשואה היה גדול, האובדן הנורא לא נתפס בשכל אנושי, אבל אנחנו, חברי המשלחת תלמידי הישיבה היינו ההוכחה לכך שעם ישראל חי וקיים!!
ואכן בישיבת חכמי לובלין שרנו בדבקות רבה את הפסוקים [תהלים כ"ב]: "בך בטחו אבותינו ותפלטמו, אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו", לפי הלחן של רבי מאיר שפירא זצ"ל - ראש ישיבת חכמי לובלין. את הלחן הזה ביקש שישירו לו תלמידיו בשעותיו האחרונות כששכב על ערש דווי בספריית הישיבה. פסוקים אלו  מבטאים את הביטחון בהבטחה האלוקית גם בשעות הקשות.
ישנה מחלוקת בגמרא [ברכות יא:] האם לומר לפני קריאת שמע אהבה רבה או אהבת עולם? פסקו הגאונים וכן בעלי התוס', שיש לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. מדוע השינוי הזה בין ערב ובוקר? אלא, הבוקר מסמל את זמן הגאולה שבה שוררת אהבה רבה בין הקב"ה לכנסת ישראל והלילה הוא זמן הסתר פנים - חושך ואפילה לעם ישראל, אז מתקיימת אהבת עולם שנובעת מן הברית בין עם ישראל לקב"ה. נתפלל כולנו ש"ברית אבות לבנים תזכור" ועם ישראל יזכה לחרות אמיתית, חרות של תורה,  חרות של שלום ושלוה.
חג כשר ושמח לכל משפחת הישיבה!!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה