מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת דברים - חצי מנשה! – מדוע חצי? / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת דברים - חצי מנשה! – מדוע חצי? / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת דברים - חצי מנשה! – מדוע חצי? / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפרשת דברים, ממשיכה התורה לעסוק בנחלות, שקיבלו שבטים ראובן גד וחצי שבט המנשה מעבר לירדן וכך כתוב בפרק ג':

(יב) " וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי:

(יג) וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים:

(יד) יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

(טו) וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד:

(טז) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:

(יז) וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה".

 

יש לברר נקודה חשובה, בעניינם של חצי שבט המנשה בהקשר לנחלתם מעבר לירדן, יחד עם בני גד וראובן.

עניינו של חצי שבט המנשה, איננו ברור דיו. בפרשת מטות מסעי, עסקנו בבקשתם של השבטים ראובן וגד, לקבל נחלה בעבר הירדן וזאת בשל המקנה הרב שהיה להם. לקראת סיומה של הפרשה, אנו פוגשים לפתע בחצי שבט המנשה, שלכאורה "קופץ על הטרמפ" ומבקש לקחת, ג"כ, חלק ב"עיסקה" הנרקמת בין משה רבינו לבין שני השבטים, ראובן וגד.

 

תחילה נעיין בפסוקים, שהבאנו לעיל, העוסקים בחלוקת הנחלה בין שניים וחצי השבטים.

הנצי"ב, בפירושו "העמק דבר", מתייחס לפסוקים אלו ותמה על סדר האירועים בפסוקים. בפס' י"ב מספרת התורה על חלוקת הנחלה לשבט ראובן ולשבט גד. מיד לאחר מכן, בפס' י"ג, עוברת התורה לתיאור נחלתם של חצי שבט מנשה ורק לאחר מכן, בפס' ט"ז – י"ז, חוזרת התורה וממשיכה לפרט את הנחלה של בני שבט ראובן וגד. מהי הסיבה לכך שהתורה מפסיקה באמצע תיאור נחלתם של בני גד ובני ראובן ומתארת מהי נחלתם של בני חצי שבט המנשה?!

כמו-כן, מוסיף הנצ"יב שתי שאלות נוספות:

ראשית, מדוע מקבל חצי שבט המנשה נחלה גדולה בהרבה, מנחלתם של ראובן וגד?

בנוסף, שואל הנצי"ב, מדוע משה רבינו איננו מתנה עם חצי שבט המנשה את אותו תנאי שהתנה עם שבטי ראובן וגד וכי ראשית, חייבים הם להיכנס לארץ ישראל ולעזור לעם ישראל להילחם בכל המלחמות עד שכל השבטים יקבלו את נחלתם ואז ורק אז, יוכלו לחזור לנחלתם בעבר הירדן. מדוע חצי שבט המנשה פטור מתנאי זה?!

 

תחילה נבאר את עניין השתלבותם של חצי שבט המנשה בחלוקת הנחלה בעבר הירדן, יחד עם שבטי ראובן וגד!

כפי שצייננו בתחילת דברינו, בפרשת 'מטות' מוזכרים בתחילה רק שבטי גד וראובן, ורק בסופה של הפרשה, בעת החלוקה, לפתע מופיע חצי שבט מנשה.

לדברי הרמב"ן נראה, כי חצי משבט המנשה מבקש, ג"כ, נחלה בעבר הירדן המזרחי, בשל העובדה, כי גם הם היו אנשי מקנה וגם להם נוח היה לקבל נחלה בעבר הירדן.

אמנם, הנצי"ב מבאר את הדברים בצורה שונה:

בתחילת העניין, ניגשו אל משה רבינו רק בני גד וראובן וביקשו ממנו לקבל את נחלתם בעבר הירדן, בשל ריבוי מקניהם. לאחר שמשה רבינו מגיע לסיכום עם שני השבטים הללו, עולה בליבו חשש גדול: ייתכן שבשל ריחוקם של בני שבט ראובן וגד מארץ ישראל, חלילה, לא יעסקו בה והיא תישכח מהם. או אז, מבין משה רבינו, שהפתרון חייב לבוא באופן של ריבוי תורה. בחכמתו הגדולה ובראייתו המיוחדת והעמוקה, פונה משה רבינו ביוזמתו, לבני שבט מנשה. שבט מנשה ידוע בשקדנותו ובלמדנותו הגדולה בתורה ולכן משה, כביכול, "שותל" אותם בין שני השבטים, ראובן וגד, וכל זאת, כדי לחזק את לימוד התורה בקרבם של שני השבטים הללו.

אמנם, יודע משה רבינו, שלא יהיה קל לשכנע את בני שבט מנשה לקבל נחלה מעבר לירדן, שהרי משאת נפשם היא לקבל נחלה בארץ ישראל ולכן מציע משה לבני מנשה נחלה גדולה מאוד, כדי לשכנעם להסכים לעצתו.

יתכן לפרש, כי שבט מנשה איננו מעוניין לוותר לגמרי על הנחלה בארץ ישראל ואולי כעין פשרה עם משה, מבקשים ממנו להתחלק לשניים: חצי המנשה ינחל את נחלתו בארץ ישראל, כדי למלא אחר רצונם לנחול נחלה דווקא בארץ הקודש ואילו החצי השני יישב בעבר הירדן, מתוך כוונה לחזק את לימוד התורה בקרב שני השבטים, ראובן וגד.

מוסיף הנצי"ב ואומר, כי זוהי גם הסיבה לכך, שבני חצי שבט המנשה מוזכרים בתווך, בין הפסוקים העוסקים בנחלתם של בני גד ובני ראובן.

זאת ועוד! אם נכונים הדברים, ברור מדוע אין צורך בתנאי בין משה לבין חצי שבט המנשה, שהרי משה מבקש מהם לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי וברור שאין הוא צריך להתנות תנאי, כפי שהתנה עם בני ראובן וגד, שבאו מיוזמתם לבקש בקשה זו. אין צורך לעשות תנאי עם מי שעושה טובה גדולה למשה רבינו.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה