מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

"תמות נפשי מות ישרים" - לפרשת בלק/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

”תמות נפשי מות ישרים” - לפרשת בלק/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

"תמות נפשי מות ישרים" - לפרשת בלק/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

במבט ראשוני, הכרזתו של בלעם "תמות נפשי מות ישרים" עושה רושם של בקשה ורצון להיות טוב, ישר וצדיק. לכאורה, בלעם רוצה למות 'מות ישרים'! מי לנו גדול מבלעם??? ימות המשיח ממש!
ה'אור-החיים' הקדוש, רבי חיים בן עטר זצ"ל (שדבר תורה זה יהיה לע"נ - יום הזיכרון שלו חל השבוע בט"ו בתמוז ונטמן בהר הזיתים בשנת תק"ג, לפני 272 שנים) מתלבט קצת במשמעות צדקותו ושאיפותיו של בלעם, האם אכן ביקש כאן דבר גדול.
מחד, אומר ה'אור-החיים, שדברים אלו אמר בשם עצמו ולא רוח הקודש דברה מפיו, "...וכבר אמרו ז"ל, כי כשהיה רוצה לדבר דברים שאין היזק לישראל, היה ה' מניחו לדבר אשר יחפוץ...הפליג רשע לשאול ענין גדול, שאמרו ז"ל אנשי אמת (זוהר ח"א קכב ב), שיש ב' הדרגות בצדיקים בשעת מיתתם, הא' שיוצאת הנפש מן הגוף והולכת באין מסך מבדיל באין מעכב עד מקום האושר העליון, ויש צדיקים שביציאת הנפש לא ישיגו גדר זה ונמנעים מלכת תכף ומיד ומתעכבים עד זמן מה אם יהיה להם איזה חטאים וכדומה, ואפילו חטא כל שהוא יסובב הדבר, ולזה בחר בלעם לשאול גדר העליון שנפשו בשעת מיתה תהיה כמיתת אותם שהולכים ביושר את פניו יתברך באין מסך באין מעכב". לפי זה, בלעם אכן שאף להיות 'גדול' ולהגיע לדרגה הגבוהה ביותר אחרי מותו, ישר לעולם העליון.
אפשרות נוספת מעלה ה'אור-החיים' הקדוש, שבלעם אמנם דיבר ברוח-הקודש וכל כוונתו הייתה למות בידי אנשים ישרים, עם ישראל, ובזה ראה זכות גדולה כפי שקרה באמת . [ע"ש בהסברו הקבלי לזכות זו].
ברם, האפשרות השלישית שמעלה רבי חיים בן עטר, נראית לעניות דעתי מכוונת יותר לשאיפותיו האמיתיות של בלעם. דבריו בדבר רצונו למות מות ישרים מהווה דפוס התנהגות אופייני לאנשים רשעים. מה היה באמת רצונו של בלעם? ביקש למות מות ישרים. אם נדייק בפסוק, לא ביקש לחיות חיים ישרים - אלא רק למות מות ישרים. להבנת הענין, נצטט מפירושו של ה'אור החיים' [במדבר כ"ג] - "עוד ירצה, שבהגיעו ליום המיתה ייטיב דרכיו ממעשיו הרעים ותועבותיו, כי רשע שבאומות היה...אלא שנתאווה, שבשעת מיתה ישוב ויהיה ישר כישרים שבאומות, ולפי שעמד על מזגו והנה הוא רע בתכלית הרע ונמנע ממנו עשות יושר. לזה שאל דבר, שיכול להיות שבשעת דכדוכה של מוות יהיה ישר, וכיוצא בזה ראיתי רשעים שאמרו לי בפירוש כי אם היו יודעים שיחזרו בתשובה ותיכף ימותו - היו עושים, אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך, כי דבר-מלך עליהם מלך זקן וכסיל[=יצר הרע] רחמנא ליצלן, ולא שאל הרשע שימות כמיתת הצדיקים שבישראל כי הוא מן הנמנע שיגיע להשגה זו".
במלים אחרות, מצפונו של בלעם כמצפונם של רשעים קלאסיים. מציק להם כל הזמן אבל על אף זאת, הם אינם מוכנים להפסיד את הנאות העוה"ז ותאוותיהם, ואומרים לעצמם 'נעשה תשובה בטרם נמות'.
חז"ל ביטאו ענין זה, שרשעים מלאים חרטות [ע"פ נדרים ט:], משום שבקלות חוזרים הם למעשיהם המקולקלים ולכן הם גם מתחרטים כל הזמן.  חז"ל כבר לימדונו "שוב יום אחד לפני מיתתך" [אבות פרק ב' משנה י'], אבל איך ידע אדם מתי לשוב בתשובה אם אינו יודע את יום מותו? - אלא אומר רש"י במקום, שזהו בדיוק הרעיון של המשנה, מכיוון שאדם אינו יודע את יום מותו ולכן צריך לשוב בתשובה כל יום, שמא זהו יומו האחרון.
אם כן, זה היה מצבו של בלעם, שביקש למות מות ישרים, כי ידע והכיר את כוחותיו, שלחיות חיים ישרים יקשה עליו מאוד .
מה הכוונה 'ישרים'? מהי ההגדרה של 'ישר' ומי מוגדר כאדם 'ישר'? ידועה ההקדמה של הנצי"ב לספר בראשית, בו מגדיר את ה'אדם הישר' על פי הדגם של אבות האומה, שנקראו 'ישרים' לפי דברי רבי יוחנן בגמרא [עבודה-זרה דף כ"ה.]. ועל כן, ספר בראשית נקרא 'ספר הישר' על שם האבות שהיו ישרים ובלעם ביקש להידמות לאבות ואיחל לעצמו למות כמותם.
 
ושואל הנצי"ב - "...ויש להבין הטעם, למה קרא בלעם את אבותינו בשם "ישרים" בייחוד, ולא "צדיקים" או "חסידים" וכדומה?... והענין דנתבאר בשירת האזינו על הפסוק "הצור תמים פעלו... צדיק וישר הוא" (דברים לב ד), דשבח "ישר הוא" נאמר להצדיק דין הקדוש ברוך הוא בחורבן בית שני, שהיה "דור עקש ופתלתל" (שם פסוק ה); ופירשנו שהיו צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן, מפני שנאת חנם שבלבם זה אל זה, חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה' שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה, ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית...ועל זה היה צידוק הדין, שהקדוש ברוך הוא ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאֵלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם, ולא בעקמימות אף־על־גב שהוא לשם שמים, דזה גורם חורבן הבריאה והריסוּת ישוב הארץ. וזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה' באופן היותר אפשר, עוד היו "ישרים", היינו: שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים; מכל מקום היו עִמם באהבה, וחשו לטובתם, באשר היא קיום הבריאה. ובבראשית רבה פרשת וירא (פרשה מט) איתא על זה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו : "אָהַבְתָּ צֶּדֶק וַתִּשְׂנָא רֶשַׁע" (תהלים מה ח) – "אהבת להצדיק את בריותי, ותשנא להרשיען...". וממשיך הנצי"ב בדבריו הנפלאים – "...וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ מה ששייך לקיום העולם, ובלעם בשעת רוח הקודש – לא היה יכול להתפלא על רוע מעשיו, שאינו צדיק וחסיד כאברהם יצחק ויעקב, אחרי שהוא נביא אומות העולם וראשו במקור הטומאה. אכן התפלא על רוע הילוכו בדרך ארץ, שאם שראוי היה לו לשנוא את ישראל תכלית שנאה, באשר שהמה בני אברהם יצחק ויעקב וראשם במקור הקדוּשה, אבל מכל מקום לא היה ראוי לפניו לבקש לעקר אומה שלימה. ואינו דרך ישרה בקיום העולם. ועל זה צעק "תמות נפשי מות ישרים", היינו: מקיימי הבריאה".
בימינו קוראים לחוסר ישרות 'שחיתות'. בלעם היה מושחת במידותיו, בהנהגתו כלפי אתונו וברדיפתו אחרי ממון, עד כדי כך שהיה מסוגל לקלל ולבקש את נפשה של אומה שלמה, ללא הבחנה בין נשים לילדים ובין זקנים לטף, וכל זה מתוך שחיתות מוסרית. בלעם הכיר את עצמו והאמין שלא יכול יהיה לשנות את תכונותיו בחייו ולכן ביקש שלפחות בשעת מותו יצליח להתנתק מאותם תאוות.
הלקח שרוצה הנצי"ב ללמדנו, שלצערנו הרב, אדם צדיק באמונתנו וחסיד ביראת שמים אינו נהיה אדם ישר באופן טבעי, אלא ישרות נקנית בהרבה עמל וחינוך ועבודה על המידות ואז כמובן התורה והמצוות 'מיישרים' את תכונותיו לכוון הישר והטוב.
נתפלל בלבנו את המילים הפותחות את יום הכפורים - "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". 'אור' יכול להיות לאדם צדיק - אבל 'שמחה' של שלמות, שמחה אמיתית, יכולה לבוא רק עם ישרות הלב.
"לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי"
שבת שלום

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה
  • בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית ”ידידיה” של מרכז יב”ע

    בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית "ידידיה" של מרכז יב"ע

    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, חנכה היום את מכינת "ידידה"מרכז ישיבות בני עקיבא בעיר: "המטרה מבחינתנו היא לעודד צעירים להיות בבית שמש"
    המשך לקריאה