מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ספר יונה ויום כיפור - מו"ר, הרב חיים דרוקמן שליט"א

ספר יונה ויום כיפור - מו”ר, הרב חיים דרוקמן שליט”א

ספר יונה ויום כיפור - מו"ר, הרב חיים דרוקמן שליט"א

נפסק בשולחן ערוך לגבי מנחה של יום כיפור:

"ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה בפרשת עריות עד סוף הפרשה, והשלישי מפטיר ביונה ומסיים: מי אל כמוך[1], ומברך לפניה ולאחריה"[2]

אולם יש לשאול מדוע קבעו לקרוא דווקא את ספר יונה כהפטרה של יום הכיפורים? מה עניינו המיוחד של ספר זה?

לשאלה זו מוצאים אנו כמה תירוצים :

א.ללמדנו שאי אפשר לברוח מהקב"ה, וכמו שנאמר[3] "אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח. אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך"[4].

ב.ללמדנו שהקב"ה - "רחמיו על כל מעשיו"[5].[6]

ג.ללמדנו את גודל התשובה[7].

ננסה לעמוד מעט בהרחבה על שלושת העניינים האלו בס"ד.

 

"ויקם יונה לברוח תרשישה"[8]. מה חשב יונה? וכי יעלה על הדעת שנביא בישראל יחשוב שאפשר לברוח מה'? האם לא הכיר את הפסוק בתהילים הנ"ל ?

מסבירים חז"ל:

"תדע שאין השכינה נגלית בחוצה לארץ, שנאמר ויקם יונה לברוח תרשישה מלפני ה' (יונה א ב) וכי מלפני יי' הוא בורח. והלא כבר נאמר אנה אלך מרוחך וגו'... אלא אמר יונה אלך לי בחוצה לארץ מקום שאין השכינה נגלית שהגוים קרובי תשובה הן שלא לחייב את ישראל. משל לעבד כהן שברח מרבו אמר אלך לי לבית הקברות מקום שאין רבי יכול לבא אחרי. אמר לו רבו יש לי כניות כיוצא בך. כך אמר יונה אלך לי לחוצה לארץ מקום שאין השכינה נגלית שהגוים קרובי תשובה הן שלא לחייב את ישראל אמר לו הקב"ה יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר ויי' הטיל רוח גדולה אל הים[9]"

מסבירים חז"ל שיונה לא רצה לברוח מה', אלא ניסה לברוח מהנבואה, שהרי, אין נבואה בחו"ל ועל כן ניסה להתרחק מהארץ.

בעקבות חז"ל מפרש גם ריה"ל בספר הכוזרי[10] באופן זה.

האבן עזרא מוכיח שגם פשט הכתובים אינם ניתנים להתפרש אלא באופן זה:

"וכאשר חיפשתי בכל המקרא לא מצאתי מלת בריחה רק דביקה על מלת פני כמו ומפניך אברח ויברח יפתח מפני אחיו והנה לא מצאתי בנבואה יונה שברח מפני השם רק מלפני השם וכתוב חי ה' אשר עמדתי לפניו והנה כל זמן שהוא מקבל הוא מלפני לפני השם"[11]

מדגיש האבודרהם שכשם שיונה לא יכול היה לברוח מפני הנבואה, כך אנו צריכים ללמוד מזה שאין לנו יכולת לברוח מה'.

 

אמנם, מדוע רצה יונה לברוח מפני הנבואה ?

נתבונן תחילה בדברי יונה עצמו:

"ויתפלל אל ה' ויאמר אנה ה'... על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה"[12]

יונה מנמק את סרבנותו בכך שהקב"ה רחמן, וודאי ירחם על נינוה. לכאורה, דבריו תמוהים ביותר! ומה בכך שהקב"ה רחמ ? אדרבה! זכות היא לאדם שהקב"ה מרחם עליו ומקבל תשובתו!!!

נסביר זאת על פי דברי חז"ל:

"שאלו לחכמה חוטא מהו עונשו אמרה להם חטאים תרדף רעה. שאלו לנבואה חוטא מהו עונשו אמרה להן הנפש החוטאת היא תמות. שאלו לקודשא בריך הוא חוטא מהו עונשו אמר להן יעשה תשובה ויתכפר לו היינו דכתיב על כן יורה חטאים בדרך יורה לחטאים דרך לעשות תשובה"[13]

הנביא חש ורואה את הנורא שבחטא, את הפגיעה הנובעת מעצם עשיית החטא (הענש אינו דבר חיצוני אלא נובע במישרין מעצם מעשה החטא עצמו), את הפגיעה בעולמות כולם, את מלאכי החבלה שנוצרים מהחטאים - הוא אינו מסוגל להבין כיצד אפשר לוותר לחוטא ולכפר על מה שעשה!

יתר על כן, חז"ל אומרים במקום אחר:

"אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היא, בעולם הזה אדם הולך ומשמש מטתו נדה, אין מטתו מעכבתו, אבל לעתיד אדם רוצה לילך ואשתו נדה, האבן צועק ואומר נדה היא"[14]

ובאמת, למעשה, התאנה והאבן צועקות גם בעוה"ז! אלא שאוזנינו ערלות כדי לשמוע זעקה זו, אך הנביא, כבר בעולם הזה שומע את הזעקות, ואינו מסוגל להשלים עם מציאות של ויתור לחוטאים.

נוסיף לכך את התיאור הנורא על גודל שפלותם של אנשי נינוה, כמתואר בנחום:

"הוי עיר דמים כלה כחש, פרק (גזל) מלאה, לא ימיש טרף. קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה. פרש מעלה[15] ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו וכשלו בגויתם"[16]

פסוקים אלו מתייחסים לעיר נינוה, שכן לפני כן כתוב "משא נינוה"[17]. אמנם נחום הוא המדבר ולא יונה, אך ניתן לשער שגם בזמן יונה היה המצב המוסרי בנינוה כך. כנגד עיר חוטאת כזאת יונה עומד ומתנגד לרעיון שהקב"ה ימחול להם.

 

נתייחס קמעא, לתשובתם של אנשי נינוה :

"ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת: ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם: ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר: ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו: ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם: מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד: וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה"[18]

בפסוקים אלה מתוארת תשובתם של אנשי נינוה, בצורה פשוטה נראה שתשובתם טובה ונפלאה,האם באמת כך?

חז"ל מוסיפים לבאר את אופן תשובתם בכמה מקומות:

" 'וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם'[19] - "מאי: "ומן החמס אשר בכפיהם"? אמר שמואל: אפילו גזל מריש ובנאו בבירה - מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו"[20]

ובמקום אחר אומרים חז"ל:

"ביום שלישי חזרו כלם מדרכם הרעה אפילו מציאה שאדם מצא בשדות ובכרמים בשווקים וברחובות החזירו לבעלים, ואפילו לבנים של גזל שבנו בפלטין של מלך סתרו הפלטין והחזירו הלבנים לבעליהם, וכל כרם וכרם שהיו בו שתי נטיעות או שני אילנות מן הגזל עקרום והחזירום לבעליהן, וכן בגד שהיו בו שתי פקעיות של גזל קרעו הבגד והחזירו עשו משפט וצדקה וכל עבירה שבידו מתודה ומקבל עליו דין תורה אם סקילה סקילה אם שרפה שרפה, ואפילו מכר אדם לחברו בית חורבה ומצא בו ממון וכו' כמעשה מלכא קציא[21]. מה היה עושה הדיין בקש שטר של אותה חורבה ומצא ל"ה דורות ומצא יורש לאותו האיש שהטמין אותו ממון והחזירו לבעליו"[22]

ממקורות אלו אפשר לראות שתשובתם היתה מוגזמת ביותר ולא אנושית כלל. הוכחה לכך היא מהמשנה:

"העיד רבי יוחנן בן גודגדא וכו' ועל המריש הגזול שבנאו בבירה - שיטול את דמיו, מפני תקנת השבים"[23]

מפרש רש"י: "שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר מריש עצמו - ימנע מלעשות תשובה".

עוד יש לתמוה מאד על אנשי נינוה : מדוע הלבישו את הבהמות בשקים ? מדוע עינו אותם בצום? אם אדם חטא, בהמות במה חטאו ???

עונים על כך חז"ל :

"אמר רבי שמעון בן לקיש תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה מה עשו רבי חונה בשם ר' שמעון בן חלפותא העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ סייחים מבפנים ואימותיהם מבחוץ והוון אילין געיי (גועים) מן הכא ואילין געיי מן הכא, אמרין (אמרו אנשי נינוה) אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון (אם אין מרוחמים אנו אין אנו מרחמים עליהם)"[24]

המסקנה מכל זה היא שלמעשה אין כאן חרטה ותשובה אלא פחד נוראי ולחץ אדיר מפני הענש הנורא שמא תתהפך העיר. כל מעשיהם אינם אלא כדי "להציל עורם ".

יונה רואה את כל אשר נעשה בעיר, הוא מבין גם כן שאין זו תשובה וחרטה כלל, אלא פעולות היוצאות מתוך פחד ולחץ מהעונש, הוא אינו מבין מדוע צריך למחול להם ולבטל את ענשם.

אולם, דווקא במקום זה, מתגלה המסר הגדול של הספר. למרות רשעתם הנוראה, ולמרות תשובתם הלקויה והחסרה - "וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה"[25]. בזה מתגלה לנו ש"רחמיו על כל מעשיו", ואין הקב"ה חפץ כלל בהשחתת עולם ולא חפץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו וחיה. מה גדולה היא כוחה של התשובה, אפילו תשובה כזאת, אעפ"י שאינה שלמה – מכל מקום, גם כן רצויה אצל הקב"ה ומסוגלת לבטל גזירות רעות.

לאור כל מה שראינו, מובן הדבר, מדוע קבעו להפטיר במנחה של יום הכיפורים בספר יונה.

 



[1] מיכה ז',י"ח

[2] או"ח סי' תרכ"ב סעיף ב'

[3] תהילים קל"ט, ז'-ח'

[4] אבודרהם ליו"כ

[5] תהלים קמ"ה, ט'

[6] בספר הדרשות של ר' יהושע אבן שועיב (תלמיד הרשב"א) בדרשה ליו"כ

[7] הלבוש (בשו"ע שם)

[8] יונה א',ב'

[9] תחילת המכילתא דר' ישמעאל

[10] מאמר שני פסקה י"ד

[11] ראב"ע יונה א',א'

[12] יונה ד',ב'

[13] ירושלמי מכות פ"ב ה"ו

[14] מדרש תהילים ע"ג,ד'

[15] מפרש המצודת דוד : "פרש מעלה - הפרש היה מעלה עצמו כלפי מעל' בדליגת הסוס ובידו להב חרב וברק חנית והוא עושה חללים רבים ופגרים הרבה: ואין קצה לגויה - לא היה סוף אל גוית ההרוגים המושלכים בארץ עד שבני אדם נכשלו בגוית ההרוגים כי לא מצאו מקום פנוי ללכת".

[16] ג',א'-ג'

[17] נחום א',א'

[18] יונה ג',ד'-י'

[19] יונה ג',ח'

[20] תענית ט"ז ע"א.

[21] שם רמז תשכ"ז

[22] ילקו"ש יונה רמז תק"נ ד"ה ויקראו אל אלקים

[23] גיטין נ"ה ע"א, ונפסק להלכה ברמב"ם הל' גזו"א פ"א ה"ה.

[24] ירושלמי תענית פ"ב ה"א

[25] יונה ג',י'

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה
  • פנימייה חדשה לתלמידי מכינת ”עוז שלמה”

    פנימייה חדשה לתלמידי מכינת "עוז שלמה"

    קומה חדשה, בחומר וברוח – פנימייה חדשה ויפיפייה שחנכנו לרווחת התלמידים, תרומת משפחת פיצוט'ו.
    המשך לקריאה