מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"הנני – שלחני" בראי משנתו של הרב נרי´ה זצ"ל

”הנני – שלחני” בראי משנתו של הרב נרי´ה זצ”ל

"הנני – שלחני" בראי משנתו של הרב נרי´ה זצ"ל

בסוף השנה ביקשו ממנו התלמידים להעביר שיעור סיכום אחרון לפני "היציאה לחיים". כך זכו הם לשמוע שיחה ארוכה ויסודית על בניין השקפת עולמם של צעירים ציוניים-דתיים לפי דרכו של הרב נריה זצ"ל. השיחה סוכמה ונערכה על ידי תלמיד צעיר בשם יעקב לוין, היום הרב יעקב לוין, ר"מ בתכנית 'אור מאופיר' בישיבת ההסדר אור-עציון, ורבו של נטע, שהיא קהילה הנבנית בחבל לכיש על ידי תושבים שגרו בגוש קטיף ת"ו. לפניכם קטעים נבחרים מתוך השיחה השלמה, שתוכנה הולם מאוד את הנושא השנתי של מכללת אורות ישראל: "הנני - שלחני", ועיתוי אמירתה (ערב החופש הגדול) מתאים לפרסומה (לראשונה!) כעת, לקראת חופשת הקיץ. אנו מודים לרב יעקב שהעמיד לרשות "בעין חינוכית" את סיכום השיחה שהרב נרי'ה העביר לתלמידי כיתות י"ב ערב צאתם לחופשה הגדולה ולחיים, וממנה דלינו קטעים נבחרים.  
הצורך בהשקפת עולם מגובשת עם ציר מרכזי ראשי יש הבדל בין מי שבהשקפת עולמו אין קו יסודי אחיד אלא מזיגה של אוסף רעיונות ממקורות שונים, ובין מי שגם אצלו הדברים אמנם מגוונים, אך עדיין יש קו אחיד בבחינת 'כל הנחלים הולכים אל הים' - הים המיוחד שלו. הקו האחיד הוא שנותן בסופו של דבר בסיס להשקפת עולם יציבה. כך נכון הדבר כשאנו באים לסכם את הלימוד שלנו. במשך הזמן דיברנו על נושאים שונים, אך מתוך הדברים הכלליים ניתן למצוא קו כללי אחד. הקו הכללי אומר שיש דעה אחת מרכזית, שאותה צריך להרגיש ולפתח, והיא נותנת לך את האפשרות שלא תהיה מפוצל, כדברי הכתוב במשלי: "הט אוזניך ושמע דברי חכמים (בלשון רבים) ולבך תשית לדעתי (בלשון יחיד)". אמנם דברי חכמים הם רבים, אך צריך להרגיש שהכול מכוון לדעה אחת מרכזית.   עלייתי ארצה ומשל הספינה בכ' בתמוז (תר"צ 1930) עליתי ארצה באנייה קטנה ששמה צ'צ'רני, שהפליגה מאודסה ליפו. יום אחד ניגש אליי סגן רב החובל וביקש לשוחח אתי בענייני אמונה. לאחר השיחה ביקשתי ממנו לעלות לתא רב החובל לראות איך מנהלים את האנייה בנסיעתה. עמד שם רב החובל ופקד על בעל ההגה (ברוסית): קצת ימינה, קצת שמאלה, ישר, ישר, עוד קצת ימינה וכו'. על השולחן לידו היה מונח ספר "נתיבי הים" ואני רואה בו קווים ישרים. שאלתי אותו: "מדוע אני רואה שמסומנים בספר קווים ישרים והוא אומר 'קצת ימינה, קצת שמאלה' ולא 
'ישר' "? נעניתי שהקו הישר הוא הנתיב המרכזי שבו אנו נוסעים לעבר מטרתנו, אך בים יש בעיות של גלים ורוחות, וכדי להתגבר עליהם זזים לפעמים קצת שמאלה ולפעמים קצת ימינה, אך אין מתרחקים מדי מן המסלול המרכזי, כיוון שהוא המוביל אותנו אל המטרה. מסר זה מאלף מאוד לגבי כל אחד מאתנו. קצת ימינה, קצת שמאלה, אך לא להתרחק יותר מדי מן המסלול המרכזי. כדברי רש"י על הפסוק: "את הדרך אשר נעלה בה" - "אין דרך שאין בה עקמומיות". גם החיים הם כאלו. אין מצב שאתה לא נתקל בבעיות ובצורך להתחשב בכל מיני דברים, אך אסור לשכוח את המסלול המרכזי שבחרנו. הגמרא במסכת בבא בתרא (דף כד) דנה באפרוח המתרחק מן הקן "כי חזי לקיניה", כשהוא רואה את הקן מרחוק הוא מדדה הלאה, אך כל הזמן הוא מפנה את ראשו לראות את קנו. כך גם אנו, ביוצאנו לדרך.
צריך תמיד לראות את הקן ולא להתנתק ממנו. באותה מידה שהאדם מגבש לעצמו בצורה ברורה את הקו המרכזי שלו, כך השפעות זרות מסביב לקו המרכזי לא תפגענה בו, ובעז"ה דרך החיים תהיה ברורה לפניו.   חיים של חלוציות ציבורית בישיבות המוסר מדברים הרבה על תיקון המידות של האדם. זה דבר גדול מאוד. ברם תלמיד ישיבת מוסר מעולה הוא אישיות נהדרת, בעלת מידות, כל דבר אצלו שקול ומחושב, הוא אינו פזיז, אך תוך כדי כך, עם כל המעלות הללו, יש גם חיסרון מסוים. מי שכל הזמן עסוק רק עם עצמו, אף שזה למען מטרה טובה, בסופו של דבר הוא נותן פחות מדי לאחרים. מתפתח איזשהו אינדיבידואליזם, אמנם אינדיבידואליזם רוחני, אבל אינדיבידואליזם, מה שאין כן ביסוד החלוצי הציבורי והקהילתי שלנו. הגישה שלנו מתבטאת בתחומים רבים: המאבק על שלמות הארץ, פעילות למען מיזוג אמתי בין חלקי העם וכו' [...] ב"ה אצלנו גדל תמיד ציבור שפניו מופנות כלפי העם. לאו דווקא דרך חלוצית של התיישבות, אלא דרך חלוצית ציבורית של "תפעל בסניף, תפעל בקהילה", בכל מקום שאליו אתה בא -  אל תהיה פסיבי. גישה כללית זו צריכה להדריכנו בכל מקום: בבית הספר, בבית הכנסת, בקהילה, ובייחוד בקרב ציבור צעיר אשר עדיין בונה את ביתו ומחנך את ילדיו, כי אם לא תהיה לו גישה של אחריות ציבורית מיוחדת הוא ישקע בעצמו. לפני כל חופשה אנו אומרים: "שכשאתה בא הביתה תפעל בסניף. אם אתה בא לשיכון שלך ויש שם ילדים שמסתובבים ברחוב - תרכז כמה ילדים, תשב אתם, תלמד אתם משהו, תקרב אותם". רעיון השליחות, הרגשת השליחות - זה דבר עצום. הקב"ה מטיל על כל אדם שבא לעולם איזו שהיא שליחות, והרגשת השליחות חייבת ללוות אותו לאורך ימים.
זה קו כללי שלקחנו מהרב קוק זצ"ל, להיות פעיל בכל מקום, עם הפנים כלפי העם. לשמש דוגמה. בסופו של דבר זה מורגש. "אני שייך לכלל ישראל", אמר הרב לאלו שרצו ליצור מעין חסידות סביבו, ואותה כלליות הטביעה את חותמה על כל מיני דברים בחיינו הציבוריים. זו גישה של 'כלל ישראל' לעומת המחשבה של 'אני את נפשי הצלתי'. על פי הקו המרכזי הזה, יש בלי ספק הבדל ביחס לאחדות ישראל של תלמיד שלנו, בוגר שלנו, שאצלו עניין זה הוא הרבה יותר עמוק, הוא ספג אותו לתוכו, ובין אנשים אחרים אשר אין זה נוגע כל כך לנפשם. כאמור, יכולה להיות סטייה מסוימת ימינה, יכולה להיות סטייה מסוימת שמאלה, אבל אין לשכוח את הקו המרכזי.  
הדרך חלקלקה כתוב בתהלים (לז): "תורת אלוקים בקרבו לא תמעד אשוריו". אם תורת אלוקיו בקרבו, אז הוא לא ייפול ולא ימעד. היכן הרגליים מועדות? בדרך חלקה. כולנו הולכים בדרכים חלקלקות. את הרשעים מקללים "כי דרכם חשך חלקלקות ומלאך ד' רודפם" (תהלים לה). אנחנו הולכים ודרך החיים שלנו מאוד 'חלקלקה'. קל מאוד למעוד, אבל אם הכול לשם שמים ויש סיעתא דשמיא, אנחנו זוכים ל"לא תמעד אשוריו". ככל שאנחנו יותר קדושים, יותר מלאים ב"תורת אלוקיו בקרבו", ככל שאנחנו לא עושים את זה לשם כבוד ולא לשם ממון, אלא כוונתנו רצויה, אז בעזרת ד' גם לא נחליק [...]. לא פשוט ללמוד תורה בעולם הרדיו והטלוויזיה, עולם המונדיאל, עולם משוגע, שמים וארץ - מונדיאל. אך אנו רוצים לשמור על הדרך הייחודית שלנו. אתם חיים בעולם די קשה, יש לחץ של החברה החיצונית וכדי לשמור על הפנימיות שלכם אתם צריכים כוחות. מי שרוצה להסתגר לגמרי קל לו יותר, אבל ב"ה אתם לא צריכים להסתגר, ואתם באים במגע עם אלה שלא כמותכם. אנו מעודדים הרבה את החברים שהמשיכו בישיבות שיקרבו אליהם את חבריהם שהלכו ישר לצבא, שיעזרו, שיהיו יחדיו, זה יכול לחזק מאוד. יש לעודד את כולם לשמור על קשר עם החברים ועם הישיבה. גם זה מעיד על העמדה, שאתה לא מנתק את עצמך מן הכלל. אז רבותיי, ב"ה שאתם שייכים לאלה שבחרו דרך לא קלה. יש להיות עם הפנים כלפי כל חלקי העם, בכל המצבים, עד שנזכה שדרכנו תהיה דרך המלך ונגיע לישועה, ובין המצרים ישמחו הישרים!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • לומדים ציונות דתית ברגליים

    לומדים ציונות דתית ברגליים

    כ-160 בנים ואנשי צוות מ-8 ישיבות של רשת בני עקיבא יצאו למסע בן יומיים בגליל בו העמיקו בנושא הציונות הדתי
    המשך לקריאה