"ושמחת בחגך..." – הרב בני נכטיילר סמנכ"ל במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מצוות שמחת החג מייחדת את חג הסוכות. שבעה ימים של שמחה ובסופם שמיני עצרת ושמחת תורה. הציווי על שמחה זו מתחיל את החצי השני של חודש תשרי, חודש שהתחיל ב"ימים נוראים" בראש השנה וביום הכיפורים. ובאמת- מהו חודש תשרי? חודש שמח? רציני? – לא ברור. על חודש אדר אומרים לנו חז"ל בצורה פשוטה "משנכנס אדר מרבים בשמחה". אבל שמחת חג הסוכות באמצע חודש כל כך רציני, איך זה הולך ביחד?!

אנו רגילים לשמוע היום את האמירה ש"כדי לשמוח- צריך לשכוח את כל הצרות". אנשים חושבים שיוכלו לשמוח רק אם יתנתקו מהמציאות של החיים הרגילים, רק במסיבות, רק באירועים (לפעמים רק ע"י שתייה) אפשר לשמוח. חודש תשרי מלמד אותנו את דרך התורה ועבודת ה'- אדרבה, כדי שאדם ישמח, הוא לא צריך לברוח- לא מעצמו, לא מהחברה ולא מהקב"ה. אלא הוא נכנס לימים של חשבון נפש, ימים של יראת ה', ודווקא אחרי שמסיים ביום הכיפורים לומר את הווידוי מספר פעמים ומתמודד עם המראה שמציגה לפניו את חייו ומעשיו, יכול הוא לקבל החלטות לעתיד, להיות שלם עם עצמו ואז להיות שמח. שמחה אמיתית היא איננה בריחה מהחיים, שמחה אמיתית היא שמחה של אמונה, שמחה של חיים מלאים.

כך עוברים אנו בחודש תשרי מהשופר הכפוף- שמביא אותנו למחשבות והרהורי תשובה, אל הלולב הזקוף- העמידה האיתנה לפני ה', עמידה מלאת שמחה.

שנת הלימודים הזו נפתחה ב"ה בפעילות חינוכית ענפה, פעילות רבה שהביאה אותנו להכיר את עצמנו, את עמנו ואת אמונתנו. פעילות שהביאה אותנו לדבקות בה', ומתוך כך יכולים אנו להגיע לשמחה הגדולה – שמחת חג הסוכות ושמחת תורה.

                                                                                   בברכת חג שמח,

                                                                                   הרב בני נכטיילר