מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"על חטא שחטאנו"- האם לפניך ?? - יום כיפור תשע"ה/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

”על חטא שחטאנו”- האם לפניך ?? - יום כיפור תשע”ה/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

"על חטא שחטאנו"- האם לפניך ?? - יום כיפור תשע"ה/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

הרמב"ם, בהקדמה להלכות תשובה, מגדיר את התשובה כ"מצות עשה אחת, והוא שישוב החוטא מחטאו לפני ה' ויתוודה. " ומיד בפרק א' מדגיש הרמב"ם שוב, שאין להסתפק בהרהור תשובה וברצון להשתנות או קבלה על העתיד בלב, אלא צריך לומר בפה ולפרט את אותם דברים שאנו רוצים למחוק, לבטל או לשנות. וכך לשונו: "כל מצות שבתורה, בין עשה בין לא תעשה, אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתוודות לפני האל ברוך הוא שנאמר...והתוודו את חטאתם אשר עשו - זה וידוי דברים, וידוי זה מצות עשה", ומוסיף הרמב"ם על דרך הווידוי באופן המעשי: "כיצד מתוודין? אומר אנא השם חטאתי עוויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך והרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה, וזהו עיקרו של וידוי, וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".
נוסחים שונים של וידוי נאמרו בקהילות ישראל, שהמכנה המשותף שלהם הוא בעיקר פירוט העברות ש'בין אדם לחברו' ומעט, אם בכלל, עברות ש'בין אדם למקום' וזה אומר דרשני!! היינו מצפים, שדווקא העברות ש'בין אדם למקום' יהיו הבסיס לווידוי, שהרי 'בין אדם לחברו' אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו.
בסיס המאמר הוא על פי רוב עדות ישראל, שאומרים וידוי קטן ב'אלף-בית' של "אשמנו בגדנו דברנו דופי וכו". אמנם, עדות וקהילות מסוימות ביארו ותרגמו והוסיפו פרושים הקשורים ל'בין אדם למקום', מתוך אותה שאלה שהטרידה אותם, שהרי רוב הווידוי הקטן הוא למעשה 'בין אדם לחברו', כגון: "בגדנו גזלנו דברנו דופי וכו' " ולכן פירשו והוסיפו  חטאים של בן אדם למקום.
בווידוי הגדול, לפי הרבה מעדות ישראל, מופיעים החטאים בסדר 'אלף-בית' כפול שניים, בכל אות שתי עברות, וגם שם מפליא הדבר, שכמעט כולם או כולם ממש קשורות ל'בין אדם לחברו' או למידות רעות, אבל אינם קשורים לכאורה באופן ישיר למצוות של 'בין אדם למקום', למשל: לא מופיע עניין מאכלות אסורות ולא שבת ולא ברכת המזון וכו'. כמובן, שניתן להוסיף ולפרט חטאים שאדם מודע להם וכן יש רבים שמוסיפים רשימות שלמות, כדי לעורר ולהזכיר לאדם, שמא יש בידיו עברות וגם שם רוב התוספות עוסקות ב'בין אדם למקום', כדי לאזן את מה שלא נמצא בנוסח הבסיסי. וכמובן על זה אמר הרמב"ם, שכל המרבה הרי זה משובח.
ניתן להסביר את מקומם של מצוות 'בין אדם לחברו' לעומת עברות של 'בין אדם לחברו', שהקב"ה מצפה מאתנו קודם כל להתחרט על מה שאנו פוגעים בזולת ובאחר ורק אח"כ לבוא אליו. כל ענין 'בין אדם לחברו' הוא למעשה קושי של 'בין אדם למקום'. רבי חנינא בן דוסא אמר זאת במשנה באבות [פ"ג מ"ט]: "כל שרוח הבריות נוחה ממנו רוח המקום נוחה הימנו", כביכול הקב"ה אומר לו לאדם - קודם כל תהיה בן-אדם, תתנהג כלפי האחר במידת החסד ואז נדון בשאר הדברים.
רש"י [שם] מבאר ומרחיב את דברי רבי חנינא בן דוסא ומסביר מהי כוונת רבי חנינא, שאמר ש'רוח הבריות נוחה הימנו'. אפשר לטעות בכוונת רבי חנינא, שאם אפשר לסבול את האחר ולהרגיש נוח בחברתו, אז הקב"ה מסתפק בזה? – לא, אומר רש"י!! אלא אדם צריך לשאוף שהבריות ממש יאהבו אותו ולא רק שיהיה להם נוח בחברתו. ונשים לב ללשונו של רש"י: "כלומר כל מי שהוא אהוב למטה [=לבריות] בידוע שהוא אהוב למעלה [=למקום]": אם תנאי זה מתקיים בידוע שהקב"ה  אוהב אותו.
כיצד, אם כן, אפשר להגיע לכך שהבריות יאהבו אותך? האם תעניק להם מתנות? האם תיתן להם כל מה שהם רוצים? – אלא, שלמה המלך כבר הגדיר זאת "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם" [משלי כ"ו]. אם אתה תאהב את חברך, אז גם הוא יאהב אותך. אם אתה תקיים 'ואהבת לרעך כמוך', אזי גם הוא ישיב לך כגמולך.
רבינו יונה, בפרושו לאבות [שם], מבאר שלא מדובר רק בעניין וירטואלי, שהאדם יהיה נחמד לזולתו ואפילו להיות אוהב ונאהב אינו מספיק. על כן, רבינו יונה מפרש, שלהיות נוח לבריות מדובר בשעת מבחן, בשעה שאתה עוסק לפרנסתך ואתה עלול  לשכוח את כללי המוסר היהודי כלפי זולתך, גם כאשר אתה רוצה מאוד לדאוג לאינטרסים שלך, אז חשוב שרוח הבריות תהיה נוחה עמך, וזה לשונו: "..מי שמשאו ומתנו נאה עם הבריות וכולם מכירים כי באמונה עם הבריות וכדאמרי' במסכת יומא [דף פ"ו] 'כל תלמיד שקורא ושונה ונושא ונותן באמונה עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? - אשרי פלוני שלמד תורה, אשרי אביו אשרי אמו שלמדוהו תורה' וכו' ועל זה רוח המקום נוחה הימנו, מפני שהתורה מתקלסת על ידו וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו אין רוח המקום נוחה הימנו לא יהי נקי מה' ומישראל".
נמצאנו למדים, שהווידוי על חטאים של 'בין אדם לחברו' הם הבסיס לבקש מחילה וסליחה מבורא עולם ולכן אנו אומרים על חטא שחטאנו לפניך.
בפרוס יום הכפורים הבא עלינו לטובה, ברצוני לברך ולאחל לכל משפחת הישיבה - לתלמידים היקרים, להוריהם, לסבים ולסבתות ולכל בני המשפחה וכן לבוגרי הישיבה ולמשפחתם - גמר חתימה טובה, בשורות טובות ישועות ונחמות לכלל ולפרט.
אכי"ר

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה