מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בלק - חבל על הזמן... / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בלק - חבל על הזמן... / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בלק - חבל על הזמן... / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

הזמן, כידוע, הינו נכס יקר ביותר. בלשון העם: זמן =כסף. הטכנולוגיה המתקדמת שאנו עדים לה בתקופתנו, מאוד מאתגרת אותנו בשאלת ניצול הזמן בחיינו. האם אנו באמת מנצלים את הזמן העומד לרשותנו? האם אנחנו יודעים להעריך באופן אמיתי את המתנה הנפלאה של כל רגע ורגע החולף בחיינו.

על כך בפרשתינו!

בפרשת בלק, מבקש מלך מואב, בלק בן ציפור מבלעם הרשע, לקלל את בני ישראל ובכך להביא לקיצו של עם ישראל.

הגמ' במס' ברכות, בדף ז' עמוד א' מספרת, שבכל יום ויום, הקב"ה זועם רגע אחד מאוד קצר וברגע מסויים ונורא זה, ניתנת הרשות לקלל את עם ישראל. הגמ' ממשיכה ומספרת, כי ,אכן, בלעם הרשע ידע לכוון לרגע  זה, שבו הקב"ה כועס. בלעם הרשע ניסה לכוון לאותו רגע מאוד קצר ולקלל את עם ישראל, אולם, חסד גדול עשה הקב"ה באותו זמן עם בני ישראל ונמנע מלזעום באותו היום.

בעלי התוספות תמהים על כך, שהרי אפילו אם ידע בלעם לכוון לאותו רגע שבו הקב"ה כועס ואפילו אם הקב"ה, אכן, היה כועס באותו רגע, מה כבר יכול היה בלעם להספיק לקלל ברגע כ"כ קצר?! 

עונה על כך התוספות שתי תשובות: ראשית, מספיק היה לכוון לאותו רגע, אותו חלקיק שנייה ומשם והלאה , ניתנה הרשות לבלעם להמשיך ולקלל את עם ישראל כאוות נפשו.

שנית, יכול היה בלעם לומר מילה אחת של קללה: "כלם". כלומר, בלעם היה מבקש מהקב"ה לכלות את בנ"י.

               הרב זווין זצ"ל, בספרו "לתורה ולמועדים", מבאר את עומק תירוצו השני של התוספות בענייננו.

הגמ' במס' בבא מציעא, דף קי"ג עמ' ב' מציינת, כי "כל ישראל - בני מלכים הם". בעומק העניין, יש לציין ולומר, כי הכוונה היא לכך, שאצל עם ישראל, המוח גובר על הלב, והלב גובר על הכבד [מל"כ – ר"ת של מוח, לב, כבד].

הקב"ה ברא את האדם באופן שהמוח, שהוא משכן השכל, הינו גבוה מבחינה פיסית ממקומו של הלב, המסמל את הרגש שבאדם. כמו-כן, הלב גבוה מן הכבד, שהוא משכן המידות שבאדם. משמעות הדברים היא, כי האדם מישראל חייב להכיר בכך, שכאשר ישנה סתירה בין השכל לבין הרגש – הסדר הנכון הוא, שהשכל גובר על הרגש. בכך מתייחד עם ישראל משאר העמים.

כאשר אדם מישראל הופך את היוצרות והרגש גובר על השכל, אזי הוא מתנהג כמו בהמה, שראשה (המוח) תמיד מצוי בעשב שמלחכת, מתחת למיקומו של הלב בגוף.

           הרב זווין מסביר, שזוהי כוונתו של התוס' במילה "כלם".

הקללה הגדולה ביותר, שיכול היה בלעם לקלל את עם ישראל היא : כלם – חסל אותם. באיזה אופן? בכך שתהפוך את היוצרות אצלם, בכך שתשנה את מהותם של בני המלכים של מוח הגובר על הלב, של שכל הגובר על הרגש – כ.ל.מ. - קודם כבד, אח"כ לב ורק אח"כ מוח. כלם בבחינת כלום, הווה אומר, בלעם מבקש להפוך את עם ישראל לכלום.  זוהי הדרך, ח"ו, לחיסולו וכיליונו של עם ישראל.

רעיון זה בא לידי ביטוי בצורה נפלאה בזמן האירוע הקשה והטראגי של חטא העגל. התורה מספרת כי כאשר אהרון השליך את הזהב שנאסף מעם ישראל אל תוך האש – " ויצא העגל הזה". יש להעיר כי העובדה שיצא דווקא עגל איננה מקרית. הסיבה לכך נעוצה בעובדה, שבנ"י פרקו מעצמם לא רק את נזמיהם אלא גם את עול מלכות שמים שהיה עליהם לאחר מעמד הר סיני. בני ישראל הפכו את היוצרות ואיפשרו לרגש (ללב) לגבור על השכל (מוח). דבר זה בא לידי ביטוי, כאמור, ביצירתו של העגל, אותה בהמה שאצלה, באופן פיסי, הראש מצוי באדמה, העשב, מתחת ללב.

כאמור, הקב"ה עשה איתנו חסד גדול ולא כעס באותו יום וכך קללתו של בלעם הפכה להיות לברכה.

רעיון זה מביא אותנו לחשיבה מאוד מעמיקה בעניין ערך הזמן. חלקיק של שנייה יכול היה ח"ו להביא על עם ישראל כיליון גמור. חלקיק שנייה, שבאמצעותה, היה מצליח בלעם, ח"ו, לקלל את עם ישראל ולכלותו.

רעיון זה של ערך הזמן וחשיבותו, בא לידי ביטוי בדברים שמצאתי באחד האתרים היהודיים הרבים המצויים ברשת והריהו לפניכם, ככתבו וכלשונו:

ערך הזמן

 

תארו  לעצמכם, שיש בנק, המזכה אתכם בכל בוקר בסכום של 86,400 ₪. היתרה אינה עוברת מיום ליום. בכל לילה, כל סכום שלא הוצאתם  במשך היום נמחק. מה הייתם  עושים? מוציאים כל שקל, כמובן.

לכל אחד מאתנו בנק שכזה. שם הבנק : ז מ ן.
בכל בוקר, אנו מזוכים ב- 86,400 שניות. בכל לילה, מה שלא נוצל לטובה, הולך לאיבוד.
היתרה אינה עוברת ליום שלמחרת. אין אוברדרפט. בכל יום, נפתח החשבון מחדש. בכל לילה, מה שנותר - נמחק. אם לא השתמשתם במה שהיה בחשבון - ההפסד כולו שלכם. אי אפשר לחזור אחורה. גם אי אפשר למשוך כנגד המחר. מוכרחים לחיות בהווה, על חשבון הזמן שניתן לנו בכל יום.

השקיעו את זמנכם, על מנת להשיג ממנו את מירב הבריאות, האושר וההצלחה בעתיד. השעון מתקתק, נצלו את הזמן, היום!

על מנת להבין מהו ערכה של שנה אחת - שאלו תלמיד שנשאר כיתה.

על מנת להבין מהו ערכו של חודש אחד - שאלו אמא שילדה פג.

על מנת להבין מהו ערכו של שבוע אחד - שאלו עורך של עיתון שבועי.

על מנת להבין מהו ערכה של שעה אחת - שאלו אוהבים המחכים לפגישה.

על מנת להבין מהו ערכה של דקה אחת - שאלו את האדם שפספס רכבת.

על מנת להבין מהו ערכה של שניה אחת - שאלו את האדם שניצל מתאונת דרכים.

על מנת להבין מהו ערכה של אלפית השניה - שאלו את האצן שזכה במדליית כסף. 

הבינו מהו ערכו של כל רגע ותוקירו אותו יותר, אם חלקתם אותו עם אדם מיוחד, אנשים יקרים, זכרו שהזמן אינו ממתין לשום אדם.

האתמול - היסטוריה.

המחר - אינו ידוע.

היום הוא מתנה. לכן באנגלית קוראים לזמן ההווה: PRESENT.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה
  • בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית ”ידידיה” של מרכז יב”ע

    בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית "ידידיה" של מרכז יב"ע

    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, חנכה היום את מכינת "ידידה"מרכז ישיבות בני עקיבא בעיר: "המטרה מבחינתנו היא לעודד צעירים להיות בבית שמש"
    המשך לקריאה