מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ואתחנן - מדוע באמת לא זכה משה רבינו להיכנס לארץ – עיון מחודש / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת ואתחנן - מדוע באמת לא זכה משה רבינו להיכנס לארץ – עיון מחודש / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת ואתחנן - מדוע באמת לא זכה משה רבינו להיכנס לארץ – עיון מחודש / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפתיחת הפרשה, מנסה משה רבינו לבטל את רוע הגזירה החמורה שנגזרה עליו, שלא להיכנס אל ארץ ישראל. חז"ל מציינים במדרש דברים רבה, פרשה יא סעיף י', כי משה רבינו התפלל 515 תפילות, כמניין הגימטריה של המילה "ואתחנן" ולמרות זאת, סירב הקב"ה לקבל את תפילותיו וקבע: " כי לא תעבור את הירדן הזה".

מדרשי חז"ל רבים עוסקים בתיאור רצונו העז והבלתי מתפשר של משה לנסות ולהיכנס אל ארץ ישראל בכל אופן, אך בסופו של דבר, משה מת על הר נבו, עוד לפני כניסתם של בני ישראל אל הארץ.

מן המפורסמות הוא, כי משה רבינו נענש ולא זכה להיכנס אל א"י, בשל חטא מי מריבה. אני מבקש להציע כיוון מעט שונה ולטעון, כי יתכן שמשה רבינו לא זכה להיכנס לארץ, גם בשל סיבה נוספת, מעבר לחלקו בחטא מי מריבה.

בראשית דברי, אני מבקש לשאול, מדוע התנגד הקב"ה לכניסתו של משה רבינו לארץ ישראל בצורה כה חריפה? האם באמת לא היה מקום לסלוח למשה רבינו "ו"לוותר" לו על העונש החמור?

המדרש בדברים רבה, פרשה ז' , שופך מעט אור בעניין שאלה זו:

 " ד"א: 'ולא נתן לכם לב לדעת' - א"ר שמואל בר נחמני: בשביל עצמו א"ל משה את הדבר הזה. כיצד? שני דברים גזר הקב"ה, אחד על ישראל ואחד על משה. אחד על ישראל - בשעה שעשו אותו מעשה (העגל), מנין? שנאמר: (דברים ט') 'הרף ממני ואשמידם'. ואחד על משה - בשעה שביקש משה ליכנס לארץ ישראל, אמר לו הקב"ה: 'לא תעבור את הירדן הזה'. ומשה ביקש מן הקב"ה לבטל את שתיהן. אמר לפניו: רבש"ע! 'סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך', ובטלה של הקב"ה ונתקיימה של משה. מניין? שנא' (במדבר י"ד): 'סלחתי כדברך'. כיון שבא ליכנס לא"י, התחיל אומר: (דברים ג'): 'אעברה נא ואראה את הארץ הטובה'. אמר לו הקב"ה: משה! כבר בטלת את שלי וקיימתי את שלך, אני אמרתי 'ואשמידם', ואת אמרת 'סלח נא', ונתקיים שלך. ואף עכשיו, מבקש אני לקיים את שלי ולבטל את שלך, א"ל הקב"ה: משה! אין אתה יודע מה לעשות? אתה רוצה לאחוז את החבל בשני ראשין? א"ל: אם 'אעברה נא' אתה מבקש לקיים, בטל 'סלח נא', ואם 'סלח נא' אתה מבקש לקיים, בטל 'אעברה נא'. אריב"ל: כיון ששמע משה רבינו כך, אמר לפניו: רבש"ע! ימות משה ומאה כיוצא בו ולא תינזק צפורנו של אחד מהם".

 

משה רבינו מבקש, א"כ,  מהקב"ה למחול על שני חטאים: ראשית הוא מבקש מהקב"ה למחול לעם ישראל על חטא העגל. בנוסף לכך, משה מבקש מהקב"ה למחול לו על חטא מי מריבה ולהכניסו לא"י.

הקב"ה עונה למשה, כי דבר זה איננו אפשרי והוא נחשב כאילו משה אוחז את החבל משני קצותיו. לאחר חטא העגל, ביקש משה מהקב"ה למחול לבנ"י ואכן, הקב"ה נעתר לבקשתו ואומר לו: "סלחתי כדבריך". אך כעת, משה מוסיף ומבקש למחול גם לו על חטאו ולהכניסו לארץ ישראל. אמנם, יש לברר, מדוע נחשבת בקשתו של משה רבינו להיכנס אל ארץ ישראל, כאילו מחזיק הוא את החבל בשני הקצוות?

יש לבאר, כי שני הדברים הללו – הסליחה לעם ישראל על חטא העגל ובקשת משה רבינו להיכנס אל הארץ, אינם יכולים לדור בכפיפה אחת. אך מדוע?!

אני מבקש לומר בזהירות, כי יש כאן נימה של ביקורת מסויימת של הקב"ה כלפי משה. משה הנהיג את העם גם בזמן חטא העגל וגם בזמן חטא המרגלים. משה אמנם, מבקש מהקב"ה לסלוח לעם ישראל לאחר חטא העגל ואכן ה' סולח, אך האם בכך תם העניין?! לא ולא!

בתלמוד הבבלי, מס' סנהדרין דף ק"ב עמ' א', כתוב:

" אמר ר' יצחק: אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם, שאין בה אחד מעשרים וארבעה בהכרע ליטרא של עגל הראשון, שנאמר: 'וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם'".

 

מדברי חז"ל עולה, כי עם ישראל שילם מחיר כבד, בעיקר בשל חטא העגל ואף בשל חטא המרגלים, במשך דורות רבים לאחר מכן.

הקב"ה אומר למשה, כי לא ייתכן שבנ"י קיבלו את עונשם ועל כן מתו במדבר ולא נכנסו לארץ ישראל ואילו הוא, משה רבינו, מנהיגם הדגול, חטא וייכנס אל הארץ. האם ייתכן, שמנהיג שהוביל את עמו ובזמן שהיה הוא מנהיגם, חטאו הם בחטאים חמורים, לא "ישלם" על כך בעצמו? האם בסופו של דבר, המנהיג איננו נושא באחריות המעשים של עמו?

נדמה, כי החידוש כאן הוא בכך, שהסיבה שמשה רבינו איננו זוכה להיכנס אל ארץ ישראל איננה רק בשל חטא מי מריבה אלא גם בשל העובדה, שעם ישראל תחת הנהגתו, חטא בחטאים חמורים ובשל כך, לא זכה להיכנס אל ארץ ישראל.

נראה, כי סימוכין לדברים ניתן למצוא בתחילת פרשתינו, פרק ג' פס' כ"ה, בדברי משה אל עם ישראל: " ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי (להכניסני לארץ)...". אמנם, רש"י שם מבאר, כי פירוש המילה "למענכם" היא בגללכם, הווה אומר, נגזר עלי שלא להיכנס לארץ בשל החטא החמור של חטא מי מריבה, שנגרם בשל התנהגותכם. אך ניתן לבאר את הדברים באופן שונה, על פי כיוון פרשנותו של הנצי"ב למילה "למענכם" המסביר, כי פירוש המילה הוא לא בגללכם אלא לטובתכם. ומהי הטובה? יתכן, כי הכוונה היא, שטובתם של בנ"י היא שיראו שגם משה רבינו לא נכנס לארץ וזאת בשל אחריותו המנהיגותית על דור המדבר, אבותיהם של הדור, שעתיד להיכנס אל א"י.

נראה, כי רעיון זה בא לידי ביטוי, בצורה נפלאה, גם במדרש במדבר רבה, פרשה י"ט סעיף י"ג:

" אמר לו הקב"ה למשה: באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ? משל, לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן. ביקש הרועה ליכנס לפלטרין של מלך. אמר לו המלך: אם את נכנס עכשיו, מה יאמרו הבריות, שאתה השבית הצאן. אף כאן, אמר לו הקב"ה למשה: שבחך הוא, שהוצאת ששים רבוא וקברתם במדבר ואת מכניס דור אחר?! עכשיו יאמרו, אין לדור המדבר חלק לעולם הבא!?...".

 


 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • לומדים ציונות דתית ברגליים

    לומדים ציונות דתית ברגליים

    כ-160 בנים ואנשי צוות מ-8 ישיבות של רשת בני עקיבא יצאו למסע בן יומיים בגליל בו העמיקו בנושא הציונות הדתי
    המשך לקריאה