מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת שלח לך - חטא המרגלים ומצוות הציצית ומה שביניהם / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת שלח לך - חטא המרגלים ומצוות הציצית ומה שביניהם / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת שלח לך - חטא המרגלים ומצוות הציצית ומה שביניהם / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

כמה פעמים עלתה השאלה במחשבותיכם – למה צריך ציצית ? כל כך חם וזה מציק....ואכן יודעים אתם בניי היקרים, שנושא זה מאוד מציק לי באופן אישי .

נשאלת השאלה – למה ??? מה מועילה הציצית ??? מהי חשיבות הציצית ???

הציצית היא בעצם המדים היהודיים של כל יהודי. לציצית קיימת משימה חשובה , כפי שכתוב בתורה :

"וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' אלוקיכם ועשיתם אותם" , לאמור: הציצית מזכירה לנו את הברית שכרתנו עם ה' יתב' לזכור את מצוות ה' ולקיים אותן.

הציצית מגנה על האדם מהנטייה "לתור אחר לבבו ועיניו" , כמובא בלשון המדרש רבה י"ז – ו' : "ולא תתורו אחרי לבבכם..... משל לאחד מושלך לתוך המים , הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך ואל תניחהו , שאם תניחהו אין לך חיים, אף כך אמר לו ה' לישראל כל זמן שאתם מדובקין במצוות "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".

הציצית משמשת בעצם חבל הצלה, אשר ההיאחזות בו מזכירה לאדם את מקומו , מחנכת אותו לדבקות בערכים אמיתיים ונצחיים.

הציצית מצילה אותנו מנטייתנו לתור אחר לבבנו, והיא מביאה אותנו למקום בטוח ויציב עבורנו.

נראה לי שבפרשה זו ניתן לראות את ערך המצווה החשובה הזו ........

פרשת שלח עוסקת במספר נושאים: חטא המרגלים, חטא המעפילים, מצוות שונות דוגמת חלה ונסכים, ולבסוף פרשת המקושש ופרשת ציצית.

האירוע המרכזי בפרשתנו הוא חטא המרגלים, חטא חמור אשר הביא להשלכות חמורות על עם ישראל - המשך ההליכה במדבר במשך ארבעים שנה וכליית כל דור המדבר על מנת שלא ייכנס לארץ.

שאלה גדולה בה עסקו רבים מן הפרשנים המוקדמים והאחרונים:  מה היה חטאם של המרגלים?

נצטט מעט מדברי הרמב"ן:

"ועוד מה עשו המרגלים, כי משה אמר להם (פסוק יח) וראיתם את הארץ מה היא ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב, ואמר להם בערים (פסוק יט) הבמחנים אם במבצרים, ועל כל פנים היו צריכין להשיבו על מה שצוה אותם. ומה פשעם ומה חטאתם כשאמרו לו (פסוק כח) אפס כי עז העם והערים בצורות גדולות, וכי על מנת שיעידו לו שקר שלח אותם ?".

לכאורה המרגלים נשלחו על מנת לחזור עם דיווח עדכני לגבי מצב הארץ וכך הם עשו.

בפרשנים קיימות שתי גישות מרכזיות באשר למטרת שליחותם. הרמב"ן וראשונים נוספים ביארו שמטרת שליחותם הייתה צבאית – לחפור את הארץ ולחקור אותה. אין כל פסול בדרישה זו כיוון שהתורה לא

תסמוך על הנס , ולכן בקשת העם לשליחת המרגלים היא לגיטימית. העם רוצה לדעת לפני שהוא נכנס לארץ ישראל כיצד הוא יצטרך להיכנס לארץ , כיצד עם ישראל יצטרכו להילחם עם האומות היושבים בארץ ישראל בעת כניסתם לארץ.

לפי הרמב"ן עיקר חטאם היה בדיווח הבא:

"וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ, אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם".

הרמב"ן מבאר את מהות חטאם במילה אחת – אפס:

"כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם, כי כן ציווה אותם החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים, אבל רשעם במילת "אפס", שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום עניין".

אמנם הארץ טובה אך אין לנו סיכוי לכבוש אותה ובכך היה עיקר חטאם לדעת הרמב"ן. המרגלים נשלחו למטרה של דיווח צבאי גרידא ולא על מנת לחוות דעה באשר לעלייה לארץ ובוודאי לא נשלחו כדי להמיס ולהפחיד את לב העם שלא יבואו אל הארץ.

הבעיה בגישה זו של הרמב"ן היא שלא מוזכר בשום מקום בפרשתנו ששליחים אלו היו מרגלים!

הפועל ר.ג.ל לא מופיע כלל בפרשתנו! (ריגול במקרא משמעו סריקה צבאית).

המילה שמופיעה פעמים רבות בפרשתנו היא שורש ת.ו.ר שמשמעו לתייר ולסייר בארץ. אנשים אלו נשלחו כדי לספר בשיבחה של הארץ ובכך להרים את מורל העם באשר לכניסה לארץ. חטאם של שליחים אלו היה בהמרת השליחות מתיירים למרגלים המוסרים דיווחים צבאיים לא מדויקים , ולא לצורך כך הם נשלחו ע"י העם.

כאשר משה שלח את המשלחת הוא הטיל עליהם מספר שאלות אותן הם צריכים לברר:

1. האם העם חזק או רפה?

2. האם הארץ טובה או רעה? האם התושבים גרים במחנים או במבצרים?

3. האם הארץ שמנה או רזה מבחינת שטחים חקלאיים?

השאלה הראשונה אין מטרתה צבאית - האם קל לכבוש את הארץ או לא, אלא היא שאלת בירור לגבי טיב הארץ.

 רש"י מבאר:

"החזק הוא הרפה - סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין, חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם".

יש ארץ המגדלת חלשים ויש המגדלת גיבורים – אנשי המקום מעידים על טיבו של המקום עצמו.

 

השאלה השנייה האם התושבים גרים במחנות או במבצרים , אינה עוסקת בכיבוש צבאי אלא ברמת החיים של תושבי המקום - האם התושבים חיים בתנאים דחוקים (במחנים) או בתנאים מרווחים (מבצרים) ובכך ניתן לבדוק את טיב הארץ.

השאלה השלישית עוסקת בטיב החקלאי של הארץ - האם הארץ מבחינת גידוליה שמנה או רזה?

כשהמרגלים חזרו ,הם נתנו תשובה צבאית וההערכה צבאית – "לא נוכל לעלות" , ובזה היה עיקר חטאם - המרת השליחות מתיירים למרגלים המחלישים את רוח העם.

נראה שסוף פרשתנו העוסקת במצוות הציצית קשורה לתחילת פרשתנו באשר לחטא המרגלים:

"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְקֹוָק וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"

מצוות הציצית נועדה שלא לתור אחר העיניים – המרגלים חטאו בכך שתרו אחרי עיניהם ולא תרו על פי ציווי ה' יתב' . כאשר הקב"ה מתאר את חטא המרגלים הוא נוקט בביטוי חמור :

"וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה: וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר". (שלח י"ד – ל"ג )

חטא המרגלים מכונה בשם זנות כיון שיש כאן בגידה בייעוד האלוהי של הקב"ה לעם ישראל – בגידה בארץ ישראל. הציצית נועדה לשמור את האדם מן הזנות ולהרחיק את האדם מן העבירה.

עיקר מצוות הציצית היא "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'" – מצוות הציצית מתקנת את חטא המרגלים. מצוות הציצית מלמדת מהי הראיה הרצויה - ראייה המביאה לזכירת מצוות ה' ולא ראייה המביאה את האדם לתור אחר מראה עיניו בלבד.

הייתי מבקש להרחיב מעט את נושא הציצית :

אחד הסיפורים על הרב צבי יהודה זצ"ל עוסק בתגובתו להתקפה שבאה מצדן של הישיבות הוותיקות על צורת לבושם של בחורי ישיבת מרכז הרב. טענו נגדו כי ישיבת מרכז הרב אינה ישיבה, שכן הבחורים אינם לבושים שם כראוי לבחורי ישיבות – עם חליפות ומגבעות, זהו כבוד התורה, וכך ראוי שייראה תלמיד חכם. תגובתו, כפי שמסופר, הייתה: "המדים של יהודי אינם חליפות ומגבעות. המדים של יהודי הם – הציצית".

זו המשמעות העמוקה של הפרשה החותמת את פרשת השבוע שלנו – ציצית.

הציצית היא בגדי כהונה. לפני שנים רבות כתב הרב יואל בן נון הי"ו על ההקבלות שבין ציצית ובין ציץ של הכהן הגדול : שניהם נכתבים באותה צורה (התורה כותבת "ציצת" ולא בשום כתיב אחר); שניהם עם פתיל תכלת; ושניהם נועדו לזיכרון.

עובדה זו מדגישה עוד יותר את חשיבות לבישת הציצית. למעשה מתבאר מתוך התורה עצמה כי הדרך בה יש לראות את הציצית היא כבגדי כהונה. יש בגדי כהונה אותם מצווים הכוהנים ללבוש במקדש; יש בגדי כהונה שכל אחד מהגברים זוכה ללבוש במדינה: הציצית. ארץ ישראל והעולם כולו הופכים אפוא למקדש גדול אחד, כל אחד מאתנו הוא כוהן במקדש הזה, ולכל אחד בגד כהונה מיוחד במינו.

על אף העובדה שאין לבישת הציצית מצווה חיובית, שהלוא אם אין לאדם בגד עם ארבע כנפות אין הוא חייב בציצית, השתרשה לאורך הדורות ההכרה כי יש להתייחס אליה כאל מצווה חיובית, ולחייב את עצמנו בלבישת ציצית. הדבר נובע הן מההזדמנות הגדולה לקיים את מצוות התורה, והן מהחשיבות להתלבש בבגד כהונה המיוחד הזה, ולהביא לידי ביטוי את תפיסת העולם שאנו חיים לאורה. גם המציאות היא מקדש להופעת ד', ואנחנו לבושים כמי שמשמשים בקודש במציאות זו.

מעבר להיות הציצית מצווה, ומעבר להיות המדים שלנו, הציצית מהווה גם לאור הכתוב בתורה מעין תזכורת. המודע לכך שהוא לבוש בציצית נזכר במצוות ד', ומכוח העובדה הזו הוא מחדש את המחויבות שלנו שלא לתור אחרי הלב ואחר העיניים. התורה לא ציוותה עלינו להתנזר מהעולם ולא לחיות בתוכו, אולם היא ציוותה עלינו שלא ללכת שולל אחרי מה שהעולם הזה לעתים קורא לנו לעשות. היא חייבה אותנו להיות מודעים הן ליופי ולעוצמות הקיימות בעולם, והן לסכנות ולאפשרויות ליפול. בין שאר המנגנונים שהתורה לימדה אותנו, המאפשרים את ההתמודדות עם סכנות המציאות - מצויים גם הבגדים המיוחדים שאנו לובשים. המבקש לחיות חיי תורה ועבודה מלאים לובש אפוא ציצית, והוא מקים לעצמו עוד מנגנון המאפשר לו להתמודד כראוי עם המציאות. בקריאת פרשת הציצית השבת אנו מחדשים את כל החובות האלה, ונדרשים לקיים את מצוות ציצית ולהתגאות בה, כחלק מהזכות הגדולה לשאת את שם ד' בעולם.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה