מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ראה - השמיעה והראייה האמיתיים ומה שביניהם / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת ראה - השמיעה והראייה האמיתיים ומה שביניהם / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת ראה - השמיעה והראייה האמיתיים ומה שביניהם / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשתנו פותחת במילים: 'ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים, פרק י"א פס' כ"ו). מעניין לציין, שהפרשה הקודמת, פרשת עקב, פותחת במילים: " והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה..." (שם, פרק ז' פס' י"ב).

ראשית, יש לברר באופן מעמיק ויסודי, מהו ההבדל המהותי בין שמיעה לבין ראייה. כמו-כן, יש לבדוק, האם העובדה שהתורה בוחרת לפתוח דווקא בשמיעה (פרשת עקב) ורק אח"כ לעסוק בעניין הראייה (פרשת ראה) אומרת דורשני או שמא הדבר הוא מקרי ותו לא?

כשנשאל אדם ממוצע, איזה משני החושים חשוב ומשמעותי יותר: שמיעה או ראייה, מן הסתם יאמר, כי הראייה היא החשובה יותר. על פניו נראה, כי טענה זו הינה מוצדקת. אולם, כשאנו באים לבחון שאלה זו באופן מעמיק יותר, מסתבר, כי הדבר איננו פשוט אלא מורכב ביותר.

חשוב לציין, כי ההבחנה בין שמיעה לבין ראייה, העסיקה מאוד את חז"ל ותקצר היריעה מלציין את כל המקורות העוסקים בעניין השמיעה והראייה ומהות ההבדלים ביניהם.

אנו נעסוק בקצרה, בעיקר, בדברי המהר"ל מפראג, בעניין מהותי וחשוב זה.

המהר"ל, בנתיבות חלק ב', נתיב הצניעות עמ' ק"ז, אומר בעניין זה:

"ואל יקשה, למה האוזן נברא יותר פתוח משאר כל האיברים ולמה לא נברא כמו העין שיש לו כיסוי? הן באמת, דבר זה דבר עמוק ומופלג ביצירה וזה, כי האדם אשר הוא חרש – אינו אדם, שהרי החרש שוטה וקטן – אינן נחשבים אדם ודבר זה בארנו למעלה, כי האדם נחשב כמו כלי והכלי, שאין לו בית קיבול – אינו נחשב כלי כלל, רק הוא כמו גולם כלי עץ ולפיכך בריאת האדם פתוחה, כמו כלי שיש לו בית קיבול פתוח ולפיכך נקרא השומע פיקח ... ועתה נחשב האצבע כיסוי לאוזן, כמו כיסוי שיש לקדירה, שבשביל שיש כיסוי לקדירה – לא נתבטל ממנו שם כלי פתוח, אבל אם היה הכיסוי בעצמו – היה מבטל הכיסוי ופתיחתו. ומעתה, נברא האדם בשלימות לגמרי, בלי חיסרון, כאשר ראוי האדם מצד עצמו להיות כלי קיבול וכן אמרו על האדם שהוא כלי, ר"ל, שהוא כלי קיבול וכן ראוי לאדם שיידע ויבין עניין האדם...".

 

שאלתו של המהר"ל מפראג היא, אודות תכונה פיסיולוגית מרתקת, הקשורה לחושי האדם. ישנו הדבל מהותי בין העין לבין האוזן: אדם המבקש שלא לראות דבר מסוים, יכול לעצום את עיניו ובאופן פשוט ביותר, ללא שום מאמץ או עזרה מיוחדת, יכול הוא שלא לראות את כל מה שקורה סביבו. ניתן להוסיף ולומר, כי בעניין כוח הדיבור, אדם המבקש שלא לדבר, יכול לסגור את שפתיו ובכך למנוע את עצמו מלדבר, גם זאת ללא שום מאמץ או עזרה כלשהי. לעומת זאת, כאשר מדובר בכוח השמיעה – הדבר איננו כך. אדם המבקש שלא לשמוע את מה שנעשה סביבו, איננו יכול להסתפק בפעולה פשוטה של אטימת האוזניים, אלא רק באמצעות סתימת אזניו ע"י אצבעות ידיו, למשל. סתימת האוזניים מחייבת כלי עזר, כמו האצבעות, כדי לעשות זאת.

שואל המהר"ל, מדוע ברא הקב"ה את האדם באופן הזה? מדוע לא נברא האדם באופן כזה, שיוכל באופן אוטומטי לסגור את אוזניו, כמו בפעולה הפשוטה של סגירת העיניים?

תשובתו של המהר"ל היא יסודית וחשובה ביותר. אין ספק, שכוח הראייה הוא עצום וחיוני ביותר. אך דבר ברור הוא, שראייה ללא שמיעה, איננה מאפשרת לאדם להבין את המציאות, כפי שהיא באמת. התפיסה החושית של הראייה השטחית, איננה מאפשרת לאדם להבין את העומק ואת המהות האמתית של הדברים שהוא רואה. לעומת זאת, השמיעה מאפשרת לאדם להבין דברים רבים לעומק, גם ללא ראייתם.

ישנן מספר הוכחות, המאמתות הבדל מהותי זה. המהר"ל מציין, כי אדם נחשב כמו כלי. מה שמייחד כלי הוא בית הקיבול שלו וכלי הקיבול של האדם היא האוזן. האוזן היא זו שהופכת את האדם להיות אדם משמעותי ובעל תכולה מהותית.

הוכחה לכך ניתן להביא מן העובדה, שחז"ל התייחסו אל החרש השוטה והקטן כדמויות, שמבחינה משפטית, אין לסמוך על שיקול דעתם. יש לברר, מדוע בחרו חז"ל דווקא את הדוגמא של חרש, כאדם שאיננו נחשב כבן דעת, המסוגל להעיד ולסייע מבחינה משפטית? מדוע לא בחרה התורה באילם או בעיוור כדוגמא?! אלא שברור, שאדם שאיננו שומע, אפילו כשראייתו טובה, איננו רואה ומבין את עומק הדברים ולכן איננו מסוגל להבין את הדברים באופן עמוק ומשמעותי ולכן, ממילא, איננו רשאי להעיד.

זאת ועוד! הגמרא במס' בבא קמא, דף פ"ה עמ' ב' מציינת, כי אדם שחבל בידו של חבירו – משלם לו את דמי ידו, חבל ברגלו – משלם לו דמי רגלו, חבל בעינו – משלם לו דמי עינו ואילו כאשר פגע באזנו, כלומר, חירשומשלם דמי כולו. מדוע? מכיוון שאדם שפגע בכוח השמיעה של חבירו – גרם לו להיות כלי שאיננו מסוגל לקבל יותר. זו גם הסיבה, שאפילו בלילה, כשאנו ישנים ועינינו עצומות ופינו סגור – הרי שאוזנינו כרויות תמיד לשמוע כל רעש או רחש מסביבנו, כי רק כך אנו מחוברים באופן מהותי למה שקורה בעולם.

ניתן להוסיף ולומר, כי האוזניים הן אלה שמאזנות אותנו לבחינת הדברים המתרחשים בעולם. האוזניים הן אלה שמאזנות את תפיסת העולם שלנו בצורה האמתית ביותר.

 

אמנם, למרות דברינו עד עתה, יש לציין, כי במקומות רבים הדגישו חז"ל דווקא את החשיבות של הראייה יותר מהשמיעה. למשל, במס' ראש השנה, דף כ"ה ע"ב כתוב: "לא תהא שמיעה גדולה מראייה"! מקור נוסף מופיע בתלמוד הבבלי, במס' נדרים דף ס"ד ע"ב, שם כתוב:" ותניא: ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים".

ניתן להוסיף עוד כהנה וכהנה דוגמאות של חשיבות הראייה, מעבר לכוח השמיעה.

ניתן ליישב את הדברים ולומר, כי ישנם שני סוגי ראייה. ישנה ראייה שטחית, רדודה, בה האדם איננו מבין ואיננו מבחין בדקויות של עומק ההבנה מבחינה שכלית. אמנם, ישנה ראייה מעמיקה יותר, הבאה לאחר שמיעה והבנה מהותית יותר של הדברים. ניתן לומר, כי אז, לאחר בדיקה מקיפה של הדברים, כולל שמיעת הדברים, אזי הראייה הינה גדולה, עמוקה ומשמעותית יותר.

ניתן לומר, כי אכן השמיעה היא הבסיס להבנה מעמיקה ומהותית של כל דבר בעולם, אולם, לאחר מכן, התמונה השלימה יותר תהיה על ידי הראייה, שתתווסף לשמיעה זו. זוהי הראייה המעמיקה והתפיסה הכלל מערכתית של כל מה שקורה בעולם.

לכן, בבסיס היהדות, נמצאת קריאת שמע, שבה אנו אומרים 3 פעמים ביום: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (דברים, פרק ו', פס' ד'). אנו עוצמים את העיניים, כדי לא לראות שום דבר, כי כשאנו מסתכלים על העולם מסביבנו, אנו מבחינים בפרטים רבים, שלכאורה, אין קשר ביניהם ורק כאשר אנו עוצמים את העיניים ומבקשים לשמוע – אנו מסוגלים להבין את אחדותו של ה' בעולם.

לכן, אנו מתחילים בפרשת "עקב", בה אנו מצווים קודם כל לשמוע. לאחר מכן, מגיעה פרשת "ראה", בה אנו מצווים גם לראות את הדברים, אך רק לאחר השמיעה ראשונית והבסיסית, כדי שהדברים יהיו מובנים יותר.

זהו המתכון והשילוב המנצח בין השמיעה לבין הראייה.

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מחנכים באמונה

    מחנכים באמונה

    הקלטות וובינרי העשרה בנושאי פדגוגיה, חינוך ואמונה בימי הקורונה
    המשך לקריאה
  • טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זום
    המשך לקריאה
  • מטיילים על בטוח - הכללים שישמרו עליכם בטיול

    מטיילים על בטוח - הכללים שישמרו עליכם בטיול

    כולנו יוצאים לטיולים ברחבי הארץ. השנה, בעקבות ריבוי המטיילים בארץ, חשוב יותר מתמיד שנשמור על כללי בטיחות בטיולים. ריכזנו עבורכם את הנקודות העיקריות שחשוב לזכור
    המשך לקריאה