מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"יוצרים חברה צודקת" – לכבוד שבת הארגון של "בני עקיבא" - פרשת ויצא תשע"ה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

”יוצרים חברה צודקת” – לכבוד שבת הארגון של ”בני עקיבא” - פרשת ויצא תשע”ה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

"יוצרים חברה צודקת" – לכבוד שבת הארגון של "בני עקיבא" - פרשת ויצא תשע"ה/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

ברכת יישר כח לתנועת-הנוער "בני-עקיבא", שחרתה על דגלה השנה את הסיסמא "יוצרים חברה צודקת". אין ספק, שנתינת תשומת-לב תנועתית לנושא חשוב זה, על היבטיו השונים, אכן תתרום ליצירת חברה צודקת במדינת-ישראל.
מהי 'חברה צודקת'? סיסמא זו עלולה להיות הצהרתית בלבד, ללא פעולה מעשית מחייבת, ולכן חשוב להדגיש, שחברה צודקת מבוססת במיוחד על המעשים "הקטנים" של היום יום ולא על הדברים הגדולים החד-פעמיים, למרות חשיבותם ונחיצותם. הדאגה לחלש בכל יום, נתינה גשמית ורוחנית בצורה תמידית לחסרי כל ,לחסרי בית ולאנשים המחפשים מקום להניח את ראשם. יש הזקוקים למילה טובה, לעידוד, להתייחסות למה שמציק להם. חברה צודקת דואגת לאדם הפרטי, למצבו הנפשי והבריאותי ואכפתית למה שקורה מסביבנו לגר ולאזרח הארץ.
פעולות אלו ועוד, קטנות ככל שתהיינה, יוצרות חברה צודקת שנעים להיות שייכים אליה.
בפרשתנו, פרשת "ויצא", אנו פוגשים את הלוחם למען חברה צודקת, את יעקב אבינו. יעקב ממשיך בכך את דרכו של אביו יצחק ושל סבו אברהם. נזכיר רק כמה מהאירועים "הקטנים" שאברהם נלחם למענם. המקרה הבולט ביותר היה מעשה החסד המפורסם,  כאשר אברהם דאג להכניס לביתו אנשים, שחשב שאין להם מקום ללון ולאכול, אנשים שצורתם החיצונית לא הייתה 'מלבבת', מלאי אבק-דרכים ונראים כערביים זרים. אברהם פותח להם את ביתו ונותן להם יחס VIP . והדברים ידועים...
אברהם לא היסס להיכנס למלחמה צודקת, כאשר הבין שמתרחשת הפרת זכויות-אדם וכל זה נגד מלכים מאומנים ומצוידים. אחרי הניצחון במלחמה, אברהם אף ויתר על הרכוש שהציעו לו. אברהם דאג, שהרועים שלו לא ירעו בשדות אחרים, דבר די מקובל בחברת הרועים החשודים לדעת חז"ל בגזל כמו רועי לוט, ועל כך אף פרצה מריבה שסופה היתה התנתקות בין לוט לאברהם. אברהם נכנס לוויכוח, אפילו עם הקב"ה, מתוך חשש שעלול להיגרם עוול לסדום, וזאת על אף היותה עיר בעייתית, אולם בכל אופן אולי היו כמה צדיקים בעיר סדום, שעבורם ובזכותם אי אפשר להעניש את כל העיר ועוד ועוד...
וכן יצחק אבינו, למרות שהתורה ממעטת לתאר את מעשיו למען הכלל, גם הוא נלחם למען רווחת האוכלוסייה, כאשר חפר את בארות המים שהם מצרך בסיסי לחיים. רבים הקשו על התנהלותו של יצחק מול עשו, שלכאורה לא הבחין באופיו ובמעשיו  הרעים, אולם לדעת כמה מגדולי בעלי המוסר, יצחק דאג במכוון לנסות לרומם ולקדם את מי שהיה זקוק לכך, וזו בדיוק הכוונה ב'לעשות צדק חברתי', לנסות ולרומם את החוטא ואת הכושל לרמה טובה יותר.
יעקב, שמדתו מידת האמת, ניכר כבר בתחילת דרכו כדואג למען צדק חברתי, כאשר אך יצא מבית הוריו וכבר נתקל בעוול שלא יכול היה להבליג עליו, כפי שהתורה מדגישה "וירא והנה באר בשדה". יעקב שם לב, ראה ולא התעלם ממשהו שנראה לו לא תקין, כפי שסבו אברהם ראה את עוברי האורח מרחוק וגם שם מדגישה התורה "וירא" פעמיים.
יעקב, כסבו אברהם, רואה אנשים שזקוקים למשהו ואינו מתעלם מהם, אלא הולך להתעמת עם העוול שנגלה לעיניו. כולנו לצערנו מכירים מקרים, כשאדם זקן עולה לאוטובוס עמוס נוסעים ונערים שלא כל כך מתחשק להם לקום עושים עצמם ישנים, קוראים עיתון או מביטים מבעד לחלון החוצה וכביכול לא רואים את הזקן שבקושי מצליח לעמוד בזמן הנסיעה.
מהו המקרה אותו ראה יעקב אבינו ולא יכול היה להתעלם ולהבליג? - התשובה נמצאת בפרשתנו [פרק כ"ט]: " וַיַּ֞רְא וְהִנֵּ֧ה בְאֵ֣ר בַּשָּׂדֶ֗ה וְהִנֵּה־שָׁ֞ם שְׁלֹשָׁ֤ה עֶדְרֵי־צֹאן֙ רֹבְצִ֣ים עָלֶ֔יהָ כִּ֚י מִן־הַבְּאֵ֣ר הַהִ֔וא יַשְׁק֖וּ הָעֲדָרִ֑ים וְהָאֶ֥בֶן גְּדֹלָ֖ה עַל־פִּ֥י הַבְּאֵֽר....וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יַעֲקֹ֔ב אַחַ֖י מֵאַ֣יִן אַתֶּ֑ם? וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵחָרָ֖ן אֲנָֽחְנו... וַיֹּ֗אמֶר הֵ֥ן עוֹד֙ הַיּ֣וֹם גָּד֔וֹל לֹא־עֵ֖ת הֵאָסֵ֣ף הַמִּקְנֶ֑ה הַשְׁק֥וּ הַצֹּ֖אן וּלְכ֥וּ רְעֽוּ!!!"
יעקב רואה, כיצד הרועים, שאמורים למלא את שליחותם, מזלזלים במשימה אליהם נשכרו ועל כן ניגש ומעיר להם כדי לעשות צדק עם שולחם.
וכאן נשאלת השאלה, כיצד לא חשש יעקב אבינו להתערב בנושא שאף אחד לא מינה אותו? איך לא חשש מתגובתם הקשה וממה שיטיחו בו 'מה זה עניינך'? איך יעקב העז לבוא לאנשים זרים ולהטיף להם מוסר? - כאן התורה באה ללמדנו, שיצירת חברה צודקת ניתן להשיג בקלות גדולה יותר, אם משתמשים בסגנון דיבור ראוי וחכם, אשר אינו פוגע ומעליב.
נבדוק מהו סגנון הדיבור שנקט יעקב אבינו. אנו מוצאים שני מקורות בחז"ל, ששמו לבם למילה חשובה מאוד, בה פונה יעקב אל הרועים "אחַי". וכי באמת היו אחים שלו? הרי לא הכירם לפני כן? - כך כתוב במדרש "שכל טוב": "ויאמר להם יעקב, אחי מאין אתם? לשון ענווה" [בראשית פרק כ"ט] וכן "בפסיקתא זוטרתא": "ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם? דרך חסידות דרך כבוד קרא להם אחי"(שם פרק כ"ט). 
כדי להשיג את המטרה הנעלה של צדק חברתי, השתמש יעקב אבינו במילים של אחווה, בענווה ובדרך של חסידות וכבוד. אחרי מלים אלו, מרגיש אותו אדם, שאוהבים אותו ומבקשים ממנו לפעול בצדק ושלא יעשה עוולה ולכן פתוח לשמוע ולקבל. כפי שאומר השל"ה הקדוש על הפסוק במשלי "הוכח לחכם ויאהבך" - אם הוא חכם למה צריך להוכיח אותו? אלא, אם אתה רוצה לתקן את דרכו של השני ולהוכיח אותו, תפנה אליו בצורה כזו שאתה מחשיב אותו לחכם, תאמר לו - חכם כמוך, איך עשה כך וכך? ואז הוא יאהב אותך ויקבל ממך, כי הרי אתה מכבד אותו.
תקצר היריעה מלפרט את הנהגתו של יעקב אבינו וכיצד התמודד כאשר נעשה לו עוול באופן אישי, כאשר לבן הארמי הונה אותו ואעפ"כ יעקב אבינו לא נהג כמותו, אלא נהג ביושר גם במצבים קשים אלו. חז"ל הרגישו בלשון הכתוב במילה אחת, מה הייתה תגובתו של יעקב, כאשר נדרש לעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל. הרי יכול היה לעשות חשבון אישי ולומר 'הרי שבע שנים עבדתי ומילאתי את חובתי, עכשיו בשבע השנים הבאות אני אעשה "כאילו" ולא אשקיע את כל כוחי' (מה שקרוי בימינו "שביתה איטלקית").  והנה הכתוב אומר "ויעבוד עמו עוד שבע שנים אחרות". אומר רש"י, שהמילה עוד מלמדת אותנו "הקישן לראשונות, מה ראשונות באמונה אף האחרונות באמונה, ואף על פי שברמאות בא עליו".
נמצאנו למדים, כי גם צדק משיגים בצדק, וכפי שהתורה מנסחת את הרדיפה אחר הצדק במילים כפולות -"צדק צדק תרדוף", ללמדך שגם רדיפה אחר הצדק צריכה להיעשות בצדק, בלי לרמוס אחרים בדרך לצדק. מהפכות רבות נעשו בהיסטוריה של העולם בשם הצדק ודאגה לחלשים, אך נעשו בדרכים אלימות, בהרג רבבות ואלפים כדי לממש את הצדק שלהם. ולא היא! חברה צודקת נבנית ומתקיימת בצדק.
ביום חגה של התנועה, נתפלל שהשאיפות הטהורות של התנועה יתממשו על פי דרכה של תורה ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה