מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"והחוט המשולש לא במהרה ינתק" / הרב אמיר בן שמאי ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

”והחוט המשולש לא במהרה ינתק” / הרב אמיר בן שמאי ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

"והחוט המשולש לא במהרה ינתק" / הרב אמיר בן שמאי ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

אנו מצויים עכשיו בתקופת חגי תשרי , שהם למעשה יחידה אחת וקשורים אחד לשני .

אנו מתחילים בא' בתשרי ראש השנה . עיקר הענין בראש השנה הוא מלכות ה' . אנו ממליכים את ה' עלינו. הדבר החשוב ביותר בראש השנה הוא התפילה , והתפילה – כה יפה היא . התפילה מלאה בביטויים של מלכות כלפי הקב"ה . בתפילת ערבית אנו פותחים את ארון הקודש וברגשי אימה אנו זועקים: "שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד" . תפילת שחרית , לאחר פסוקי דזמרא , נפתחת במילה "המלך". ותפילת הלחש , המיוחדת לראש השנה , מלאה אף היא בביטויים של מלכות : " ובכן תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת ויראוך כל המעשים וישתחוו לפניך כל הברואים ויעשו כולם אגודה אחת לעשות רצונך בלבב שלם" , "ותמלוך אתה הוא ה' אלוקינו מהרה לבדך על כל מעשיך", "מלוך על כל העולם כולו" , "והיה ה' למלך על כל הארץ" . בתפילת המוסף אנו אף מוסיפים ברכה מיוחדת לענין זה – הלא היא ברכת "מלכויות" .

לשיאו של התהליך מגיעים אנו ביום הכיפורים . ביום הקדוש ביותר בשנה , בשיאו של יום , ממש לפני נעילת השערים , נדמים אנו למלאכים . ברגעים אלו , המיוחדים והמרוממים ביותר שיכול בן אנוש לחוות, אנו פותחים את ארון הקודש ואומרים : "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" , "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" , "ה' הוא האלוקים" .

מתוך ההרגשה העילאית של מלכות ה' מגיעים אנו לחג הסוכות . חג הסוכות – עניינו האחדות הגדולה של עם ישראל. האחדות – היא באה לידי ביטוי במצוות חג הסוכות . ארבעת המינים , המבטאים חלקים שונים בעם ישראל – מאוגדים ביחד , ובסוכה – אנו יושבים ביחד . מלכות ה' באה לידי ביטוי רק כאשר יש אחדות בעם ישראל .

כה היטיבו חז"ל לבטא רעיון זה במדרש . כתוב בתורה : "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל" . לכאורה לשון הפסוק אינה מובנת . מדוע כתוב : "ולקחתם לכם ביום הראשון" ולא כתוב : "ולקחתם לכם בט"ו בחודש" ?

אומרים על כך חז"ל במדרש רבה פרשת אמור פרשה ל :

 ביום הראשון זה ט"ו ואתה אומר ביום הראשון ?ר' מנא דשאב ור' יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר משל למדינה שחייבת ליפס למלך והלך המלך לגבותה בתוך עשרה מילין יצאו גדולי המדינה וקלסוהו התיר להם שליש מדמוסא שלהם בתוך חמשה מילין יצאו בינוני המדינה וקלסוהו התיר להם עוד שליש כיון שנכנס למדינה יצאו כל בני המדינה אנשים ונשים וטף וקלסוהו והתיר להם הכל אמר להון מלכא מה דאזל אזל מן הכא נחיל חושבנא . כך בערב ראש השנה גדולי הדור מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהן ומר"ה ועד יום הכפורים היחידים מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהן וביום הכפורים כולן מתענין אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל מה דאזיל אזל מן הכא ולהלן נחיל חושבנא ומיום הכפורים עד החג כל ישראל עסוקין במצות זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקדוש ברוך הוא ולולביהן ואתרוגיהן לשמו של הקדוש ברוך הוא ואומר להם מה דאזל אזל מן הכא נחיל חושבנא לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון.

דבר אחר פרי עץ הדר אלו ישראל מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח כך ישראל יש בהם בני אדם שיש בהם תורה ויש בהם מעשים טובים כפות תמרים אלו ישראל מה התמרה הזו יש בו טעם ואין בו ריח כך הם ישראל יש בהם שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים וענף עץ עבות אלו ישראל מה הדס יש בו ריח ואין בו טעם כך ישראל יש בהם שיש בהם מעשים טובים ואין בהם תורה וערבי נחל אלו ישראל מה ערבה זו אין בה טעם ואין בה ריח כך הם ישראל יש בהם בני אדם שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים ומה הקב"ה עושה להם לאבדן אי אפשר אלא אמר הקב"ה יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך אותה שעה אני מתעלה הדא הוא דכתיב הבונה בשמים מעלותיו ואימתי הוא מתעלה כשהן עשויין אגודה אחת שנאמר  ואגודתו על ארץ יסדה לפיכך משה מזהיר לישראל ולקחתם לכם ביום הראשון.

בחלקו הראשון של המדרש מסבירים לנו חז"ל מדוע כתוב "ביום הראשון" . היום הראשון – הוא יום ראשון לעוונות . אנו מגיעים ליומו הראשון של חג הסוכות נקיים מעוונות . לאחר השיא – אליו הגענו ביום הכיפורים , אנו עסוקים במצוות של חג הסוכות . כולנו מתכוננים לחג הסוכות . אין לנו זמן לעשות עוונות. אז מגיעים לחג הסוכות . כולנו – מי בחינת אתרוג , לולב , הדס או ערבה – מתאגדים ביחד בחג הסוכות לקיים את מצוות החג .

ביטוי  זה של אחדות בא לידי ביטוי גם במקומות אחרים . למשל : כתוב : "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" . התקשו חז"ל מדוע כתבה כאן התורה "האזרח" – בלשון יחיד? וענו על כך חז"ל בילקוט שמעוני: "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת" . כולם , ביחד .

והקב"ה – הוא רואה את כל זאת , ובאותה השעה הוא מולך על העולם , כדברי חז"ל : "ואימתי הוא מתעלה? כשהן עשויין אגודה אחת" .

לאחר כל זאת  מגיעים אנו לשמיני עצרת , שמחת תורה . בשמחת תורה אנו מסיימים את התורה בפרשת "וזאת הברכה" ומתחילים מחדש בפרשת "בראשית" , משל קבלנו את התורה מחדש . והתורה , כידוע , אי אפשר לקבלה ללא אחדות , כדברי חז"ל על הפסוק : "ויחן שם ישראל כנגד ההר" – כאיש אחד בלב אחד. האחדות השלימה .  שמיני עצרת – שיא השיאים . קבלת עול מלכות שמיים שלימה מתוך אחדות עליונה . והקב"ה מביט בנו ואומר :  "עצרתי אתכם אצלי" . עצרת מלשון עצרתי . הקב"ה מולך עלינו ולא חפץ לעזוב אותנו .

כמה יפה ממשילים זאת חז"ל במדרש : "כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להפטר אמר: בני בבקשה מכם, עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם" . 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה